פרשן הערוץ הראשון משתף אותנו בחוויה האולימפית האישית שלו. על המשחים, המשחקים ומשה גרטל .
כבר שבוע ימים מאז חזרתי מחווית האולימפיאדה בלונדון ואני עדין מתקשה לשבת בשקט ולכתוב על האירוע המסעיר ההוא.
מאת:ד"ר בוקי צ'יש
•
לונדון 2012, כל הכתבות – כאן
•
צילומים gettyimages
אחלק את כתיבתי ל- 3 חלקים:
1. השחייה
2. המשחקים האולימפיים
3. הגרטל
חלק א' – השחייה
כן, היא הייתה מסעירה, היא הייתה עוצמתית, זה היה מרגש וזו הייתה חוויה ממעלה ראשונה.
זו הייתה האולימפיאדה השלישית שלי כפרשן לתחרויות השחיה, וללא כל צל של ספק הגדולה והמרשימה מבין השלוש. לא פרשן לענייני ישראל בתחרויות השחייה, אלא פרשן לתחרויות האולימפיות שם!
החוויה הספורטיבית הייתה במיטבה והרבה מעל למצופה, החוויה התקשורתית הייתה חדשנית, מרגשת ומאלפת, והחוויה הגרטלית הייתה במיטבה הפעם, טובה משתי קודמותיה וטובה מכל אירועי 46 שנות ההיכרות שלי עם הבחור הבוגר/הצעיר הזה.
מה מחפש אוהב/אוהד שחייה, החי את הנושא כמעט 50 שנה, בתחרות שחייה אולימפית? ובכן, הוא מחפש את התחרות, השיאים, ההפתעות, חילופי הדורות, הדמויות יוצאות הדופן, הצבע והגיוון, האווירה המלהיבה. בקיצור – האירועים שיירשמו בהיסטוריה של הענף ….ואכן, כל אלה היו, ובכמות גדולה, בתחרויות השחייה בבריכה בלונדון.
דבר לא היה חסר כמעט. אולי ממבט מקומי הייתה חסרה הצלחה של הבריטים בבריכה, מאפיין המופיע כמעט אצל כל מדינה מארחת, אבל זה לא פגם כהוא זה באיכות החוויה.
אגדה בחייו
רק שחיין אחד הגן על תואר בו זכה במשחקי ביג'ינג 2008. כן, שוב היה זה מייקל פלפס (בצילום משמאל), שהוכיח בפעם המי יודע כמה עד כמה קשה להגן על תואר אולימפי, והוא עשה זאת בשלישית בשני משחים: 200 מטר מעורב אישי. ו-100 מטר פרפר. העובדה שרק הוא הגן על תואר בו זכה לפני 4 שנים רק ממחישה לכל את הקושי העצום שבזכייה שנייה בזהב לאחר 4 שנים ומבליטה עוד יותר את הישגיו של זה.
פלפס חתם את הפרק הנרחב שלו בדפי ההיסטוריה של השחייה ושל המשחקים האולימפיים עם הישגים חסרי תקדים, שאין לי ספק שאני לא אראה שחיין אחר משפר אותם. 18 מדליות זהב אולימפיות, 22 מדליות אולימפיות, 25 מדליות מאליפויות עולם, 2 משחים בהן הפך לגבר הראשון ולשחיין היחיד הזוכה בטריפל של זהב, ולכך אפשר להוסיף גם את הטריפל המוזהב כשחיין שליחים מעורב. אני, שישבתי בסידני על גדות הבריכה, וראיתי את פלפס בן ה- 15 פותח את הפרק ההיסטורי שלו ומסיים חמישי במשחה הקשה ל- 200 מטר פרפר הייתי גם בלונדון וחוויתי את חווית הסיום האדירה שלו. הוא, שלראשונה מאז סידני סיים משחה אולימפי ללא מדליה – 400 מטר מעורב אישי, הפסיד את הזהב בשליחים חתירה לצרפתים ויאניק אנייל הנהדר, נוצח בסנטימטרים האחרונים לדה קלו מדרא"פ ב- 200 מטר פרפר הוא, הוא, מייקל פלפס, סיים את המשחקים עם- 4 מדליות זהב נוספות : 800 מטר שליחים חתירה, 200 מטר מעורב אישי, 100 מטר פרפר ו-400 מטר מעורב שליחים.
גדול השחיינים בהיסטוריה עד היום ולטעמי אף גדול הספורטאים בעולם עד היום, ולו רק בזכות ההשתתפות ב- 4 אולימפיאדות ושליטה מוחלטת בשלוש מהן!
