דימיטרי גאג הקזחי חזר מהשעיה של שנתיים, האנטר קמפר האמריקאי התאושש מפציעות ויזנק לטריאתלון אולימפי רביעי ברציפות
מאת:הילה מימון
אחרי האליפות הוכתר גאג כגיבור לאומי בארצו וזכה לתואר "הספורטאי הטוב ביותר בקזחסטאן". במדינה שבה הענפים הפופולריים ביותר הם האבקות ואגרוף, זה לא דבר של מה בכך. אבל אותו דבר אפשר לומר גם על הבחירה של גאג בקריירה מקצוענית כטריאתלט.
גרג בנט עשה פעם הבדלה בין ספורטאים מקצוענים שמרוויחים את לחמם מפרסי זכייה ובין אלו שנתמכים על ידי איגודים וכספים ממשלתיים. הראשונים, לדברי בנט, הם המקצוענים האמיתיים. גאג הוא אולי הפרוטוטיפ שלהם. ואין לאיש ספק שהרבה לפני תארים וכבוד, המוטיבציה של גאג הייתה פרנסה.
מיני שמועות הסתובבו בסבב על ענייניו האישיים והכספיים של גאג. מסופר שכספי זכייה להם היה זכאי הועלמו על ידי האיגוד בארצו, ומאז שהתברר עניין זה נהג האיגוד העולמי לשלוח את הכספים ישירות אליו. עוד מסופר שכאשר ניצח גאג תחרות סבב בעיר מגוריו בהונגריה (טיסזאוג'וארוס), הגיעה אישתו לשעבר לאסוף את כספי הזכייה מהמארגנים ועוררה מהומה עד שהסכימו להעביר לה אותם, כל זאת בזמן שגאג רץ את ריצת השחרור שלו (ומיותר לציין שאת הכסף מאותו יום הוא לא זכה לראות).
תמונות הסיום של התחרות בטיסזאוג'וארוס לאחריה נטלה זוגתו את כספי הפרס (גאג מימין ולאחר מכן עם השמפנייה):
הקריירה הארוכה של גאג ראתה אותו נוגע יותר מפעם אחת בצמרת. הוא סיים במקום הרביעי במשחקי סידני 2000, רביעי באליפות העולם ב-2004 ואסף ארבע מדליות זהב, 10 מדליות כסף ו-8 מדליות ארד בתחרויות סבב שונות, לפני שהארד האחרונה נלקחה ממנו בעקבות בדיקת סמים שהראתה שימוש ב-EPO בשנת 2008.
המפגש בין האנטר לטריאתלון התרחש בשנת 1986. בהזמנת חבר, הגיע האנטר להתחרות בתחרות בסדרת "איירון קידס". הוא ניצח והוזמן להתחרות באליפות ארה"ב. בתחרות השנייה בחייו האנטר הוכתר כאלוף לאומי לגילו, ומשם המשיך לחמש שנים של ניצחונות רצופים בכל תחרות איירון קידס בה התחרה.
בתיכון ובקולג' התמקד האנטר בשחייה ובריצה, והתחרה בטריאתלון במסגרת קבוצות גיל. מסופר כי כאשר שלח את טפסי המועמדות לקולג' בבקשה להירשם לנבחרות הקרוס קאנטרי, שמו הבלתי מזוהה מגדרית וזמני הריצה האיטיים שהציג הטעו את ועדת הקבלה, ששלחה לו טפסים למועמדות.
במשך שנתיים האנטר התמקד בשיפור יכולות הריצה שלו ולקח הפסקה מטריאתלון (למרות שחזר ב-1996 על מנת לנצל הזדמנות אחרונה להתחרות באליפות העולם לנוער שהתקיימה באותה שנה בארה"ב). בשנה האחרונה שלו באוניברסיטה האנטר, שרץ 10 ק"מ ב-43:02 דקות באליפות העולם לנוער שש שנים קודם לכן, רשם שיא אישי של 30:17 דקות וקיבל מקום של כבוד בצמרת הרצים של החוף המזרחי.
את המעבר למקצוענים ביצע באופן רשמי בשנת 1999, כאשר החל להתחרות בסבב העולמי של ה-ITU. יציב בצמרת משך רוב הקריירה, ומבריק בשנת 2005 עם ניצחונות ב-5 מ-13 התחרויות שבהן השתתף (ועוד חמש עליות אל דוכן המנצחים), האנטר קיבע את מקומו בצמרת העולמית של הענף.
גם פציעות, שהדירו את רגליו מזירת התחרויות לתקופות ארוכות יותר ופחות, לא הצליחו למנוע ממנו להתברג פעם אחר פעם אל רשימת המזנקים במשחקים האולימפיים. כדי להשיג את הכרטיס למשחקי בייג'ין 2008, האנטר נדרש לקצה גבול היכולת במבחן העמידות והרצון: בתחרות הקריטריון האחרונה הוא זינק עם פציעה עיקשת במפרק הירך ותחת השפעת קורטיזון, ובכל זאת השיג את המקום השלישי והאחרון ברשימת המשתתפים האמריקאים וקיבל הזדמנות לסיים שביעי על המסלול האולימפי.
את 2009 ו-2010 בילה האנטר בעיקר מחוץ לזירת האימונים והתחרויות בשל פציעות שונות. הוא החליט לעשות הערכה מחדש של התנהלותו המקצועית, נפרד מהמאמן שליווה אותו מ-1997, ביצע שינויים בעומסים ובמספר יחידות האימון, וחזר למסלול האימונים והתחרויות לקראת 2011.
במהלך 2011 הוא למד שעל מנת לשים את עצמו בעמדה סבירה לניצחון, עליו לאפשר התאקלמות לזמן המקומי ולהקריב לשם כך זמן משפחה. הוא חזר אל דוכן המנצחים בסבב גביע עולם, זכה באליפות ארה"ב בפעם השביעית, והשיג את כרטיס הכניסה המיוחל לאולימפיאדה הרביעית בקריירה.
צילומים: triathlon.org
*תוספת של העורך:
במהלך שנות התשעים היה דמיטרי גאג מתחרה קבוע בטריאתלון אילת. באחת התחרויות הוא זכה לאזהרה על ביצוע דפרטינג מאחד השופטים הישראלים (ששמו ייחשף רק אם יסכים לכך). במהלך שיחה שהתקיימה, לאחר האזהרה וסיומה של התחרות, כינה אותו שופט את דמיטרי גאג "וודקה". גאג עצמו היה משועשע מהכינוי ובמהלך השנים הבאות דבק אליו הכינוי "וודקה" רק בישראל.
הילה מימון
סטודנטית לפסיכולוגיה ביולגיה ותזונה מאמנת טריאתלון וטריאתלטית
קישורים: טריאתלון