לראשונה בג'ירו ד'איטליה 2012 הצליחה קבוצת בריחה לשרוד עד לקו הסיום. הצלחה של קבוצת בריחה וניצחון של אחד מהרוכבים בה מושג בדרך כלל כשהדבוקה מוותרת על רדיפה
מאת:יאיר בן עמי
כתבות קודמות
• הרוכבים הבולטים
• התממשות ההבטחה של פני
• קאוונדיש בפרספקטיבה היסטורית
• על מאיצים, מאוצים ורכבות
• מה היה, מה יהיה וכל מה שאתם לא רוצים לפספס
• גארמין ברקודה מנצחי היום
• השני של קאוונדיש
•המאבק על ראש הדירוג עלה מדרגה
• המופע של פוזוביבו
• ניצחונות מתאונות ושיקולי מאיצים
• רודריגז בניצחון השווה וורוד
• הפעם פרארי ניצח
•
10 קטעי ההכרעה
כל הדיווחים והפרשנויות מהשידורים הישירים
• קטע 1
• קטע 2
• קטע 3
• קטע 4
•
קטע 5
•
קטע 6
•
קטע 7
• קטע 8
• קטע 9
•
קטע 10
• קטע 11
• קטע 12
יש כמה דרכים לנצח מרוץ אופניים. המטפסים מנצלים את העליות בקטעים המסתיימים על פסגה. המאיצים מנצלים את הכח המתפרץ שלהם כדגי להאיץ טוב יותר מהשאר כשהמאוץ לקו הסיום הוא משתתפים. השענים עושים את ההבדל בינם לשאר הרוכבים בקטעים נגד השעון ויש את הבורחים.
ניצחון בבריחה מהדבוקה הוא נדיר ולכן כשמהלך מהסוג הזה מביא לניצחון הוא מהמרגשים ביותר שאפשר לראות. חבורת רוכבים היוצאת לבריחה מורכבת מרוכבים הרוצים לקח אבל את נקודות במאוצי ביניים ועל הפסגות וגם לקבל שעות מסך לטובת נותן החסות ועבור יחסי ציבור עצמיים. הם גם המקווים לנצח ולעיתים אפילו לקחת את חולצת המוביל (במרוצי קטעים) אבל מודעים לגמרי לעובדת ברזל של הדבוקה- אם הדבוקה החליטה לסגור פער מקבוצת בריחה, או רוכב בודד, היא תעשה את זה במהירות שתעשה לו סחרחורת.
בקטע ה- 12 של הג'ירו 2012 נוצר מצב מאוד מעניין כשהדבוקה אפשרה לחבורה של 9 רוכבים לפתוח פער שהביא שניים מהם לראש הדירוג במהלך הקטע. הראשון היה סנדי קאזר הצרפתי הוותיק שהחל את היום כשהוא מדורג במקום 37 ועם פיגור של 4:01 דקות מראש הדירוג. קאסר סיים את הג'ירו בתוך העשירייה הראשונה פעמיים בעבר. רוכב נוסף שנכנס לבריחה היה איוואן סנטהמוריטה מקבוצת ביאמסי שהחל את היום במקום 40 עם פיגור של 4:16 דקות. בחצי השני של הקטע היה הפער יותר משבע דקות בשיאו והיה ברור כי בדבוקה אין הסכמה על חלוקת העבודה בין הקבוצות בכל הקשור להכתבת קצב ומרדף אחרי המובילים.
האחריות על מרדף כזה יהיה תמיד של הקבוצה המחזיקה בראש הדירוג, במקרה זה קבוצת לאמפרה של רודריגז, אבל גם של הקבוצות האחרות בהן יש רוכבי ראש דירוג. במישורים יהיו אלו קבוצות המאיצים שירצו להביא את הדבוקה למאוץ המוני לקו הסיום וכך בשלל המסלולים יש לעוד קבוצות אינטרסים כמו שמירה או השגה של נקודות על פסגות או הדירוג הקבוצתי ועוד ועוד.
אבל כל הרוכבים לוקחים בחשבון כי אחרי קטע 12 בא קטע 13, אחרי קטעי המישור באים ההרים ולכן חלוקת הכוחות היא המפתח ליכולת של קבוצה להגן את המוביל שלה. מכאן נוצר שיתוף פעולה של חלוקת עבודה או שלא. והלא כנראה היה כמעט לכל אורכו של קטע 12 כשלא פעם נראה היה שקבוצות שהיו אמורות להוביל את הרדיפה של הדבוקה פשוט רכבו בקצב טיול במקרה הטוב או שביתה איטלקית במקרה הרע.