הפספוס של פ.י.נ.א
הפספוס של פ.י.נ.א
רק מי שמצוי בספורט שנים רבות ומבין עד כמה קשה לספורטאי, למדינה, לזכות במדליית זהב אחת ובמיוחד בענף מרכזי כמו שחייה, רק הוא יכול להתחיל להבין את גודל ההישג. מייקל פלפס ממקם את עצמו עם 22 המדליות שלו במקום ה- 37 ברשימת המדינות….כן, מדינות, הזוכות במדליות בכל הענפים – וזאת מאז חידוש המשחקים בשנת 1896.
ראיין לוכטה הגיע כטוען לכתר השחיין המצטיין במשחקי לונדון, רק כדי ללמוד על בשרו עד כמה קשה המשימה. ולמרות שהוא פתח נהדר את המשחקים עם ניצחון מוחץ ב- 400 מטר מעורב אישי, הוא נחלש בהמשך, הפסיד את הזהב ב- 200 מטר גב, הפסיד את המדליה המוזהבת לפלפס ב- 200 מטר מעורב אישי וסיים חלש , יחסית, את המשחקים.
פ.י.נ.א., ובראשה יו"ר מבוגר ממדינת שחייה נידחת (אורוגוואי), הפסידה הזדמנות פז להיפרד כראוי ממייקל פלפס. הם אמנם העניקו לו פסלון פרידה מרשים, אך שכחו להודיע על כך לכלי התקשורת העולמית שנכחו בבריכה בלונדון וגם ל- 20,000 הצופים בבריכה. וכך, כשכמעט כל הרשתות סגרו כבר את השידור והצופים היו בדרכם הביתה לאחר ערב התחרויות האחרון, יצא נשיא פ.י.נ.א עם פלפס לשפת הבריכה האולימפית והעניק לו בצנעה את הפסלון. ללא צפייה כלל עולמית, ללא 20,000 קולות שואגים, לא על דוכן המנצחים ובכלל ללא מחשבה יתרה אך עם רצון טוב, קיבל גדול הספורטאים פסלון פרידה. איזה פספוס!
שלטון אמריקאי
האמריקאים הוכיחו שוב, כי כמה שנגלה סקפטיות לגבי התנהלותם, וכמה שנחשוב שאירופה היא המדעית , היא הפועלת נכון, הרי שאין להם מתחרים בבריכה. למרות הגבות שהורמו על המבחנים המאוחרים שנערכו באומאהה נברסקה ארה"ב 4 שבועות לפני פתיחת התחרויות בלונדון הם הגיעו מוכנים לגמרי.
ההתחלה הייתה מעט איטית והובילה להפסדים בשליחים של הבנות ולהפסד המפתיע לקבוצה הצרפתית בשליחי הגברים, אבל גם אז עלו האמריקאים על הפודיום כמעט בכל משחה. ההמשך היה הופעה אחת מרשימה של שחייניות ששיפרו את זמניהן מהמבחנים ב- 62% ממשחי הגמר בהם השתתפו, ושל הגברים ששיפרו ב- 58%. הקרובים ביותר אליהם היו הסיניות ששיפרו 42% מתוצאותיהן. קחו בחשבון שסטטיסטיקה זו כוללת רק משחי גמר בהם שיפרו האמריקאים, לא ניצחו. למשל, ניצחונו של פלפס ב- 100 מטר פרפר שבו לא שיפר את הישגו מהמבחנים לא נחשב. אולי כדאי ללמוד את ההיגיון המקצועי מאחורי בחירת תאריך קרוב למשחקים היות והוא נהוג בארה"ב ב- כ-14 מתוך 16 האולימפיאדות האחרונות והם כמעט תמיד מצליחים.
16 אלופים חדשים
חלוקת מדליות הזהב במשחים האישיים הייתה נרחבת בשני המינים. בין הגברים, רק מייקל פלפס וסון יאנג זכו בשתיים, ובין הנשים רק הסינית ייאה ומליסה פרנקלין זכו בשתים כל השאר התחלקו לעוד 9 שחיינים ושחייניות. רק פלפס וסוני הגנו על תאריהם ממשחקי ביג'ינג 2008 , וכך זכינו ל- 16 אלופים אולימפיים חדשים במשחים האישיים.
