במאמר הקדום דיברנו על זמן התאוששות- פסיכולוגית
כשאתה מחטיא מצד אחד או קולע מצד שני אתה יכול לזהות מצוין את הרגש- הצלחה או אכזבה עוזרות לנו לזהות האם אנו חשים רגש חיובי או שלילי. אבל כמה כספורטאים אנו חשים לפעמים רגש שלא באמת ידענו מה משמעותו? כמה פעמים בכלל עברו עליכם רגשות שונים שלא ידעתם את מקורם וחיפשתם את הסיבה להם?
מאת:מיכל יערון
שכטר וזינגר, שני חוקרים מעולם הפסיכולוגיה ערכו בשנת 1962 מחקר שבדק כיצד אנשים מפרשים את התחושות הגופניות שלהם. מחקרם התבסס על הטענה כי לשם יצירת ריגוש ישנם 2 מרכיבים – האחד הוא עוררות גופנית, והשני הוא ריגוש פסיכולוגי.
טענת החוקרים היא שעל בסיס התחושה הגופנית לבדה, האדם אינו יכול לזהות את מצב הריגוש בו הוא נמצא. כדי לזהות את הריגוש, עלינו לשים עליו תווית שתסביר את העוררות הגופנית, וכשמצאנו גירוי מתאים שיכול להיחשב כ"אחראי" למצב העוררות, נראה בו הסבר לתחושה הרגשית.
שכטר וזינגר הזריקו אדרנלין לשתי קבוצות נבדקים. לאחת הוסבר כי יחושו ריגוש בשל האדרנלין. ולשנייה לא ניתן הסבר לתחושת העוררות שהם יחושו. חלק מחברי הקבוצה הושבו בחדר עם שחקן מטעם החוקרים. בחלק מהמקרים, השחקן התנהג כאילו הוא במצב רוח טוב, ובחלק אחר, התנהג כבמצב רוח רע. החוקרים גילו כי הנבדקים שקיבלו אדרנלין ללא הסבר, הושפעו מהתנהגות השחקן- כשהוא הראה תחושות שמחה הם חשו בהתאם. כשהוא הציג תחושות כעס הם התנהגו בהתאם לשחקן הכועס.
בעבודתי עם ספורטאים ברמות שונות, אני נחשפת למצבים מאוד דומים. פעמים רבות הם מתארים לי כי הם לחוצים מאד, וכשאני מבררת את סיבת הלחץ עולה כי הם עמוסים או נרגשים- מקצועית אני מבחינה כי הם חווים רגש ומחפשים לו הסבר. כשאני מפרקת ביחד איתם את האירועים, אנו רואים כי יש באפשרות הספורטאי לבחור איך לעבוד עם התחושות שלו ומה לעשות איתן. האם להמשיך להרגיש לחוצים וטרודים או נרגשים ואפילו בעלי שליטה על התנהגותם?
הבנה כי אנו יכולים לשלוט ולעבוד עם התחשות יכולה ליצור עבודה פסיכולוגית טובה יותר במהלך משחקים- כששחקן רץ לסל ומחטיא "לייאפ" פשוט, רמת העוררות שלו עולה. הוא יכול לתרגם זאת לתחושות קשות, ואז ההחטאה תשפיע עליו משחק שלם. לחילופין, את העוררות הוא יכול לתרגם להחלטה לעבוד קשה, לרוץ במהירות להגנה ולהשקיע ולבצע טוב יותר בזריקה הבאה. אמנם אחרי ההחטאה הוא חש ברע, אך השאלה היא מה הוא עושה עם אותה תחושה- שוקע איתה או ממריא איתה.
צילום: אימג'בנק / Thinkstock
1.4.2012
מיכל יערון- פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20 שנה.
מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט.
מלווה ספורטאים אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים,
נבחרות לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות
למשחקים האולימפיים ב-2012 ו- 2016.
