אחד הדברים שאני הכי אוהבת בריצה זאת התחושה שאני חלק מקהילה. בעיני זה אחד היתרונות הגדולים של הספורט הזה
מאת:יעל גורלי
שיש לי בעולם אומנויות הלחימה. באומנויות לחימה יש גם פורום (או בעצם
פורומים), ויש אירועים ומפגשים, אבל נדמה כאילו עוסקים יותר בהשוואה בין
השיטות השונות. בריצה, גם אם אולטרה וספרינטים זה ממש לא אותו דבר, ההשוואה
פחות מעניינת. הרי בסוף כולנו רצים. אנשים שרצים בשיטות שונות לחלוטין
(נגיד, יחפנים ונעולים) עדיין יכולים לרוץ ביחד. אם אני אנסה לעשות קרב מול
מישהו שמתאמן בג'ודו, זה לא יעבוד כמו שצריך.
הרצון לקדם את הקהילה הזאת הוא אחת הסיבות לכך שהחלטתי לארגן מירוץ חינמי.
"מירוץ החופש הגדול", הידוע גם בתור "מרוץ האבטיחים", התקיים לראשונה לפני
שלוש שנים ומאז ממשיך לצבור קהל אוהדים. המטרה הייתה שהמרוץ יתאים כמה
שיותר לאנשים שרצים בו, ולכן כל החלטה לוותה בסקר מקדים. שישי או שבת? בוקר
או ערב? מתי לזנק? אילו מקצים? עם פיקניק או בלי? היום, כששואלים אותי
"אבל למה בשבת?" ו"למה בבוקר?", יש לי תשובות ברורות. יש סיבות לכאן ולכאן,
אבל בסופו של דבר, הרוב קבע. מבחינתי, זה "המרוץ שלכם".
דבר נוסף שהיה לי חשוב הוא שאף אחד לא יחליט לוותר על המרוץ כי כואב לו
הכיס. אנחנו רצים, כואבים לנו מספיק דברים אחרים. זה מרוץ תמורת תרומה. חלק
מביאים תרומה קטנה, חלק מביאים תרומה גדולה יותר, והזוכים בקטגוריות
מחליטים לאן לתרום את הכסף. מספרי החזה נתרמו ע"י "שוונג" וממוחזרים כל
שנה, השילוט גם הוא נתרם, כל הציוד בא מהבית. ריצה, ככה כולם מספרים, היא
ספורט פשוט. אני מעדיפה להשאיר אותו כזה.
עכשיו זו כבר השנה השלישית, וההרגשה אחרת לגמרי. אני הרבה יותר מנוסה ופחות
חוששת. גם אם היו המון התלבטויות של איך בדיוק ומאיפה להתחיל, החלטתי
שפורמט מנצח לא מחליפים כל כך מהר (בשנה שעברה לקח לי חודש למצוא מסלול
כלבבי). בגלל שחם, בחרתי מסלול מוצל ככל האפשר, אבל כדי שיהיה גם מעניין,
הוא עובר באזורים קצת פחות מוכרים של הפארק. גם החבורה התומכת הרבה יותר
מנוסה, ותהיה לנו מדידת זמנים מקצועית ו-DJ משופשף.
השאלה הגדולה שנשארה פתוחה מבחינתי היא האם לרוץ. בשלוש השנים האחרונות, זה
היה מרוץ ה-10 היחיד שהשתתפתי בו. ראיתי בו אינדיקציה לאיפה אני נמצאית.
השנה אני עדיין מתמודדת עם האסתמה, ולא בטוחה שאני רוצה להתמודד עם התשובה
לשאלה "איפה אני נמצאת". זה בטוח לא מקום שאני רוצה להיות בו, אבל אני גם
סקרנית לדעת עד כמה אני רחוקה משם.
אז אם בא לכם לנסות מירוץ קצת אחר, אם בא לכם לרוץ עם אבטיח, אם בא לכם
לשבת לפיקניק משותף, אם בא לכם להכווין את הרצים או לחלק מים – אני אשמח
לראות אתכם בשבת בבוקר בפארק הירקון.
כל הפרטים באתר – http://bit.ly/hofesh3
יעל גורלי– עו"ד, מתרגמת, רצה, מתאמנת בקונג פו שאולין, מדושת ושוחה (כשמכריחים אותה)
יש לה גם בלוג בשוונג – רצה על זה