הדרך אל מרתון אמסטרדם 2011
זה יבוא. הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע, יפעם בקצב רגיל. זה יבוא כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו. בדיוק לפני שנה חיי השתנו וכשאני אומרת השתנו אני באמת מתכוונת מהקצה אל הקצה
מאת:ניצה חדד
26 בספטמבר 2010 – אני חוצה את קו הסיום בברלין בעקבות התקווה למצוא אהבה ואמונה שאם אעשה משהו גדול בשביל עצמי היקום יחזיר לי דבר גדול בחזרה – אבל לעולם לא דמיינתי עד כמה נדיב היקום יהיה איתי.
אוקטובר 2010 – אני משחררת את הפוסט המסכם שלי על מרתון ברלין "המרתון הראשון שלי בחיפוש אחרי אהבה" – אחד המשפטים המסכמים בפוסט שלי כתוב כך "אני זוכרת אותה מרוחה עם חיוך נצחי על המגזין היוקרתי והחיוך שלה בישר את בוא האהבה". כשכתבתי את זה לא דמיינתי אפילו בחלומותיי, ואני פנטזיונרית גדולה, שבקרוב אני אהיה זאת שמרוחה עם חיוך נצחי על המגזין היוקרתי (במקרה שלי שוונג) זוכרים שאמרתי שהיקום היה נדיב מידי איתי… מיד תבינו למה.
להפתעתי הפוסט עורר המון תגובות ומיד מצאתי תמונה שלי מתחת לכותרת הראשית בחדשות ב- YNET . המילים והתגובות על המרתון הראשון שלי הציפו אותי והתחושה הייתה קרובה לריצה מהירה.
לאחר כמה ימים אני מקבלת מייל מהעורך של שוונג שכותב בחיסכון מילים מפתיע: "ניצה שלום הייתי רוצה להציע לך לכתוב טור אישי באתר שלנו. אשמח אם ניפגש" – אני חושבת שקראתי את המשפט הזה שלושים פעם עד שבאמת נפל לי האסימון … מה שניבאתי לעצמי באמת הולך להתגשם.
"תעשה משהו גדול בשביל עצמך ומשהו גדול יבוא אליך" – זו הייתה הדרך שלי. יש רבים שירימו גבה ורבים שיחשבו שאני פתטית אבל זה כלל לא משנה כי אם לא הייתי יוצאת אל המסע שלי בעקבות האהבה בדיוק לפני שנה לא הייתי באמת מתאהבת ולא הייתי בדרכי לאמסטרדם. הכול קרה מסיבה מסוימת !
ואז נולד הטור שלי "דייט על מסלול הריצה" ואיתו כל האנשים שהכניסו כל כך הרבה אהבה וקרן אור לחיי, הפכו להיות חברים ומכרים שבאמת רק ברי מזל כמוני זוכים להקיף את עצמם באנשי סגולה כאלה. יאיר קרני שהיה הדייט הראשון שלי הוכיח לי, ראשית, שאני יכולה גם לרוץ גם לדבר וגם לזכור את הכול ולהגיע הביתה ולכתוב את זה. על כך יאיר אני מודה לך על שהיית ג'נטלמן אמיתי בדייט הראשון שלי.
נחשון שוחט, האביר של הריצות הארוכות בארץ, שהפך להיות חבר טוב ואיש המילים הפרטי שלי לכל שאלה ועצה שרק חפץ ראשי לשאול ובכל פעם שאני שומעת את שמו עולה ברבים אני מחייכת על האיש שזכיתי לחבוק אל קרבי ולהפוך לחבר טוב.
מועדון רצי תל אביב שהם בכלל הסיבה לרוץ הם החברים הכי מבינים שלי, שטמון בהם הצחוק הנשמה והשמחה כאשר הריצה והחברות מתמזגים למקום מושלם של חברות ומשפחה, שאני אקח איתי לאורך שנים גם אם אפסיק לרוץ – את החברים האלה אשא בליבי לשמחות של חיי – אני מודה לכם על שאתם אנשים עם לב ענק. בלעדיכם עולם הריצה שלי היה ריק מתוכן.
