בנאר הינו היה הצרפתי האחרון שניצח בטור דה פראנס וזה היה לפני 27 שנים. רישאר וירנק היה אחרון הצרפתים שעמד על דוכן המנצחים בשדרות הניצחון בפריז וזה היה לפני 17 שנים. מאז הסתפקו הצרפתים בשבעה תארי מלך ההרים וניצחונות בקטעים. עמנואל בלחסן כותב על הרוכבים מהם מצפים לשחזר את העבר
מאת:editor
• כל כתבות הטור דה פראנס – כאן
• מסלול המרוץ- כאן
• רשימת משתתפים – כאן
• אתר הטור דה פראנס של שוונג – כאן
לא אשכח, לפני שלוש שנים, בקטע 7 של הטור דה פראנס 2009, הפרשן החד של הטלוויזיה הצרפתית ומנצח הטור בעבר לורן פיניון ז"ל (שנפטר מסרטן הלבלב האלים), כעס על הרוכבים הצרפתים: "מדוע אינם מנסים? מדוע הם נגררים אחרי הרכבת של ASTANA ללא העזה?..נכון שזה מפחיד, גם אני פחדתי, גם ז'אז'א פחד, אבל חייבים לתקוף חייבים לנסות, אסור לפחד מהגדולים".
יום לפני כן, אחד הרוכבים הצרפתים שהתראיין טרם הזינוק לתחנת הטלוויזיה צרפת 2 (France 2) סח את המשפט השגור דאז :"כן…ננסה ליצור בריחה, אולי אפילו לנצח קטע וגם נראה קצת את החולצה…".
דקה לאחר הראיון זעם פיניון כשעיניו התכולות והחכמות רשפו:" עוד פעם להראות את החולצה? עוד פעם התבוסתנות הזאת? שוב לנסות לנצח שלב?" זעק באולפן, מחרב את שביעות הרצון הכללית. "מדוע לא לנצח את הטור? מדוע לא לומר שרוכב צרפתי ינצח את הטור, יתברג בדוכן המנצחים, מדוע לא לנסות?".
חושב אני כי היה זה אקורד ראשון וחזק למהפכה שהחלה להתבשל בענף האופניים הצרפתי, שידע בצורת ארוכה מאוד. לא עוד רוכבי צללים אלמונים מסובבי רגליים, הממלאים את המסך כרקע לאותם כוכבים גדולים מארה"ב, ספרד ואיטליה. לא עוד!
מסע פרסום גדול של איגוד האופניים הצרפתי יצא אל התקשורת, בתמיכתם והשתתפותם של כוכבים רבים: ז'וליין אבסלון, לורן ז'לאבר (שהתמנה גם למרכיב הנבחרת הצרפתית, ועשה בה דיאטה רצינית), פיניון ז"ל, ויראנק ועוד.
איתור מאסיבי וטיפוחם של כשרונות צעירים תחת כל עץ רענן, בכל "קלאב" רכיבה מקומי וחיזוק כלכלי של האיגוד הצרפתי.
התוצאות לא אחרו להגיע: שני אלופי עולם לצעירים (עד גיל 23- U23) הגיעו מצרפת וגם אלוף העולם לנוער. כישרונות צעירים צצו מכל זווית, רוכבים צעירים חשו שיש לאן, שכדאי, והענף החל לצאת מאווירת התבוסתנות שרבצה עליו לתקופה של יותר משני עשורים.
שנה לאחר-מכן, טור דה פראנס 2010, סימנים ראשונים: סילוויאן שבנאל ניצח את הקטע השני ועטה את החולצה הצהובה למשך יום אחד. גם את הקטע השביעי ניצח סילוויאן שבנאל ושוב החולצה הצהובה הורכבה על כתפיו הצוהלות. מומחה הבריחות, סנדי קזאר, ניצח את הקטע 9. כריסטוף ריבלון ניצח את קטע 14, שלב הררי כואב. יום למחרת שוב שלב הרים, שוב מנצח צרפתי, תומא ווקלר, הבלתי נלאה. למחרתו של יום, הררי מאוד כולל כמה פסגות מיתיות: קול דו טורמלה העצום, הקול דה פריסורד וכן קול ד'אוביסק, אותם נפגוש גם השנה, חוצה ראשון את קו הסיום פייריק פדריגו החזק.