כתוצאה מההצלחה המסיבית של האמריקאים, שזכו ב- 16 מדליות זהב 50% מכלל המדליות בבריכה, נשארו מדליות זהב לעוד כמה מדינות בודדות: הסינים ב- 5 הצרפתים ב- 4, דרא"פ 2, הולנד 2 הונגריה 1, אוסטרליה 1, לאטביה 1. סה"כ 8 מדינות מתוך 167 שהשתתפו בתחרויות השחייה זכו בזהב.
על השחיין המצטיין בין הגברים כבר הרחבתי את הדבור והשחיינית כפי שהיה צפוי הייתה מליסה פרנקלין הצעירה. היא אמנם לא הייתה המייקל פלפס הנשי אבל בהחלט עמדה בהצלחה במשימה הקשה של השתתפות ב- 7 משחים. הזכייה שלה ב- 5 מדליות, מהן 4 מזהב, מעמידה אותה בשורה הראשונה של השחייניות המצטיינות בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים אך היא עדין צעירה (17) ויש לשער שנראה אותה לפחות עוד בריו (2016) ואולי אף לאחר משחקים אילו. שיאה ב- 200 מטר גב, שיפור של 1.7 שניות לשיא הקודם, שהושג בבגדי השחייה האלסטיים, הוא תוצאה מדהימה, ומציב אותה הרחק לפני כל שחייניות הגב האחרות ב- 200 מטר. שיא זה ייתן לה הזדמנות להתמקד במשחים האחרים שלה כמו 100 מטר, 200 מטר חתירה ואולי אף במשחה ל- 200 מטר מעורב אישי בו היא מצטיינת.
מיסי פרנקלין
היו הרבה משחים צמודים, הרבה משחים מפתיעים והרבה צעירים שזכו בזהב. מבין אלו בחרתי את היוצאים מן הכלל שלי:
המשחה הצמוד – כמובן המשחה ל- 100 מטר חתירה, בו גבר שלא במפתיע ניתאן אדריאן האמריקאי על ג'ימס מגנוסון האוסטרלי בהפרש המינימלי בשחייה – 1 מאית שנייה.
המשחה המפתיע – ניצחון הצרפתים במשחה 4 X 100 חתירה על האמריקאים או ליתר דיוק נצחונו של יאניק אנייל המסיים לצרפתים 46.7 במאה האחרון, על ראיין לוכטה האמריקאי שזינק הרבה לפניו וקבע "רק" 47.7. זו הייתה הפתעה שגרמה לי "לאכול את הכובע" בשידור ישיר, ונתנה לכם להבין עד כמה מופתע הייתי.
הצעיר המצטיין – צ'אד לקלו הדרום אפריקאי. לא רק צעיר, לא רק מפתיע, אלא גם רב גוני ומי שעשה השנה דרך מיוחדת במינה והגיע עד לפסגת השחייה העולמית ממקום רחוק ביותר. הוא לא רק הפתיע את פלפס בסנטימטרים האחרונים וזכה בזהב ב- 200 מטר פרפר, אלא גם סיים שני ב- 100 מטר פרפר וגם שחה וסיים חמישי ב-400 מטר מעורב אישי. כלומר, שחיין עם 4 סגנונות, בסיס אירובי מצוין וכישורי עצמה, מהירות וכוח ל- 100 מטר פרפר. אתם מבינים איזה כוכב מתפתח לנו כאן?
זהו, נסתיימו התחרויות בלונדון. נרשמו הדפים ההיסטוריים בפרק "פלפס" ובפרק "משחקי לונדון 2012 " ואנו עם הפנים קדימה. שתי אליפויות עולם, והראשונה בשנה הקרובה בברצלונה, ואז משחקי ריו 2016. מי יתפוס את מקומו של פלפס? אף אחד, ולעולם לא (בימי חיי אני מתכוון). מי יזכה בזהב? מי יגן על תוארו? מי יפתיע? כדאי יהיה להגיע לעיר החוף הזו בברזיל. יהיה מעניין ומרתק!
מחר חלק 2- המשחקים האולימפיים
דר' בוקי צ'יש-
דר' בחינוך גופני וספורט מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ארה"ב. שיאן ישראל בעבר ב- 100 מטרים חתירה, מאמן שחייה בכיר שאימן מספר שחיינים אולימפיים ישראלים, אימן שחיינים בכירים מארה"ב, קנדה ומבלגיה, רכז קורסי מאמני שחייה, מרצה בנושאי מינהל הספורט והמשחקים האולימפים במכללת וינגייט, פרשן שחייה בעיתונות ובטלביזיה- במשחקי אטלנטה, סידני וביג'ינג.