כשתשאל אדם פשוט מהרחוב מה דעתו על ה"טור דה פרנס", תקבל (במקרה הטוב) את התשובה הפשוטה – מרוץ אופניים. הרי זה לא משחק כדורגל או כדורסל, בו אתה יכול לשבת במושב מרווח באצטדיון ולצפות בשחקנים. לא, אתה תעמוד באותו המקום במשך שעה, שעתיים ולפעמים שלוש שעות אם צריך, כדי לראות את רוכבי האופניים חולפים על פניך בשנייה. טירוף, ללא ספק, כך יאמר לך אותו האדם שתשאל ברחוב בישראל

מאת:יהונתן בירן

אבל האמת שונה לחלוטין. הטור דה פרנס הוא פסטיבל ענקי של אופניים. אחרי שעמדתי, שלוש שעות בצפייה לרוכבים שיעברו על פניי, הבנתי ששלוש שעות היו בהחלט שוות את זה. קודם כל, בשביל להשאיר את הצופים ערים, מארגני הטור שולחים רכבי מממנים (נותני חסות) שיעברו לפני שיירת הרוכבים (לפעמים בהפרשים של שעות). רוב נותני החסות הן חברות מצליחות באירופה שעוברות עם רכבים צבעוניים. הנוסעים, בכל רכב, זורקים אל הקהל המון ממתקים ופרסים קטנים, משמיעים מוזיקה ועוד.

קבוצת הבריחה

החגיגה האמיתית היא כמובן לראות את הרוכבים. נוצרה בקהל התרגשות גדולה כשעברה קבוצת הבריחה ואחריהם, בהפרש של 8 דקות, גם הדבוקה. הרוכבים עברו בקצב מטורף ונכנסו לאחת העליות המיתולוגיות בטור. את הטיפוס שהם עשו גם אנחנו עשינו ביום שלמחרת. ה"קול דה טורמלה", עלייה בדירוג על( HC – הדירוג הקשה ביותר לטיפוס בטור), באורך של 18 קילומטרים עם שיפוע ממוצע 8.5%.

הדבוקה

אפשר היה לראות את תרבות הרכיבה המדהימה שיש למדינה כמו צרפת. קודם כל, הכביש היה מלא ברוכבים מכל הסוגים, כולל אופני עיר ושטח. לאורך העלייה היו שלטים עם מידע מפורט לגבי הטיפוס כמו הקילומטרים שנשארו, מטרים מצטברים ועוד.

יהונתן בירן על קול דה אספין

החלק הכי טוב (מבחינתי, לפחות) היה הכבוד שנותנים הנהגים לרוכבים. אף רכב לא צפר לי אפילו פעם אחת, הם כולם חיכו בסבלנות מאחורי ועקפו רק כשיכלו. בכלל, בכל אזור הפירנאים ישנם מסלולי רכיבת כביש כמעט בכל מקום, מדהימים ביופיים וחלקם אתגריים לא פחות מהטורמלה.

יוהאן ברנייל עם יהונתן בירן

יום לאחר מכן נסענו לעיירה קטנה בשם סנט גודנס לראות את הזינוק לקטע ה- 14 של הטור. גם שם היה פסטיבל יוצא דופן של רכיבה. הזדמן לנו לראות את האוטובוסים של כל קבוצה ואיך כל רוכב מתארגן ויוצא לחימום. אחד האוטובוסים שראינו היה האוטובוס של קבוצת ראדיושאק. המנהל של קבוצת ראדיושאק, אותו האחד שניהל את לאנס ארמסטרונג במשך שנים, הוא יוהאן ברוניל. לשמחתי, עם סיום התדריך לרוכבי קבוצתו הגיע יוהן אלינו לאחר שביקשנו זאת מאחד מעוזריו הבכירים ושוחח איתי קצרות על רכיבת האופניים בישראל ועל מצב קבוצתו בטור הנוכחי. ההתרגשות מבחינתי הייתה עצומה. סך הכול כרוכב תחרותי, הטיול הזה היה מאוד מיוחד. ראיתי את רוכבי העל וסיגלתי לעצמי שאיפות לעתיד. הטור דה פרנס 2011 היה ללא ספק חוויה מרתקת המומלצת לכל רוכב אופניים.

אלברטו קונטאדור