בתום הטור, אנטוני שארטו נוטל את חולצת המטפס המנוקדת ו- 25 000 יורו בונוס… סילוויאן שבנאל נוטל את החולצה של "הרוכב ההתקפי" של טור 2010 ובונוס של 20 000 יורו.
בטור דה פראנס 2011, גבירותי ורבותי…מהפך! תומא ווקלר מדהים את כולם, מחזיק בחולצה הצהובה מהשלב ה 9 ועד ה 18 כולל, ומסיים במקום הרביעי הכללי! ז'אן כריסטוף פרו, מסיים במקום ה 9 הכללי. פייר רולאן, חבר קבוצתו של תומא ווקלר עושה היסטוריה ומנצח את הקטע ה- 19 שהסתיים באלפ-דואז, תוך שהוא מכניע את סמואל סנשז ואלברטו קונטדור בקרב דרמטי. רולאן סיים במקום ה 10 הכללי ובמקום הראשון בקטגורית החולצה הלבנה (הרוכב הצעיר הטוב ביותר). ז'רום קופל וארנו ז'נסון מסיימים במקום ה- 13 וה- 14 הכללי, ובמקומות ה 3 ו- 4 בדירוג החולצה הלבנה. ז'רמי רואה, , שסיים בהצטיינות יתרה את לימודיו באקדמיה יוקרתית כמהנדס מחונן ושב לרכיבה מקצועית, זוכה בחולצת "הרוכב ההתקפי" של הטור כולו.
המגמה של "השינוי בראש", של הרוח החדשה תמשיך הלאה אל תוך שנת 2012, כשרוכבים צרפתית נמצאים בחזית של מרוצים רבים, כולל הקלאסיקות. אליפות צרפת שהסתיימה בעת כתיבת מאמר זה (שידור חי בטלוויזיה, הלוואי עלינו…), התקיימה בפעם ה 100!
המסלול המישורי מאוד והארוך בן 256,3 ק"מ אופיין במזג אוויר גשום וקריר, המון החלקות, בריחות של שבנאל הנמצא בכושר אימתני (אלוף נג"ש מסופ"ש האחרון בממוצע של 50.5 קמ"ש), ומאוץ לקו הסיום בשליטה והובלה של קבוצת אף דה ז'י- ביג-מאט. המנצח, נאסר בוחאני, יליד יולי 1990 מקדים את בן קבוצתו, ארנו דמאר, שוב הצעירים בשפיץ. המנצח אינו מופיע ברשימת המזנקים לטור. בראיון שנערך עמו, מיד בסיום האליפות, הוא עמד על כך שהוא ממשיך בתכניות וישתתף בוואלטה א'אספנייה.
עניין שאינו שגרתי שאלוף צרפת אינו מזנק לטור דה פראנס, אולי יבוא שינוי של הרגע האחרון…?
הצרפתים המובילים הצפויים לזנק לטור דה פראנס 2012:
תומא ווקלר
סיים כצרפתי הבכיר ביותר בטור אשתקד במקום הרביעי הכללי. מתפלל שיוכל לזנק במיטבו (בלעדיו הטור חיוור יותר…), סוחב פציעה טורדנית מזה זמן ומושבת מרכיבה כשבוע.
פייר רולאן
בן קבוצתו של ווקלר. סיים במקום ה- 10 הכללי ובמקום הראשון בקטגורית החולצה הלבנה (הרוכב הצעיר הטוב ביותר). רולאן הוא עניין מורכב ומעניין. על אף הישגים מועטים השנה, הוא מעיד על עצמו שהוא בכושר טוב מאשר בשנה שעברה. הוא טיפס המון וחידד את יכולותיו בהרים ואפילו רחמנא-לצילן, עבד על יכולותיו כשען שלו… טומא ווקלר נותן לו גב רציני ואף שואף "לשים אותו" קצת יותר בחזית, אחריות שלא כל אחד יכול להתמודד עמה. ניתן ללמוד מכך אל מול מקרה סילווסטר שמידט, פועל העליות של באסו/ניבאלי, שרבות דובר להרכיב סביבו קבוצה כרוכב מוביל. אך סילווסטר שמידט כרגע לא בעניין, הוא צריך את ימי המנוחה שבין שלבי ההרים. לא כל אחד בנוי להתמודד עם סטרס של מוביל לדירוג כללי, ולפני פייר רולאן מבחן מסקרן השנה.
