יואב צרי נפל בקרב על גבעת התחמושת. גיורא אשכנזי נהרג יום אחר כך ב"אוגוסטה ויקטוריה". סיפורם של שני שחיינים, צנחנים, מצעירי העמקים, שחייהם ומותם נשזרו זה בזה
מאת:חגי אשלגי
מה יש בהם בעמקים המזרחיים, שהצמיחו ספורטאים רבים שהתנדבו לשאת בנטל?
קיבוץ אפיקים, שנוסד לפני כמעט 90 שנה על ידי יוצאי תנועת השומר הצעיר, התיישב סופית לפני 80 שנה במיקומו הנוכחי, פחות משלושה ק"מ דרומית לכנרת. קיבוץ ניר דוד (תל עמל) השוכן על גדות נחל אסי – בו גן השלושה – הסחנה, נוסד ב-1936.
גיורא אשכנזי, הבן הראשון של ניר דוד (תל עמל) נולד ב-1936. יואב צרי (קמץ קטן בצ' – הגייה צורי) נולד באפיקים משנת 1942.
עוד לפני שהגיע לגיל 15, ניצח יואב צרי והיה לאלוף המכבייה החמישית ב-100 מ' גב, עם 1:13.2 דקות. דווקא ההצלחה הרתיעה אותו. הוא חשש כי כשיסומן כ"אלוף", ייאלץ להשתעבד לאימוני השחייה ולזנוח חלקים אחרים בחייו. מרגע זכייתו במכבייה, הפחית צרי את פעילותו כשחיין, אך לא חדל לעסוק בספורט.
בנעוריו הכיר את גלי להב – בעצמה שחיינית בת גילו מקיבוץ ניר דוד (תל עמל) ולימים אלופת ישראל במשחי גב, פרפר וחתירה. "יורשתה" הצעירה של שושנה ריבנר.
בתיכון הדריך צרי בחטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים, ובלט בענפי ספורט שונים. לצד היכולת הספורטיבית, היה עולמו עשיר בהתבוננות ובתרבות כבר מנעוריו, והוא נהג לצייר.
צרי התגייס לצה"ל ב-1960 ועבר מסלול שכלל שירות כצנחן ביחידת בני המשקים בנח"ל המוצנח, קורס קצינים, והמשך בסיירת גולני. ב-1962, בעודו בגולני, השתתף במבצע נוקייב ברמת הגולן מזרחית לכנרת – אז בשליטה סורית.
בהמשך אותה שנה, בעודם במדים, נפגשו יואב צרי וגלי להב פעם נוספת, הפעם במכון וינגייט. התולדה של המפגש הזה הייתה אהבה, ואחר כך נישואים. בשנת 1965 נולד לשניים בן – נועם.
בתקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים, גויס צרי לחטיבת המילואים בה הוצב – המוצנחת המרכזית תחת פיקודו של מרדכי (מוטה) גור (אז הייתה ידועה כחטיבה 55, היום מוכרת כחטיבה 623).
בתחילת המלחמה שונתה המשימה של החטיבה מצניחה באל-עריש לפעילות בירושלים. בלילה שבין ה-5 ל-6 ביוני עלתה החטיבה על היעד המבוצר המפורסם ביותר בתולדות מלחמות ישראל – גבעת התחמושת – בו התבצרו חיילים ירדניים. סגן יואב צרי היה מפקד מחלקה בקרב על גבעת התחמושת.
רבים מחיילי מחלקתו של צרי נפלו בקרב. עם קבוצת חיילים שאסף, התקדם צרי במעלה הגבעה. צרי נעזר בטנקים שהגיעו לגבעה לצורך חיפוי, והסתער עם הכוח שלו על עמדה ירדנית במרכז הגבעה. בהסתערות האחרונה הוא נהרג מפגיעה ישירה.
בסך הכל נהרגו בקרב על גבעת התחמושת 36 צנחנים. עד היום צועדים הצנחנים במסע לקבלת הכומתה האדומה מאנדרטת הצנחנים מחוץ לבסיס תל נוף, לגבעת התחמושת בירושלים.
צרי נהרג ארבעה ימים בלבד לפני יום הולדתו ה-25. אחריו נותרו אשתו, גלי, ובנו הקטן נועם – בן שנתיים.
לשאלה האם הייתה נחמה כלשהי בכך שמת מות גיבורים ולא מוות סתמי, עונה אשתו גלי להב: "בהתחלה הייתה בכך נחמה כלשהי, אבל אחר כך היא עוברת. כי בסוף נשארת רק המועקה של 'איפה הוא?'". גם שאלות נשארות באוויר. צרי היה חולה עם חום לפני העלייה לירושלים. אילו רק היה קצת יותר חולה, ודאי היה נותר מאחור וניצל…
בנו של יואב צרי, שהיה רך בשנים כשאביו נהרג, נותר עם זיכרונות בודדים – הבזקי תמונות מחיי היומיום, וסיפורים ששמע על אביו לאחר מותו. יואב צרי חי כאדם ונהרג כלוחם ביום השני (6.6.1967) למלחמה ההיא – מלחמת ששת הימים, בקרב על כיבוש ירושלים.
