זה התחיל בהשכמה אל חושך ושאלות על נחיצות אירועי התרבות בשעות הנושקות לאשמורת ראשונה. זה נגמר כחוויה שעבור כמה עשרות אנשים רק החלה ותובנות על הפוטנציאל של משחה 3 ימים ב-3ימים, אבל מעל לכל בטוב שבקיומו של אירוע מלהיב בכנרת הקסומה
מאת:יאיר בן עמי
• כתבה לקראת משחה 3 ימים ב-3 ימים – כאן
דבר אחד היה ברור לי, כמעט מהרגע שהצטרפנו לשחיינים במעמקי הכנרת, והוא ש-3 ימים ב-3ימים הוא אירוע בעל פוטנציאל אדיר להפוך למגה אירוע. יש בו הכל: החל מהאתגר הנקודתי, של שחייה יומית, דרך האתגר הרב יומי ועד לייחודיות שהוא מציע למשתתף כפרט וכחלק מקבוצת ספורטאים ייחודית, אשר יום אחד תוכל לומר: "הייתי שם כשזה עוד היה משפחתי, אינטימי וכולם הכירו את כולם"
איני מחסידי ההשכמה המוקדמת. במקרה של 3 ימים ב-3ימים נאלצתי להשכים בשעה שגם ביום הארוך ביותר לא הייתי זוכה לצאת, מהבית, אל אור שמש או משהו המרמז שהיא תגיע בקרוב. מיעוט הרכבים על הכביש הזכיר לי כי זהו העמק, על הכבישים המובילים צפונה. כשסיימתי את כוס הקפה, עשר דקות לאחר שנכנסתי לרכב, עוד שאלתי את עצמי שוב על הסיבות הנכונות, או הלא נכונות, ליקיצה כה מוקדמת. הנופים מול הירידות לטבריה, האוויר שרמז על גשם וריחות הצפון היו הסיבות הראשונות להצדיק את פקיחת העיניים בחושך. האוויר טרום תחילת המשחה כבר שכנע אותי שלו הייתי מוותר לא הייתי יודע עד כמה ראוי היה לי להצטער.
גליה זוהר, ממארגני האירוע, כיוונה אותנו לחנייה ממנה עלינו לסירת המנוע של אורן, איש כנרת במלוא רמ"ח איבריו על דו משמעות המושג. שילחו אותו לפרובאנס או טוסקנה והוא יעדיף את הכנרת כחופשה ולמרות שזהו ביתו מלידה. הוא ואחיו דאגו לסירות המרוץ שליוו את המשחה. עוד מספר סירות בעלות משוט יחיד ליוו את השחיינים. יחד איתנו, על הסירה המלווה, גם פנינה הרפז אשר יחד עם זוהר מתנדבות לטובת סיוע לשחיינים באירוע.
כשהתקרבנו לחוף הנושק למלון רימונים, ממנו זינקו השחיינים והשחייניות, כבר הציצה אלינו השמש בינות לעננים שכמה שעות מאוחר יותר יפגינו נוכחותם בעוז. משתתפי האירוע התחלקו לשתי קבוצות, בשני זינוקים עוקבים, האחת מהירה והשנייה מהירה עוד יותר. גדי כץ, מייסד והוגה האירוע, המוכיח זו שנה שלישית ברציפות כי הזיות יכולות להפוך מחלום למציאות ברזל, העביר תדריך קצר לפני הזינוק ומכאן נוצרו טורים ושורות של שחיינים שהתרחקו מהחוף, כחמשה ק"מ, וחזרו לאחר מספר שעות של חוויה מדהימה, עבור השחיינים וגם עבור המלווים.
כתבתי עד כמה אהבתי את רעיון אירועי משחי המים הפתוחים כשהייתי במשחה היום הארוך,לזכרו של עזרא אטרקצ'י. כבר אז ממש רציתי להיות עם השחיינים והתיאבון רק גבר במשחה בכנרת, שפתח את משחה שלושת הימים. יש בכנרת משהו מלהיב ובאותה המידה מרגיע באופן המצריך כישרון כשל רחל על מנת לתארו נכונה, או במלים המסוימות של שירה: "הוי כנרת שלי ההיית או חלמתי חלום?".
אז הכנרת עוד לא שלי, למרות אהבתי הגדולה לה, אבל ראיתי היום כמה עשרות אנשים שיכולים להרגיש מספיק טוב עם החיבור המיוחד שלהם לכנרת. חלקם סיימו את היום הראשון משלושה, חלקם יזנקו גם לים התיכון (יום שישי, 26 באוקטובר) וחלקם גם ישלימו 10 ק"מ בים האדום (שבת, 27 באוקטובר) ויזכו להיות מהמיוחדים ששחו שלושה ימים בשלושה ימים רצופים.
איימי בנדר מדאלאס, העניקה לאירוע נופח בינלאומי. בנדר הכירה את עופר ברגב בדאלאס, שם שימש אביו כשליח חיל האוויר הישראלי. "כשנרשמתי לפני כמה שבועות למשחה 3 ימים, החלטתי לשלוח אי מייל לכמה חברים מטקסס ששחו איתי אז לנסות את מזלי להביא אותם לביקור ואיימי לשמחתי נענתה". סיפר ברגב שהוסיף: "בשנה הבאה ננסה לפנות ליותר שחיינים באמריקה ולהביאם למשחה". איימי סיפרה:"עופר סיפר לי על האירוע, חשבתי לעצמי שזה יהיה נהדר לשלב ביקור אצלו בישראל עם השתתפות במשהו כל כך מיוחד"
מור אלעזרי היא צעירת המשתתפות. היא הגיעה עם אביה למשחה ולא תכננה לשחות ביום השני (בבית ינאי – ים התיכון) אלא רק בכנרת ובאילת. לאחר המשחה היא ואביה אמרו כי יעשו מאמצים לשחות גם ביום השני בתקווה שיצליחו להירשם. מדהים היה לראות את הילדה הדקיקה הזו מפלסת את גלי הכנרת ומסיימת עם חיוך כובש. על הגלים בכנרת אמר אורן (נהג הסירה): "זו התקופה הזאת, אין גלים, זה אחרי שיא העונה אבל הכי כיף".
אירוע ספורט יהיה מלהיב בזכות נקודות פתיחה ברורות. לעומתן יהיו ההתרחשויות במהלכו אלו שיקבעו את הזמן בו הוא יוטמע כזיכרון מיוחד. היום הראשון של 3 ימים ב-3ימים 2012 יהיה בדיוק כזה, חרוט בזיכרון. ממש בחלקו האחרון של המשחה, כשהקבוצה הראשונה כבר נשקה לחוף והקבוצה השנייה הייתה בדרך אליו, הזכירו לנו העננים מהבוקר את נוכחותם במטח אדיר שהוציא מאורן את האמירה המדאיגה: "אני חייב לחזור כי הסירה מתמלאת מים. לשמחתי גם המטר הזה הוכיח כי אפילו לעננים אין סבלנות בישראל ולאחר כחמש דקות הם המשיכו כדי להרטיב את החלק הצפוני של ארץ זבת ואנו נשמנו לרווחה, ומי שלא נשם אוויר מי הכנרת לאחר גשם לא יידע מה היא הרחבת ריאות.
מלהיב ככל שיהיה, הסיום של המשחה בכנרת, סימן את השלמת היום הראשון בלבד. לאלו שבחרו ממתין עוד האתגר של יומיים בים התיכון (זינוק מחוף בית ינאי ביום שישי, 25 באוקטובר) ולאחריו, בשבת (27 באוקטובר) בים האדום.