רוכבי חבורת החוד הבינו שלא ממש רודפים אחריהם ק"מ רבים לפני קו הסיום ועם חמש עליות מדורגות על המסלול הם היו חייבים את שיתוף הפעולה בניהם. רוכב בקבוצת בריחה מתמודד עם סיטואציה מאוד מיוחדת שלא קיימת בענפי ספורט אחרים. המתחרה הכי מר שלו חייב להיות חברו הטוב ביותר במשך רוב היום. ככל ששיתוף הפעולה, בין הרוכבים בקבוצת בריחה, יהיה טוב יותר הם יוכלו לרכב מהר יותר ואם לא יהיה שיתוף פעולה הדבוקה תתפוס אותם גם בלי להתכוון.
גם בתוך קבוצת בריחה יש מצבים בהם נכון לשני יריבים לשתף פעולה. כשאחד הרוכבים קרוב לראש הדירוג הוא יכול לעשות עסקת שיתוף פעולה עם יריבו כך שהם יסייעו האחד לשני. האחד בניסיון לעלות לראש הדירוג והשני יקבל את הניצחון. בעבר היו לא מעט מקרים בהם נקנו ניצחונות, פשוטו כמשמעו- רוכבים היו מציעים לשותפיהם לבריחה סכומי כסף כדי שיסייעו להם לנצח על ידי משיכה ואי הפרעה בסיום. ויש גם את המתנות והמחוות ואותם כנראה עוד נפגוש בהמשך המרוץ.
האידיליה בקבוצות בריחה מסתיימת בנקודה בה אחד הרוכבים לא מוצא עוד תועלת בשיתוף הפעולה וזה יכול לקרות בעלייה כשאחד הרוכבים הוא מטפס טוב יותר באופן משמעותי או כשאחד הרוכבים מרגיש שיש לו שותפים עייפים או חלשים ממנו ולא פעם ניסיון התנתקות, של רוכב מחבריו לקבוצת הבריחה, הוא רק הימור שאפילו מצליח לעיתים. בכל קבוצת בריחה יש את הרוכב שיודע כי הוא המאיץ הטוב ביותר, מבין שותפיו. בדרך כלל הוא ינסה רק לשמור על חבריו אבל לא תמיד. אם ממש סמוך לקו הסיום החבורה תהיה עוד מהדוקת אז יחלו משחקים אל המשיכה. אף רוכב לא רוצה להיות המושך של חבורת רוכבים משום שהאחרים ישבו על זנבו וישמרו על כוחות שהוא מבזבז בשבירת התנגדות האוויר. הכל מכל היה לנו בקטע ה- 12. מאיץ טוב עם הרבה ניסיון (קאזר), רוכבים שהרגישו שזה יומם וניסו לפרק את הקבוצה המובילה החל מהעלייה האחרונה של היום וגם משחקי ה"מי יוביל" לקראת הסוף. כאלו שניסו לברוח בירידה לקו הסיום ובסוף היה זה השען הטוב בחבורה שהצליח לברוח ולנצח.
לראס באק ייטין הדני (בתמונה משמאל הוא רוכב נורבגי בן 32 שקיבל את החוזה המקצועני הראשון שלו בקבוצת בשנת 2001 ורכב ברוב השנים בקבוצות של ביארן ריס. בשנתיים הקודמות רכב בקבוצת איג'טיסי שהתפרקה וממנה עבר ללוטו – בליסול העונה. גם בוואלטה א'אספנייה (2006) וגם בג'ירו (2009) הו סיים בתוך עשרים הראשונים אבל בשניהם (וואלטה 2010, ג'ירו 2011) כמו גם בטור (2011) הוא סיים הרחק מעבר למקום המאה. הניצחון שלו בקטע 12 של ג'ירו 2012 הוא השלישי שלו בקטעי גרנד טור אבל בשניים הקודמים זה היה במרוץ קבוצתי נגד השעון. היה זה הניסיון השני של באק, בג'ירו 2012, לברוח מהדבוקה לניצחון. הפעם הקודמת הייתה בקטע 3 שנערך בדנמרק. אז הוא ביצע את המהלך ממש סמוך לקו הסיום והדבוקה תפסה אותו. הפעם הוא עשה את זה מתוך קבוצת בריחה בה לא היחה מי שיכול למהירות שלו בלי לחסות בגלגלו.