נינה פקרמן אשת הברזל הנצחית, שחשפה בפניי את אשר על ליבה ורצונה למצוא אהבה אמיתית. ידעתי שאת נינה לא פגשתי סתם. היא השאירה בי הרבה אמונה ונחישות להאמין בחלומות שלי וללכת איתם הכי רחוק שאפשר – נינה יקירתי רק שתדעי שהלכתי איתם הכי רחוק שאת רק יכולה לדמיין…
שקד וריצ'רד, שאת החיוך שלהם מקו הסיום בישראמן אני זוכרת כאילו היה אתמול – התאהבתי בהם בשנייה וגם הם בי.זה כאילו היקום שלח לי אותם כדי להבין ולהטמיע את הדברים החשובים בחיים ולהזכיר לי שאהבה לאדם אחר היא המקור לאהבה שלך לעצמך. את שקד וריצ'רד ליוויתי במרתון ירושלים כחלק ממסע החברות הנפלא שנרקם בינינו ועד היום הבחורים האלה קרובים אליי ואני מבטיחה שאדאג שיישארו כך.
ניר ברקת שהריץ אותי בכבוד של חסידי הרצים בארץ על מסלול המרתון הקדוש בבירתנו ירושלים ואירח אותי בחביבות רבה בעיר שלו והכיר לי אותה על כל סמטותיה הקטנות – תודה ניר שארגנת לנו כזה מרתון נפלא. נתראה בדייט בשנה הבאה.
גלעד קובו, או יותר נכון קובו בובו, שעד היום בשעות הבוקר המוקדמות באצטדיון הוא היחד באדם שמצליח להצחיק אותי וזה רק מעצם העובדה שאני רואה אותו – אין עליך קובו אתה הרובוטריק היחיד באצטדיון הדר יוסף ששומעים אותו בצד השני של הפארק כשהוא מאמן. תודה לך שאתה עדיין מצליח להצחיק אותי אבל מזכירה לך שאתה עדיין חייב לי כוס קפה.
דן ורן אלתרמן התאומים "ששברו" את ליבי כי ראיתי עד כמה נפלא זה שיש עוד אדם בעולם הזה שאוהב אותך כל כך. אני זוכרת את העתקי פניכם ישבתם מולי בגופות הצנומים שלכם והשלמתם משפטים אחד של השני במשך כל הראיון והמסתם אותי מאושר על כך. אחים יקרים בעיקר מאחלת לכם שתגשימו את החלום! אמן!
רן שילון ומאמני אנדיור, שאתכם אני יוצאת השנה אל המסע שלי במרתון אמסטרדם 2011. הפכתם אותי כמעט כנגד כל הסיכויים ללוחמת, ללביאה, לתוקפת אמיתית. הוצאתם מהגוף שלי את כל מה שהוא בעצמו לא דמיין שהוא יכול להוציא, חישלתם, אתגרתם ויצרתם אצלי חלומות חדשים בעולם הריצה שלי. תודה תודה תודה ושוב תודה על כל החלומות והגשמתם.
זהבה שמואלי, שבשביל החיבוק שלה היה שווה לקום מוקדם בבוקר, עטפה אותי בקרן אנרגיה ושמחת חיים שגם יומיים לאחר מכן חייכתי סתם ללא סיבה אל העולם כי זה מה שהיא השאירה בי.. זהבה יקרה: כמו שכבר אמרתי לך את האמא של הריצות בארץ. בבקשה ממך תמשיכי פשוט להיות. אנחנו הרצים זקוקים לאמא כמוך.
וכמובן מאחורי הקלעים נסתרים שני גמדים אהובים עלי במיוחד שאם הם לא היו מאמינים בכישרון שלי גם אני לא הייתי מכירה בו לעולם ניר ברק ויאיר בן עמי אני מרגישה שלגיה אמיתית שאתם בחיי.
אני – האמת פה אני לוקחת נשימה וקצת מתקשה להחליט מה לכתוב –
אבל אני בהחלט מודה לעצמי שהחלטתי באומץ רב ללכת בעקבות החלום שלי מלפני
שנה כי אם רק הייתי יודעת מראש מה טומן לי העתיד הייתי אולי רצה יותר מהר.
כל האנשים האלה שזכיתי – ואלוהים יודע למה דווקא אני – לרוץ איתם בכל עונה ומזג האוויר בשנה, הם המסע שלי בעקבות האהבה. הם האהבה הראשונה שניטעה בליבי ונשארה שם לתמוך לעודד ולרוץ – תודה לך ברלין על שהבאת לי אהבה כזו לולא הייתי יוצאת אל המסע אליך כל זה לא היה קורה.
אז כן, כל זה קרה בגלל שרצתי מרתון ולכן עכשיו מרתון אמסטרדם טומן בחובו השד יודע מה…
ניצה חדד – עובדת בתחום הנדל"ן ומשתתפת בתחרויות ריצה ובוגרת מרתון ברלין 2010.
קישורים: ריצה, דייט על מסלול הריצה
