שני דו-קרבים ראש בראש אפיינו את מרתון ברלין השנה. בשניהם ניצחו הקנייתים הצעירים את שיאני העולם הוותיקים. אצל הגברים, תוצאת הניצחון גם הניבה שיא עולם חדש. הספירה לאחור לקראת מרתון לונדון החלה
מאת:חגי אשלגי
ברלין Game מקסיקו Set לונדון Match הייתה טרילוגיה שכתב הסופר הבריטי לן דייטון בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת, כששאל את הדימוי Game, Set, Match מעולם הטניס. אתמול בברלין, אכן נפתח משחק חדש. סדרה של מרתונים שקו הגמר שלהם יהיה בלונדון 2012.
מרתון ברלין אתמול התאפיין בקרבות ראש בראש גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. אצל הגברים היה זה פטריק מקאו הקנייתי, מנצח מרתון ברלין ורץ המרתון המהיר בעולם אשתקד, נגד המלך הוותיק, שיאן העולם במרתון וכנראה גדול רצי המרחקים בהיסטוריה – היילה גברסילאסי. אצל הנשים, היתה זו פלורנס קיפלגאט מקניה, בניסיון לסיים ריצת מרתון לראשונה (בעבר התחילה מרתון אך לא סיימה) נגד שיאנית העולם ומלכת המרתון האנגלייה פולה רדקליף. הגיל המצטבר של גברסילאסי ורדקליף עומד על מעל 75. לכולם היה ברור שהקנייתים הצעירים מייחלים להדיח את מלוכת המרתון הוותיקה מכיסאה.
היילה גברסילאסי אמנם החזיק עד אתמול בשיא העולם במרתון, אך כבר לפני הזינוק אתמול בבוקר היה ברור שיש רצים בעולם שיודעים לרוץ מרתון מהר יותר ממנו. עשו זאת השנה בבוסטון שניים – ג'פרי מוטאי ומוזס מוסופ מקניה – במסלול שאינו מוכר לצרכי שיא עולם (עקב היותו בירידה מצטברת מעל המותר). השניים סיימו את המרתון כמעט דקה מהר יותר משיא העולם של היילה, עם תוצאה של 2:03 שעות. פטריק מקאו כבר רחרח בשנה שעברה סביב שיא העולם כשקבע 2:04 שעות ברוטרדם. היכולת שלו לתחזק קצב גבוה לא היתה מוטלת בספק.
לא חלפו עשר דקות ריצה ודבוקת ההובלה נראתה כמו פמליה מלכותית קטנה. חמישה מכתיבי קצב בגופיות מפוספסות מלווים עוד חמישה רצים שמתמודדים על הניצחון. דבוקה של עשרה רצים טסה ובמרכזה ממוקם בנוחות היילה גברסילאסי, וממתין. כבר בספליט של חמישה ק"מ היה ברור שהקצב מוביל לשיא עולם. הדבוקה המובילה משיכה לנוע יחד. לעתים דמתה לחבורה קנייתית מגובשת בריצת טמפו קשה, שנושאת עימה את היילה.
הדבוקה עברה 10 ק"מ ב-29:17 דקות. ל- 20 ק"מ הגיעה ב- 58:30 דקות. ארבעים שניות מהר מקצב שיא העולם של גברסילאסי שנקבע על אותו מסלול ב-2008. בחצי הדרך היתה התוצאה 1:01:43 שעה. בסביבת הק"מ ה- 25 התחילה דבוקת ההובלה להתפורר תחת הקצב הרצחני.
לקראת הק"מ ה- 28 נותרו בדבוקת ההובלה רק גברסילאסי, מקאו ושני מכתיבי קצב קנייתים. בנקודה זו התחיל מקאו להטריף את גברסילאסי. מכתיבי הקצב גלשו כחמישה מטרים לפני השניים, ומקאו התחיל לזגזג מצד לצד של המסלול כמו רוכב אופניים במרוץ, במטרה למנוע מגברסילאסי "להתיישב" לו על הכתף. לא חלפו 100 מ' נוספים ומקאו נתן האצה קצרה אבל חזקה למשך כעשרים-שלושים מטרים, ועקף את מכתיבי הקצב.
ואז… בום!!! אגדת הריצות הארוכות הגדולה בעולם – בדמות היילה גברסילאסי – התפוצצה!!
בתוך חמישים מטרים גברסילאסי נזנח מאחור וכשניסה לרדוף רגליו לא עמדו לו. הוא נעצר ונעמד. אוחז בצדו, מנסה למתוח את שרירי התאומים, מנסה לנשום. היילה נראה מובס, סובל ומבולבל. אבל באינסטינקט של אלוף, ואחרי כחצי דקה לצד הדרך, הוא חזר לרוץ.
בינתיים, הספיק רץ נוסף לעקוף אותו ומקאו מצדו המשיך לשעוט קדימה בקצב שיא עולם. 14 ק"מ לקו הסיום בשער ברנדנבורג, מקאו לא התכוון לחכות לאף אחד. מנקודה זו נלחם היילה מלחמת התשה נגד הקצב, נגד עצמו, נגד גילו ההולך ומתקדם, ויש אומרים נגד אסתמה שתוקפת אותו לעתים בעת מאמץ. מכתיב קצב אחד חזר לאחור כדי ללוות אותו אישית.
