התאוששות לפי צורך לאתלט מתקדם

כולנו מכירים ורגילים לתוכניות אימון שכוללות תקופות מנוחה מובנות. האם זו הדרך היחידה או הטובה ביותר?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

כולנו מכירים ורגילים לתוכניות אימון שכוללות תקופות מנוחה מובנות. האם זו הדרך היחידה או הטובה ביותר?

מאת:ג'ו פריל

לסדרת הכתבות "אימונים לאתלט המתקדם": פרק 1 , פרק 2פרק 3, פרק 4


השבוע אני נמצא במחנה אימונים בשוויץ עם קבוצה של טריאתלטי איש ברזל שמתחרים במרחק לראשונה. כאשר אני מבצע מחנות אלה עם Tridynamics, אנו מביאים מומחים מקומיים להוסיף עומק ודעות נוספות ואפילו שונות מאלו של הצוות. השבוע, רוני צ'ילדקנקט, שזכה ארבע פעמים באיש ברזל שוויץ, לא רק שדיבר עם הקבוצה, אלא לקח אותנו לסיור מודרך על מסלול הרכיבה. חוויה מופלאה. והייתה גם שיחה עם דארן סמית באחד הערבים.


דארן חבר שלי זה שנים רבות. דארן הוא מאמן טריאתלון מאוסטרליה שעובד עם טראיתלטי עילית ב-ITU. הוא ייצר כמה אלופי עולם, כולל ליסה נורדן שליוותה אותו למפגש. דארן הוא בחור חריף ותמיד אומר דברים שמייצרים אצלי מחשבות במשך ימים. כרגיל, הוא הביא כמה פנינים בדבריו במהלך הערב. אחת מהן הייתה מה שהוא כינה "התאוששות לפי צורך".

במקום לשלב תקופות התאוששות באופן קשיח לתוך התוכניות של האתלטים שלו, הוא שומר על גמישות ומשלב את תקופות ההתאוששות כאשר הוא רואה סימנים של עייפות מוגזמת. זה הגיוני למדי, וזו הדרך בה אתלטים מתקדמים באמת צריכים לעשות זאת. קשה לקבוע בדיוק מתי האתלט יזדקק ליומיים של מנוחה וצבירת כוחות.

אתלטים מתקדמים צריכים להיות מסוגלים לא רק לזהות את הצורך במנוחה, אלא גם לגלות את הנכונות ליטול את "התרופה שלהם". אם אתלטים מתקדמים המאמנים את עצמם אינם נכונים "לקחת צעד אחורה" למרות הסימנים למאמץ יתר, או שאינם מסוגלים לזהות בקלות את הסימנים לעייפות מוגזמת, הבסיס צריך להישאר תזמון קבוע של תקופות התאוששות.

התאוששות לפי צורך מקשה על המאמן יותר מאשר על המתאמן. רק לחלק קטן מהמאמנים יש קשר יומיומי, פנים מול פנים, עם האתלטים שלהם. לדארן יש. האתלטים שלו חיים ומתאמנים באותה עיר במהלך מספר שבועות בשנה. הוא רואה כל אחד מהם מדי יום, ומנהל עימו שיחה קצרה. מתוך שיחה זו הוא לומד על מצב "מוכנות האימונים" שלהם. מאמן שעובד ממרחק רב יכול להיעזר בדואר אלקטרוני או שאלון יומי, כמו גם בטלפון, אבל מובן שהם הרבה פחות אפקטיביים מאשר לראות ולדבר בצורה שדארן עושה זאת.

השורה התחתונה היא שתקופתיות איננה צריכה להיות קשוחה וחסרת גמישות כפי שרבים, מסיבה בלתי מובנת, חושבים. היא יכולה להיות גמישה למדי – וצריכה להיות כזו, לא רק במונחים של מנוחה, אלא גם באימונים. 
צילום אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock


ג’ו פרילג’ו פריל
מאמן ספורטאים סיבולת מאז 1980. הלקוחות שלו הם האליטה של הספורטאים החובבים והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים והדואתלטים. הם מגיעים מכל קצוות תבל וכוללים אלופים לאומיים אמריקאים וזרים, מתחרים באליפויות העולם, וספורטאים אולימפיים.
הוא מחברם של עשרה ספרים על אימון לספורטאים סיבולת כולל הסדרה הפופולארית והנמכרת ביותר בספר Training Bible. הוא בעל תואר שני במדעי האימון, הוא מאמן מוסמך לרמת עילית לטריאתלון ורכיבה בארה"ב, והוא המייסד והיו"ר לשעבר של נציבות האימון הלאומית בארה"ב.
ג’ו מקיים סמינרים ברחבי העולם על אימון ומרוצים לרוכבי אופניים, טריאתלטים ומאמנים, ומספק שירותי ייעוץ עבור חברות בתעשיית הכושר.

תומר גמינדרתומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם מכירים את הנתונים שלי והתארים בהם זכיתי. אבל למען האמת, ארצה לפני הכול להיזכר בתור אדם טוב ממיורקה. בתור ילד קטן שרדף אחרי החלומות שלי ועבד הכי קשה שאפשר בשביל להגשים אותם", רפאל נדאל בנאום הפרישה שלו מטניס.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג