כריס צ'אטאווי היה האתלט הג'נטלמן המושלם. זה מנע ממנו למעוד וליפול, 200 מטרים לפני קו הסיום של גמר ה-5,000 מטרים באולימפיאדת הלסינקי. אילן זיסר נזכר
מאת:אילן זיסר
כאשר הגיע הגמר האולימפי ב-5,000 מטר בהלסינקי 1952, הקטר הצ'כי, אמיל זאטופק כבר היה האלוף האולימפי ב-10,000 מטרים. הוא היה באמצע הדרך למשולש זהב של 5,000 מטרים, 10,000 מטרים ומרתון. איש לא עשה זאת לפניו או אחריו. סביר להניח שלא נזכה בחיינו לראות אדם נוסף שיעשה זאת.
אבל, כאשר המרוץ ל-5,000 מטרים יצא לדרך, זה לא היה מובן מאליו שזאטופק יהיה המנצח. רשימת המתחרים שם יכולה הייתה לאכלס שכונה שלמה אילו היו קוראים לרחובות על שם אתלטים. גסטון ריף (שניצח את זאטופק ארבע שנים קודם בלונדון), אלאן מימון האלג'יראי/צרפתי, הרברט שאדה הגרמני, גורדון פירי הבריטי וגם חברו כריס צ'אטאווי מאנגליה.
מכולם אני זוכר דווקא את צ'אטאווי. הוא היה זה שנפל. 200 המטר האחרונים של הריצה מוכרים לרבים. ארבעה אנשים רצים אחד ליד השני. פתאום, זאטופק משאיר לכולם אבק. שאדה ומימון נאבקים על מקום כדי להשיג אותו. וצ'טאווי מנסה להבין מה קורה, מועד על שפת המסלול ונופל. הוא לא היה זוכה במדליה גם אם לא היה נופל. אבל הנפילה היא שהעניקה לסיום הזה את הנפח הדרוש כדי שאנשים יזכרו אותו גם 50 שנה לאחר קרה.
והוא גם בריטי כפי שאנחנו אוהבים לדמיין אותם. למד באוקספורד, היה כתב ב-BBC, חבר פרלמנט וגם פייסר של רוג'ר באניסטר בריצה הראשונה של מייל בפחות מארבע דקות. כיום, לפחות מאז תחילת שנות השמונים, כבר לא מייצרים אותם ככה.
יש לך רגע אולימפי אשר נחרט בזיכרונך? אתה מוזמן לכתוב לשוונג ולשלוח למייל – [email protected]
כל הרגעים האולימפיים בשוונג – רגע אולימפי
אילן זיסר
פקיד תוכנה המתגורר במרכז הארץ