פתאום, נראה היה שהיילה מתאושש וחוזר לקצב. הוא המשיך בקצב של 2:06 שעות למרתון עד אחרי הק"מ ה- 35 אך שם לפתע נעלם שוב וירד בנקודה כלשהי מהמסלול. עבור היילה גברסילאסי, עוד מרתון הסתיים לפני קו הגמר.
מכתיבי הקצב בינתיים נראו פנטסטיים. ברור שבקרוב נראה אותם מתמודדים על נצחון במרתונים הגדולים בעולם. אך בק"מ ה- 35, מכתיב הקצב האחרון של מקאו האט, ופטריק מקאו נותר לבדו. נגד השעון. נגד ההיסטוריה. נגד גבול היכולת האנושית. נגד האגדה של היילה גברסילאסי. נגד הטמפרטורות העולות והלחות הגבוהה. נגד עצמו.
שלושה ק"מ לסיום עוד היה מקאו בקצב שיא עולם, אך נראה נחלש. הספקות באשר ליכולתו לשבור את השיא החלו לכרסם. אז לקח מקאו בקבוק גדול של משקה אנרגיה והחזיר לעצמו מעט קפיציות לצעד, וחזר לקצב.
אורכה של הישורת האחרונה לסיום בברלין הוא כקילומטר. היא עוברת תחת שער ברנדנבורג וממשיכה עד לקו הסיום. מקאו ראה את הקו מרחוק אבל התקשה להגביר משמעותית זיעה כיסתה את פניו וגופו. רק כ-400 מטר לסוף הוא החל להאיץ ובמטרים האחרונים נתן ספרינט של ממש.
שיא העולם נשבר!!! פטריק מקאו ריסק את שיא העולם הקודם של היילה גברסילאסי ב-21 שניות וקבע 2:03:38!! נקודת גבול חדשה לבני האנוש. נקודה שלקח שלוש שנים להגיע אליה, אך עשויה להיות זמנית מאד בהתחשב באיכות הרצים האפריקאים הקיימים.
שני הגיע מכתיב הקצב שמשימתו היתה להביא את הדבוקה עד 30 ק"מ, אבל המשיך לרוץ עד קו הגמר. שמו סטיבן צ'מלאני והוא קבע 2:07:55. גם עליו עוד נשמע. שלישי הגיע אדווין קימאיו – גם הוא מקניה – בזמן של 2:09:50 שעות. הלא-קנייתי הראשון שסיים היה סקוט אובראול הבריטי במקום החמישי בזמן של 2:10:55 שעות.
פלרונס קיפלגאט באה לברלין כדי לסיים בפעם הראשונה מרתון תחרותי, ולעשות זאת עם ניצחון. מולה עמדו שתי יריבות לא פשוטות – שיאנית המסלול בברלין אירינה מיקיטנקו, ושיאנית העולם פולה רדקליף. בשביל רדקליף היה זה מרתון ראשון אחרי שנתיים של לידה וחזרה הדרגתית לכושר, לקראת אולימפיאדת לונדון 2012.
קיפלגאט, עם מכתיב קצב אישי לצדה, יצאה לדרך בקצב שמניב תוצאת סיום של 2:19. רדקליף רצה איתה בדבוקה שהיתה מורכבת משתיהן ומעוד כמה גברים. מיקיטנקו הבינה שהקצב ההתחלתי גבוה בשבילה, ונתנה לשתיים לברוח קדימה. לק"מ ה-15 הגיעו קיפלגאט ורדקליף ביחד. שניה פחות מ- 50 דקות. מיקיטנקו היתה דקה אחריהן.
אבל לפני מחצית הדרך, קיפלגאט ברחה. היא הגיעה למחצית ב-1:10:11 שעה, והקדימה את רדקליף ב- 19 שניות. החום החל לתת את אותותיו. מכאן, הפך המרוץ למקצה יחידות (קיפלגאט עם מכתיב קצב) נגד השעון. קיפלגאט המשיכה בקצב, פולה רדקליף הלכה ונחלשה ואירינה מיקיטינקו הלכה וצמצמה על רדקליף, עד שחלפה על פניה כמה ק"מ לסיום. למרות החום וההתשה, רדקליף לא הרפתה. בסוף היו אלו פלורנס קיפלגאט ראשונה ב-2:19:44 שעות, אירינה מיקיטנקו שנייה ב- 2:22:18 שעות ופולה רדקליף שלישית ב-:2:23:46 שעות. עבור פולה, המטרה של השגת קריטריון א' לאולימפיאדת לונדון, הושגה עם למעלה משבע דקות ספייר. מה שנדרש ממנה לקראת האולימפיאדה, ברור.
הכלים על לוח השחמט לקראת המרתון האולימפי החלו להסתדר בהדרגה. הגמביט המוצלח היה של מקאו ושל פלורנס קיפלגאט. בברלין, ה-Game המקדים הלך לגבעות ננדי בקניה. גם שם וגם כמה מאות קילומטרים צפונה משם, ברמות האתיופיות, ראו כמה עשרות רצים ורצות את מהלך הפתיחה, ויצאו לריצת אימון. הפעם עם מוטיבציה מוגברת. הספירה לאחור ללונדון מאץ' החלה. יריית הפתיחה המפוארת, היתה לא פחות משיא עולם!
חגי אשלגי
שואף לתנועה
