בראג הבריטי יצא בדצמבר למסע מאתגר של 3,054 ק"מ בנופים עוצרי נשימה בניו זילנד, אותם הוא יעבור בריצה. אנחנו בשוונג עוקבים אחרי ההתקדמות שלו
מאת:אביטל הירש
• החלק החמישי – כאן
ביום ה-24 הגיע בראג לנקודת האמצע של המסע שלו – הוא עבר 1,527 ק"מ.
ביום ה-35, לאחר מספר ימים שבהם ישן בבקתות וחבר לצוות המלווה שלו רק מדי פעם, לצורך אספקת מזון, הוא פגש את אשתו ג'מה, שהגיעה מאנגליה. הם נשואים מזה שלושה חודשים בלבד (שמתוכם הוא מבלה בריצה כבר יותר מחודש), ובראג אומר כי אין ספק שהיא ראויה לתואר האישה המתחשבת והמבינה ביותר.
המפגש עם אשתו לא שינה את תכניותיו לאותו יום וג'ז המשיך במסלול כמתוכנן, אבל התברר לו שהדרך קשה יותר ממש שחשב תחילה.
הריצה הייתה במעלה נהר, עד למקורות שלו. הוא התחיל לרוץ בקטע זה ב-18:00 ולקח בחשבון שיצטרך לרוץ גם בלילה, אבל לא העריך נכון את משך הזמן שזה ייקח לו.
סימון הדרך לא היה ברור, ורק אחרי שש שעות של טיפוס במעלה הנהר ובמעלה המפלים שלו, הוא סיים את הקטע המסובך למעבר, אך לא את המרחק שתכנן לאותו יום, ובסופו של דבר חבר לקרוואן רק בשעה 4 בבוקר והלך לישון רק ב-5.
כמו שכבר סיפרנו, בראג הוא אנושי לגמרי, ממש כמונו, ולכן – לאחר יום כה מתיש ומאתגר – הוא החליט לקחת את הזמן ולהתעורר קצת יותר מאוחר – ב-9 בבוקר, והתחיל את הריצה ב-10:30. הוא מספר שבאופן לא מפתיע הוא הרגיש נורא אחרי היום הקודם והשינה הקצרה מדי, ולמרות זאת, עשרת הקילומטרים הראשונים של אותו יום היו נחמדים, כי אשתו ג'מה רצה אותם איתו.
בראג מספר שהריצה בתוך יערות קצת ערערה אותו מבחינה נפשית (הוא קורא לזה "קדחת יער" – יותר מדי ריצה טכנית בתוך מנהרות ירוקות אינסופיות) והוא שמח שהמשך המסע שלו לא יהיה בתוואי כזה.
הוא אומר: "בכל יום העייפות מתגברת והאתגר המנטלי גדל, יש לי עוד מעט יותר מ-800 ק"מ לרוץ, והנחישות שלי מתפקדת היטב בינתיים".
• מרחק מצטבר עד סוף היום ה-35 – 2,214 ק"מ
22.1.2013
אביטל הירש
שוחה, רוכבת ורצה, לא בו זמנית. עורכת משנה בשוונג.