גיורא אשכנזי
גיורא אשכנזי לא היה רק ראשון שחייני תל עמל, למעשה הוא היה ראשון בני תל עמל. בכור הקיבוץ. בקיבוץ לא הייתה בריכה והנוער שחה בנחל אסי מגדה אחת לשנייה. אשכנזי בגר והפך לשחיין חתירה מוביל. הוא עודד את צעירי וילדי הקיבוץ לעסוק בספורט בכלל ובשחייה בפרט. שחיינית מצטיינת שאשכנזי "הכניס למים" הייתה בת קיבוצו (ואחותו הקטנה של חברו הטוב) – גלי להב – לימים רעייתו של יואב צרי. עם חזרת הקבוצה מאליפויות המדינה בשחייה, היה כל הקיבוץ ממתין בציפייה בשער לראות מהו שלל התארים שגרפו בניו ובנותיו, והאם זכו בתחרות הקבוצתית.
בימים ההם, התחרות הקבוצתית הייתה העיקר, ושחיינים טובים נקרעו במשחה אחר משחה כדי להביא ניקוד לקבוצה (אתוס קבוצתי כזה נשתמר היום בעיקר בקבוצות המאסטרס, שעליהן נמנים גם שחיינים שמשמרים מסורת עוד מהשנים ההן).
אשכנזי היה חלק מרכזי בהקמת והפעלת הקבוצה וניהול ה"אימונים" במקטעים של 20 מ' לרוחבו של נחל אסי.
לאחר שחרורו מצה"ל, השתלם אשכנזי בחקלאות בפקולטה ברחובות, וחזר לקיבוצו ניר דוד (תל עמל).
בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים, גויס אשכנזי למילואים ביחידתו ועלה גם הוא לירושלים בסופו של ה-5 ביוני 1967. למרות שהגדוד שלו לחם בקרב על גבעת התחמושת, אשכנזי לא נפגע. הוא כבר צלח חלק קשה של הלחימה.
ב-7 ביוני המשיך כוח בפיקודו של גיורא אשכנזי למתחם "אוגוסטה ויקטוריה" שבמזרח ירושלים – אותו מתחם של כנסייה-אכסניה-בית חולים בין הר הצופים להר הזיתים. אשכנזי, שהוביל בראש הכוח, נפגע מקליע, כמעט תועה, ונהרג. הוא היה כמעט בן 31 במותו, והשאיר אחריו אישה ושני ילדים.
זיכרונות לאחר המוות
בעת המלחמה ההיא, גורל ההרוגים והנעדרים הגיע לבני משפחותיהם בחלוף ששת ימי המלחמה. אחרי מלחמת ששת הימים חגגה והתפארה ישראל בניצחונה. אבל גלי להב אומרת בשקט ובהרהור כואב לאחור – "אני לא הרגשתי ניצחון".
מספר שנים לאחר מותו, אוגדו כמה עשרות ממיטב צילומיו של יואב צרי בספר בשם "רסיס בעין השקטה".
כעשור לאחר מותו של גיורא אשכנזי, ראה אור ספר, פרי עטה של הסופרת נעמי פרנקל, בשם "נער צמח בגדות האסי". בשנת 1990 הוקמה במקום בו נפל ישיבה בשם "בית אורות", שמנציחה את זכרו. בטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן בערבה ב-1994, הגישה נכדתו של אשכנזי – לי לוטן – אז עוד לא בת 10, פרחים לחוסיין מלך ירדן.
כך כתב מאמן השחייה הוותיק דוד סיבור (סוכו): "בכל פעם שאני עובר בירושלים מקום מגורי, ליד גבעת התחמושת ובסמוך להר הצופים, אני נזכר בשני שחיינים בכירים שנפלו במלחמת ירושלים כאן במקומות אלה לפני 40 שנה. גיורא אשכנזי בן קיבוץ תל עמל (ניר דוד) היה אחד השחיינים המצטיינים במשחי החתירה בארץ בשנות ה-50 האחרונות, תחילת שנות ה-60. הוא היה אחד משלל כשרונות שצמחו בתל עמל כשהם מתאמנים בנחל אסי מצד לצד (לא היתה בריכה במקום) והצמיחו אלופי ישראל כדוגמת גלי להב (לבקוביץ') וחיותא מרצ'ביאק תבדלנה לחיים ארוכים . גיורא ז"ל היה מ"פ צנחנים כשהוא נפגע בפריצת גדר על גבעות אוגוסטה ויקטוריה. השחיין השני שנפל ממש על הקרב האכזר בגבעת התחמושת היה יואב צרי, בן קיבוץ אפיקים, אלוף מכבייה ב-100 גב ולימים בעלה של גלי להב".
ממש בשעת כתיבת שורות אלו מזנבת במקלדת ובזיכרון אקטואליה ישראלית מודל 2012 בשיא כיעורה, גסותה, קהותה וכפיות טובתה. אלמונים ריססו כתובות נאצה בגנות ה"ציונים" והנופלים באתר ההנצחה בגבעת התחמושת, יומיים לפני יום הזיכרון. על זה כבר באמת אין מלים.
תחרויות שחייה לזכרם
חגי אשלגי
שואף לתנועה