כמה פעמים קרה לכם שניהלתם שיחה והצד השני "פשוט לא הבין" אתכם? עם בת הזוג שלכם, שותף לעבודה או חבר? זה קורה גם בספורט- לשחקן עם מאמן, לבעלי קבוצה עם שחקנים…לאחד הצדדים נדמה שהוא מדבר מאוד ברור, אבל הצד השני לא הבין כלום או מבין דברים אחרת לגמרי.

מאת:מיכל יערון

אנחנו מפרשים את זה לעצמנו בדרך כלל בצורה פשוטה: לצד השני "יש בעיה של הבנה". אם זה חוזר על עצמו, אנחנו עלולים לאבד ביטחון ביכולת שלנו להסביר את עצמנו. בפן המקצועי זה נקרא "תקשורת לא יעילה" ובשפת היום-יום קצר בתקשורת.

תקשורת לא יעילה מתארת מצב בו המסר שמועבר על ידי המשדר אינו אותו מסר שנקלט על ידי מקבל המסר. תקשורת יעילה היא מצב בו המסר המועבר והנקלט זהים. איך מודדים יעילות של תקשורת?  על ידי מידת ההתאמה בין כוונת מוסר המסר, לתוצאה שהתקבלה אצל מקבל המסר.

למצבים בהם התקשורת מתבררת כלא יעילה, עשויים להית מספר גורמים:
1.  קצר שמקורו במוסר המסר – כשאדם מעביר מסר הוא קודם כל מעבד את המידע שהוא רוצה להעביר ואז מעביר אותו לאחר.  יתכן כי מוסר המידע דיבר באופן נרמז ולא מספיק ברור, אפשרות נוספת היא כי רק חשב על הדברים אך לא אמר אותם בצורה בהירה ומפורשת  מתוך אמונה שהצד השני "יקרא" את מחשבותיו, או "כבר יבין".

מצב נוסף הוא בו המילים אינן תואמות את שפת הגוף (למשל כשמישהו אומר "הכל בסדר" אבל פניו וגופו שפופים ומעבירים מסר שונה).

2. קצר שמקורו במקבל המסר – הסיבות לקצרים שמקורם במקבל המסר דומות לסיבות שמקורם במוסר המסר. כשהצד הקולט מוצף רגשות כלפי המדבר- רגשות שממסכים את הקלט, פרשנות מוקדמת על סמך ההיסטוריה של הקשר, וציפיה לקריאת מחשבות. הנחות היסוד שלנו לגבי מוסר המסר עלולות לעוות את ההקשבה שלנו.

3. קצר שמקורו בתהליך התקשורת שבין מוסר המסר למקבלו – לעיתים בתהליך התקשורת נוצרים קצרים הנובעים מחוסר הבנה או משימוש הדדי בפילטרים נוספים בתהליך (רגשות, חוסר הקשבה, קושי בקבלת המסר ועוד) בין המוסר למקבל.

הדרכים  לפתור קצרים הנובעים ממקורות שונים הם:
• הגברת תהליכים של מודעות עצמית בדרך בה אני מתקשר עם סביבתי (הן כמדבר והן כקולט)
• בדיקה של מידע לא ברור ע"י שאלות. אסור לנו לפרש את הדברים, אלא לשאול שאלות אם יש מידע לא ברור לנו.  במקרים רבים אנחנו מסתובבים עם פרשנות שגויה ולא מדויקת של המסרים שהועברו לנו ומושפעים מהם. במקרים כאלו חשוב להתעמת עם העניין ולפתוח אותו בלי לפחד.

מיכל יערון-  פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20 שנה. 
מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. 
מלווה ספורטאים אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים,
נבחרות לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות
למשחקים האולימפיים ב-2012 ו- 2016.