יום אחד היא מציעה שתרוצו יחד. אתה אומר "בכיף… ארוץ בקצב שלך". ואז מתברר שהיא רצה בקצב שלך! נכנס "שחקן" חדש לזוגיות שלכם, וקוראים לו תחרות
מאת:ilana
אתה רץ כבר כמה שנים. הספקת אפילו לעשות מרתון. בשנה האחרונה אשתך התחילה לרוץ. בהתחלה דווקא פרגנת, התחלתם לדבר על ריצה, על רצים, על תוצאות. פתאום נדמה לך שהיא מביטה עליך בהערצה, כמו פעם.
עברו עוד כמה חודשים. היא הצטרפה לקבוצת ריצה, פתאום התחילה להביא תוצאות, ביקשה שעון (קנית, בטח קנית). לאט לאט הרגשת שאתה "לוחץ " יותר באימונים שלך, כאילו היא נושפת בעורפך. בלשון המעטה לא השתגעת על זה.
שמעת את עצמך אומר לה: "מה שוב את יוצאת לרוץ?", "את לא חושבת שאת מגזימה… בסוף תיפצעי". והיא קורנת כאילו גילתה את אמריקה.
יום אחד היא מציעה שתרוצו יחד. אתה אומר "בכיף… ארוץ בקצב שלך". ואז מתברר שהיא רצה בקצב שלך! נכנס "שחקן" חדש לזוגיות שלכם, וקוראים לו "תחרות".
תחרות משנה את שיווי המשקל ביחסים, ולכן היא מסוכנת. היא הורגת את הפרגון, את היכולת לשמוח עבור הצד השני, את היכולת לאהוב. היא הופכת את בני הזוג ליריבים שעסוקים אך ורק בלנצח!
יריבות בין בני זוג מעלה כמה שאלות: כיצד תחרות משפיעה על הדימוי הגברי ואולי אפילו על הביטחון העצמי שלך? מה התחרות עושה לך: מאתגרת וממריצה אותך, או שאת מוצאת עצמך מסתירה? ובעיקר: האם אתם נזהרים מלדבר על הנושא?
ככול שתחכו זמן רב יותר, הרגשות יצטברו ויצאו ללא שליטה ברגעים הכי פחות מתאימים. זמנו את בן/ת הזוג לשיחה ותסבירו מה אתם מרגישים, בפתיחות ובכנות, תנסו למצוא יחד את הדרך להיות שותפים לחוויה, למאבק, לתסכול, למאמץ ולרגעי השיא. השיתוף יעניק לכם מימד נוסף של כוח ועוצמה! או שתרוצו יחד, תיצרו חוויה זוגית משותפת, תומכת, מפרגנת, שתכניס מימד נוסף ליחד שלכם.
מאת: אורלי שדה (s.m.w) מטפלת זוגית
