כל ספורטאי חובב נתקל מדי פעם בבעיות שהוא לא מצליח להתגבר עליהן בעצמו. בשביל זה אנחנו פה!
מאת:אביטל הירש
* דיסקליימר: מדובר בטור הומוריסטי. אין לקחת את ההמלצות שבו ברצינות.
הבעיה: פציעה
למה זה קורה? בדרך כלל בגלל התלהבות יתר שגורמת למאמץ מוגזם, לעיתים בגלל בעיות אנטומיות ופיזיולוגיות ולרוב בגלל שילוב של השניים.
איך זה מתבטא? בכאבים עזים ובאורתופד חמור סבר שנוזף בכם וגוזר עליכם חודש וחצי (לפחות) של התנזרות ולא מבין למה אתם פורצים בבכי.
מה עושים? קודם כל, בודקים למה זה קרה. מתייעצים עם אנשי מקצוע – פיזיותרפיסט ואורתופד, רצוי כאלו שמבינים בספורט ובספורטאים. בונים תכנית אימונים מתאימה יותר, ובינתיים עוסקים בפעילות גופנית אחרת, שאינה יוצרת עומס על המקום הפצוע (שחייה, אופניים, משקולות ועוד), כדי להשלים מעט את האנדורפינים החסרים.
הבעיה: עלייה במשקל
למה זה קורה? כי יש תחושה שלעיתים היא מוטעית, שאם אנחנו עוסקים בספורט אנחנו יכולים לאכול כאילו אין מחר.
איך זה מתבטא? יש צורך לפרט?
מה עושים? אוכלים נכון. מתייעצים עם תזונאי/ת ספורט ומקבלים תפריט שיתאים להוצאה האנרגטית שלנו ולהעדפותינו.
אבל טיפסתי עכשיו את נס הרים!
הבעיה: קר בחוץ
למה זה קורה? כי למשך כמה ימים יש פה חורף.
איך זה מתבטא? אתם רוכבים עם כפפות חצי ולא מצליחים לעצור ברמזור האדום כי מזמן איבדתם תחושה באצבעות.
מה עושים? מתלבשים ומפסיקים לקטר. יש מדינות שבהן רוכבים גם במזג אוויר הרבה יותר חורפי וגשום.
הבעיה: חם בחוץ
למה זה קורה? כי אנחנו בישראל, דבילים.
איך זה מתבטא? אתם מתרחצים לפני שאתם יוצאים לעשות ספורט, ב-2 בלילה, ובכל זאת אחרי 3 דקות אתם כבר נוטפים זיעה.
מה עושים? עוברים לרוץ בחדר כושר, לרכב על טריינר בחדר ממוזג + שני מאווררים ולשחות ומחכים לכמה ימי החורף.
הבעיה: אתם איטיים מדי
למה זה קורה? אנא עארף? אתם פדלאות. מתאמנים פעם בשבועיים וחושבים שזה מספיק. או שהחברים שלכם מהירים מדי.איך זה מתבטא? כשאתם מגיעים ללטרון, החבר'ה כבר סיימו לשתות קפה.
מה עושים: מחליפים חבר'ה.
הבעיה: אתם מהירים מדי
למה זה קורה? יותר מדי אימונים (ביחס לאלה שאתם מתאמנים איתם) או שפשוט הגרלתם גנים טובים.
איך זה מתבטא? אתם רוכבים על קאדנס 200 בהילוך הכי קשה, והחברים שלכם עדיין אינם נראים באופק.
מה עושים? מחליפים עם ההוא מהסעיף הקודם.
הבעיה: החברים יורדים על האובססיביות שלכם
למה זה קורה? כי הם צריכים להצדיק את העצלות והכרס שלהם.
איך זה מתבטא: הם מריצים דאחקות על חשבונכם, שואלים "איך היה במרתון" (אחרי שאתם מציינים שהשתתפתם במרוץ 5 ק"מ) ויורדים על זה שאתם אוכלים סלט בזמן שהם מעמיסים בירות בשישי בערב.
מה עושים? מנתקים איתם קשר. ממילא המפגשים האלה מפריעים לכם להתעורר מוקדם בבוקר לאימון. ומי צריך חברים כשיש אנדורפינים.
הבעיה: נמאס לכם שחדר האמבטיה תמיד מלא בבגדי דריי פיט בשלבים שונים של ייבוש
למה זה קורה? כי אין לכם מספיק בגדים (או כיורים).
איך זה מתבטא? כל הכיורים בבית מלאים בגדים, מה שמאלץ אתכם לצחצח שיניים באמבטיה (שגם היא מלאה בגדים).
מה עושים? קונים עוד בגדים או מתחילים לעסוק בעוד ענפי ספורט, שמשתמשים בהם בביגוד שונה (סייף, למשל).
הבעיה: לא מצליחים להירדם לפני תחרות
למה זה קורה? כי אתם מתרגשים, נו מה?
איך זה מתבטא? אתם מתהפכים במיטה, מסתכלים בשעון בלחץ, מחשבים כמה זמן נשאר לכם לישון, מנסים דמיון מודרך, לא מצליחים, קמים לאכול משהו, חוזרים לישון, נרדמים לכמה דקות וחולמים חלומות זוועה שבהם אתם מאחרים להגיע למרוץ/מגיעים למרוץ כשאתם לבושים בבגד ים/מגיעים למשחה כשאתם לבושים חליפה/שוכחים איפה האופניים בשטח ההחלפה וממשיכים להסתובב שם לעד.
לבסוף אתם נרדמים, כחצי שעה לפני שאתם צריכים לקום.
מה עושים? משלימים עם העובדה שככה זה ומנסים להאמין המיתוס הרווח, לפיו "הלילה שלפני התחרות לא באמת נחשב". אם תאמינו ממש חזק, זה בטח יעבוד.
מכסימום תתחרו בחליפה
הבעיה: לא מצליחים להחליט אם להירשם למרתון ת"א או ירושלים
למה זה קורה? כי עד שכבר יש פה כמה מרתונים, השניים הנ"ל צמודים לגמרי.
איך זה מתבטא? בכל פעם שאתם רצים בירידה, אתם מחליטים על ירושלים, ובכל עלייה – תל אביב.
מה עושים? חושבים על זה המון, מתייעצים עם חברים, שואלים בפורומים ובסוף נרשמים באימפולסיביות לאחד מהם, ביום האחרון של ההרשמה המוקדמת, ונפצעים שבועיים לפני.
צילומים: Thinkstock
29.11.2012
אביטל הירש
שוחה, רוכבת ורצה, לא בו זמנית. עורכת משנה בשוונג
שוחה, רוכבת ורצה, לא בו זמנית. עורכת משנה בשוונג