ז'רום קופל
שען מעולה ומטפס טוב מאוד, מסוג הקטרים בעלי סגנון הטיפוס בישיבה, בהילוכים כבדים ולא מהמקפצים בקלילות…
הישג מבחינתו יהיה לטפס 3 מקומות למעלה, אל העשיריה הבכירה ביותר.
ארנו ז'נסון
עבר את הגיל של התמודדות על החולצה הלבנה. נמצא בכושר מצוין, מקום 6 בפריס-ניס 2012 ומתעתד להלחם על מיקום בעשיריה הראשונה.
סילוויאן שבנאל
"הילד הרע" וה"מאמי" בו זמנית, של ענף אופני הכביש הצרפתי.
על-אף שאינו מועמד לדירוג הכללי (אבל…מי יודע?) חידד את עצמו כאחד מטובי השענים בעולם; בשבוע שעבר היה, בפעם הרביעית, לאלוף צרפת ברכיבה נגד-השעון, עם מהירות ממוצעת של 50.5 קמ"ש.
המטמורפוזה הממושכת שעבר ועובר שבנאל, יתכן ותוציא אותו ממשימות הבריחה האין סופיות שלו כ"ילד הרע", ותשלח אותו לרכיבה מושכלת (ה"מאמי"…) עם יכולת לשאת את החולצה הצהובה בשבוע הראשון של הטור, החל מהפרולוג.
בריס פילו
השרוך הדקיק והגבוה 188 ס"מ גובהו על 66 ק"ג, כשרון טיפוס גדול וחידה גדולה עוד יותר.
ראינו ממנו הברקות של גדולים, לאנס ארמסטרונג הילל ושיבח, אך משהו טרם התחבר לכדי שלם רציני. הוא מהרוכבים שאינם יכולים לשקוע אל הבינוניות, וכולם מצפים ממנו ל"בום" הגדול שיוציאו מאפילה לאורה.
הפירנאים מחכים לבריס…
ארנו דמאר
בחור צעיר וסגן אלוף צרפת הטרי, מגיע ללא רגשי נחיתות להציב את עצמו בקרב על החולצה הירוקה, כתף אל כתף (כך הוא מקווה) עם מארק קאוונדיש.
אלה השמות, אלו התקוות.
ישנם כמובן עוד רוכבים רבים ומעולים, צעירים וותיקים: דוויד מונקוטייה, סנדי קזאר, שארטו, רומיין פילו, פדריגו, כריסטוף ריבלו, טוני גאלופין ועוד…שלבטח יצבעו לנו את הטור בצבעים יפים, אך אנחנו החלטנו להתמקד בשמות דלעיל.
ברנאר הינו (בתמונה כשר הטקס בטור דה פראנס) אחרון מנצחי הטור הצרפתי (1985) מתבגר יפה, מזכיר את השחקן שון-קונרי, מר 007, שעל אף זקנתו שומר על מראה נאה ורענן.
אוהבים את ברנאר הינו כמובן, אבל נו…הגיע העת! צרפת נושאת את עיניה בתקווה שאולי הפעם זה יקרה, ושוב צרפתי יזכה לעמוד על ראש דוכן המנצחים, בשדרות הניצחון בפריז, כלובש החולצה הצהובה.
תמונות:
• תומא ווקלא,מ פייר רולאן וארנו ז'נסון בקטע 15 של הטור דה פראנס 2011 (צילום: Sapin88 )
• ז'רום קופל בהצגת הקבוצות במרוץ אבעת ימי דונקריק 2010 (צילום: Thomas Ducroquet )
• סיליוויאן שאבנל בקטע נגד השעון בטור של 2009 (צילום: Josh Hallett )
• ארנו דמאר בטור של קטאר 2012 (צילום: Doha Stadium Plus Qatar)
עמנואל בלחסן –
ספורטאי עילית וותיק, מנצח מרוץ המדרגות (עזריאלי 2008 ומנצח אליפות ישראל
2004 במרוץ כביש בקטגוריית מסטרס ), חוטא בריצה ועוסק בכתיבה.
