האם חשיפה מוקדמת לעולם החסר רחמים של הספורט התחרותי היא חיובית או שלילית? ד"ר ברק ירוחם עונה
מאת:ד"ר ברק ירוחם
על פניו, הרגע שבו ילד אומר להוריו שהוא רוצה לקחת חלק בעולם הספורט התחרותי, הוא רגע של גאווה. בעיקר לנוכח המציאות בה יותר ויותר ילדים מעבירים את מרבית שעות היום מול המחשב או הטלוויזיה. עם זאת, עולם הספורט התחרותי מעמיד בפנינו כהורים לא מעט שאלות קשות שיש לתת עליהן את הדעת, כגון: מה נכון לנו לעשות כהורים? איפה אנו מציבים את הגבול? לאיזה ספורט ננסה להפנות את ילדינו? והשאלה החשובה מכולן – מה טוב לילד שלנו?
להחלטות אלה יכולות להיות השפעה רבה על המשך התפתחותו הפיזית והנפשית של הילד, ולעיתים לא ברור האם חשיפה מוקדמת לעולם החסר רחמים של הספורט התחרותי היא חיובית או שלילית. ברוב המקרים החלטת ההורים מתבססת על רמתו הפיזיולוגית של הילד, אך חשוב לדעת שמצב פיזיולוגי זה עלול להשתבש בשל גורמים שונים המשפעים על התפתחות. גורמים אלו קשורים למצבו הנפשי של הילד, לניסיונו, ולתנאי הסביבה והאימון. אחרי הכל, כניסה לתוך העולם התחרותי מלווה בלחץ, מועקה, עצבנות ותופעות המפריעות לשמירה על הריכוז והשקט הנפשי הדרושים לביצוע המיומנות הספורטיבית, ולעיתים אף משליכות על יכולות אלו בחיי היומיום.
במצבים קיצוניים אלו, של עיסוק בספורט תחרותי, מופרשים בגוף הורמוני דחק המגבירים את רמת הערנות והמוכנות הפיזיולוגית. כאן המקום לשאול האם הילד שלכם הוא בעל אופי שיהיה מסוגל לשלוט ברמת המוכנות, והאם תהיה לו ההדרכה המתאימה להפניית ההשפעות ההורמונאליות העודפות לביצוע גופני יעיל? הדרכה לא יעילה תפנה את המצב ההורמונאלי בעת תחרות לכיוונים שלילים שיפגעו בקואורדינאציה הגופנית הנדרשת. חוזק נפשי הוא תכונה מולדת ונרכשת, והיחס ביניהם לא ברור לגמרי. הורים אמורים להתייחס לחוזק נפשי של ילדיהם טרם מתן ההמלצה או קבלת ההחלטה על ענף ספורט בו ייקח הילד חלק, מכיוון שילד שאין לו הכוח הרגשי הנדרש לתפקד במצבי לחץ עלול להגיע למצב שבו כישרונו ויכולתו הפיזיולוגית הגבוהה יפלו קורבן לחולשתו הנפשית.
פרמטר נוסף שצריך להילקח בחשבון וקשור אף הוא בתחום הנפשי, הוא הצורך הקיים בספורט התחרותי להתמיד במאמצים חוזרים ונשנים לאורך חודשים ושנים. עמידה ממושכת בעומסים דורשת מוטיבציה גבוהה ויכולת לוותר על פיתויים אחרים, שאינם שליליים, העומדים בפני הילד כמו הצטרפות לתנועת נוער, לימוד מוזיקה, עיסוק בתחביבים אחרים, מפגשים עם חברים. ההחלטה בהחלט לא קלה לילדים, והוויתורים לעיתים מציפים את תסכולי ההורים או רצון ההורים לממש את חלומם להיות ספורטאים תחרותיים ברמות הגבוהות. כהורים עלינו לנסות להימנע מלהיכנס לדרך ללא מוצא, שברוב המקרים מובילה לשום מקום.עוד בעיה שלצערי נפוצה בישראל ויש לשים אליה לב, היא רמת המאמנים והמדריכים. תרבות הספורט, אם ניתן לכנותה כך, בישראל איננה בונה ספורטאים צעירים לטווח רחוק אלא מכוונת לכאן ולעכשיו. כניסתו של ילד למעגל הספורט התחרותי, במקרה שהוא מנוהל על ידי מאמנים לא מתאימים, עלולה להביא אותו למצב בו הוא נדרש לתפקד מעבר ליכולתו בזמן נתון או לבצע תרגילים ואימונים שאינם מתאימים למבנהו הפיזי. מעטות מחלקות הספורט התחרותי בישראל שעובדות לפי סרגל מאמצים מובנה ומתוכנן לבני הנוער, ולעיתים קרובות שחקן ילדים מוכשר מאד יסבול מעומס יתר כשמאמן הנערים ירצה אותו לאימונים ומשחקים, מאמן נבחרת בית הספר ירצה אותו לנבחרת בית הספר, ולעיתים לענף ספורט נוסף כי המצטיין בקבוצת הילדים יהיה טוב מהממוצע בבתי הספר בהרבה ענפי ספורט נוספים. התוצאה של היעדר תוכנית וחלוקת עומסים מתואמת בין המאמנים והמדריכים היא אחת – פציעה, לעיתים גם פציעה כרונית שמביאה לפרישה מוקדמת מהספורט התחרותי ואף מעיסוק בספורט בכלל בבגרותו של הילד.
אם שמים לב לכל הפרטים הללו מראש, אין ספק שיש יתרונות רבים בספורט תחרותי: ממסגרת חברתית המונעת מילדים להסתבך במסיבות פרועות, אלכוהול וסמים; דרך חווית הניצחון, שרק מי שהיה ספורטאי מבין אותה; ועד ההתמודדות עם הפסדים וכישלונות, שהיא נדבך חשוב ביותר בהתפתחותו של הצעיר וחלק בלתי נפרד מחיינו.
צילומים: מקצי הילדים באליפויות ישראל 2011 בטריאתלון ומרוצי שדה – למצולמים אין קשר לנכתב במאמר
ד"ר ברק ירוחם –
יו"ר המנהל אקדמי של "הכנס ה-4 לחדשנות בעולם הספורט והכושר המקצועי", אשר
יתקיים ב-14.02 בגני תערוכה בת"א, במסגרת התערוכה המקצועית ה-4 לספורט,
בריכות וספא Gym & Pools Israel 2012