הדירוג המצטבר הושפע מהבריחה כשסנדי קאזר עלה עד למקום השלישי וסנטהמוריטה עלה למקום חמישי בזכות העובדה שהדבוקה חצתה את קו הסיום למעלה משלוש וחצי דקות אחרי באק ייטין ופחות עשר שניות משאר הרוכבים של קבוצת הבריחה. קאזר לקח את הבונוס של המקום השני (12 שניות קיזוז מהזמן המצטבר). איוואן באסו ומיקלה סקארפוני אמרו לפני מספר ימים כי מה שהיה עד עכשיו הוא רק המתאבן של המרוץ והם צודקים. ההרים ילכו ויתרבו, גובהם יעלה והתשישות של הרוכבים תהיה קיצונית בכל יום שיעבור. הדרמות הגדולות עוד לפנינו.
עשירייה ראשונה קטע 12:
1. לארס באק ייטין, דנמרק, לוטו-בליסול, 3:58:55 שעות
2. סנדי קאזר, צרפת, אפדוז'- ביג מאט + 11 שניות
3. אנדריי אמדור ביקאזאקובה, מוביסטאר
4. יאן בקלנט, בלגיה, ראדיושאק-ניסן
5. איוואן סנטהרומיטה, איטליה, ביאמסי
6. ג'קסון רודריגז, וונצואלה, אנדרוני ג'אקטולי
7. אמטס צ'ורוקה, ספרד, אוסקלטל – אוסקדי, כולם זמן זהה
8. מרטין קיזר, הולנד, וואקאנסולייל- דיאמסי + 43 שניות
9. מיכאל גולאס, פולין, אומגה פארמה- קוויק סטפ + 48 שניות
10. חואן אנטוניו פלאצ'ה, ספרד, סקאי + 3:34 דקות
עשירייה ראשונה אחרי קטע 12:
1. חואקין רודריגז אוליבייר, ספרד, קאטיושה , 51:19:08 שעות
2. ריידר הסזידאל, קנדה, גארמין- באראקודה+ 17 שניות
3. סנדי קאזר, צרפת, אפדוז'- ביג מאט + 26 שניות
4. פאולו טרילונגו, איטליה, אסטנה + 32 שניות
5. איוואן סנטהרומיטה, איטליה, ביאמסי + 49 שניות
6. רומן קרויזגר, קזחסטן, אסטנה + 52 שניות
7. בנט אלוריאגה, ספרד, מוביסטאר, זמן זהה
8. איוואן באסו, איטליה, לקויגאס-קאנונדייל + 57 שניות
9. דמיאנו קארוסו, איטליה, ליקויגאס- קנונדייל + 1:02 דקה
10. דריו קאטלדו, איטליה, אומגה פארמה – קוויק סטפ + 1:03 דקה
תמונה של באק (צילום: TobiasKierk)
קטע 13, יום שישי, 18 במאי
121 ק"מ , Savona – Cervere
המסלול מתאים מאוד לקבוצת בריחה, בזכות התוואי וגם משום שזהו כבר שלב בו יהיו הרבה מאוד רוכבים שלא יעניינו את הקבוצות של המועמדים לניצחון והרדיפה אחריהם לא תהיה כדאית אם תדרוש מאמצים גדולים. מצד שני הקבוצות של המאיצים, אלו שנותרו במרוץ, ירצו לנסות ולהביא את המרוץ למאוץ המוני ועל מסלול מהסוג הזה זה יכול לקרות בעיקר משום שזהו אחד משני השלבים האחרונים המתאימים למאיצים. זהו הביקור הראשון של הג'ירו בקראוורה.
קטע 14, יום שבת, 19 במאי
205 ק"מ, Cherasco – Cervinia
זה כבר עמוק לתוך האלפים. שתי עליות בדרגה 1 (אחת לפני הכי קשה) ושתיהן על חלקו האחרון של המרוץ כשהשנייה היא קו הסיום ורק 10 ק"מ מהגבול השוויצרי. זהו היום של המטפסים ואלו יודעים שזהו אחד הימים בהם הרווח שלהם, בעיקר על המטפסים הטובים במרוץ נגד השעון, חייב להיות משמעותי.