אם משהו חזה את תוצאות השלב ה- 18, אני אתרשם מאוד. אם החמצתם אותו, חצי אחד של האחים שלק אשר זכו לביקורת על חוסר האגרסיביות שלהם ומיעוט ההתקפות בפירנאים, התקיף בעלייה לפני העלייה האחרונה של היום, עם 60 ק"מ ארוכים לפניו, והצליח ראשית לפתוח פער, ואז להרחיב אותו, ואז להגן עליו, וזכה בסוף היום בפער של 2 דקות על הקבוצה שכללה את אחיו פרנק, קאדל אוואנס, איוואן באסו ותומא ווקלר, שהצליח לעשות מספיק כדי להישאר בחולצה הצהובה בפער של 15 שניות

מאת:ד"ר רוס טאקר; תרגום: תומר גמינדר

לצפייה בכתבות על קטעים קודמים בטור, כתבות צבע, וכן כתבות של ד"ר רוס טאקר לחצו על הקישור הבא – טור דה פראנס כתבות קודמות

אנדי שלק עלה למקום השני הכללי, ופרנק שלק שלישי, 1:08 דקה מווקלר. אוואנס עדיין ממוקם טוב במקום הרביעי, 1:12 דקה אחרי ווקלר אבל רק 57 שניות אחרי אנדי שלק, ועם הרכיבה הארוכה נגד השעון שמגיעה, עדיין בעל סיכויים טובים לזכות בטור. אלברטו קונטדור בולט בהיעדרו, לאחר שנשר מקבוצת הרדיפה עם פחות מקילומטר לסיום, אך לכל אורך השלב לא נראה חד במיוחד.

ההתקפה של שלק בחלקים התלולים של הקול ד'איזואר 60 ק"מ מהסיום, ובמהרה מצא את עצמה דקה לפני הדבוקה. אף אחד מהקבוצה אחריו לא רדף, ועד הפסגה, ההובלה שלו הייתה מעל לשתי דקות. בירידה הוא המשיך והרחיב את הפער והגיע לצהוב וירטואלי, ועדיין לא ניקרה כל דחיפות מאחוריו.

עם 16 ק"מ לסיום, הפער היה 3:45 דקות. 14 ק"מ – 4:01 דקות. ב-12 ק"מ – 4:08 דקות. הפער הגיע לשיא של 4:24 דקות עם 10 ק"מ לסיום, ואז התחיל לקטון – כאשר קאדל אוואנס מוביל את המרדף, עולה לחזית של הקבוצה הגדולה שמנתה כ- 30 רוכבים וכרסם לאט בהובלה. החלק התלול ביותר בעלייה היו 8 הק"מ האחרונים, ושם גם ההובלה התחילה לקטון בצורה משמעותית יותר.

קאדל אוואנס עשה את כל העבודה ב- 10 הק"מ האחרונים, ולבסוף המאמצים שלו החזירו מעט את שלק. שלק טיפס בקצב חזק במרבית העלייה, ואיבד אולי 5 עד 10 שניות לק"מ, והשאלה הפכה לכמה זמן הוא ירוויח, כאשר הניצחון שלו כבר היה מובטח. הק"מ האחרון הראה את שלק משלם לבסוף על מאמץ הסולו הארוך שלו. לאחר שהיה לו יתרון של 2:58 דקות עם ק"מ יחיד לסיום, שלק סיים עם ניצחון של 2:07 דקות "בלבד". כך הוא איבד 51 שניות בק"מ האחרון (לאחר שאיבד 52 שניות ב- 7 ק"מ הראשונים), וזה היה מספיק בכדי שתומא ווקלר יאחז בציפורניו בחולצה הצהובה, לפחות ליום אחד נוסף.
 
בסופו של דבר שלק היה המנצח הגדול של היום, כמובן. אבל, מעניין לציין שהוא טיפס את החלק התלול בגליבייה (8.3 ק"מ) ב-1:45 לאט יותר מקבוצת הרדיפה (בהנתן שגיעות המדידה בשידור – לא היה לי זמן למדוד זאת ידנית עדיין, אולי מאוחר יותר הלילה).

הסיבה הברורה היא שהוא משך את המאמץ שלו על האיזוארד, הירידה, והעלייה המתונה יותר ללאוטרה (Lauteret), בעוד שקבוצת הרכיבה התחילה להתאמץ באמת רק ב-10 ק"מ האחרונים של המרוץ. בסך הכל, הרכיבה הנהדרת של אנדי שלק, אשר המילה אופורטוניסטית מתארת אותה טוב, מכיוון שהיא ניצלה את המצב שנוצר במרוץ. אבל, לאחר שאמרתי זאת, אני עדיין מוצא את עצמי מסכים עם כריס בורדמן, אשר צייץ בטוויטר "אני חסר מילים לתאר טקטיקות אלה" כאשר הוא התייחס למרדף וכמה חסר בהילות הוא היה בירידות הקלות יותר ובחלקים המישוריים של היום.

מבלי לקחת דבר מאנדי שלק, אבל הבהילות במרדף בלטה היום בהעדרה. באופן זה שלק נהנה ממשחק ה-'פוקר' שהתנהל מאחוריו, כאשר אף אחד מהרוכבים המובילים לא רצה, כנראה, להסתכן בבזבוז אנרגיה בפרק זמן כה ארוך כדי לתפוס אותו.
וזה גם ניתן להבנה חלקית, כמובן – זה סיכון למשוך מישהו ואז להיות מובס בעלייה האחרונה. אף קבוצה בדרוג הכללי לא רוצה לעבוד ולהפסיד בחשבון הסופי. העניין הוא שזה לא היה בהכרח קשור קדימה ולאכול מפער שתי הדקות שנתנו לשלק להרוויח על הקול ד'איזואר. זה גם לא היה על העלייה לחזית בקול דה לאוטרה בכדי להחזיר את שלק לפני הפסגה עם רכיבה אגרסיבית באמת. כל מה שנדרש היה להגביר מעט את הקצב, להראות מעט דחיפות, בכדי להגביל את ההובלה ל-3 דקות, במקום ה-4:30 דקות אליהם הגיע בחלקים הקלים של המרוץ (הירידה והשיפועים ההדרגתיים של הלאוטרה), כך שפער הזמן יישאר בשליטה.

למעשה, כאשר יש לכם מעל 30 איש בקבוצת הרדיפה, אז זו אינה קבוצת רדיפה אמיתית – זו רק החזית של הדבוקה. המצב לא היה כזה כשאחד המובילים היה מבודד – לכולם היו חברים לקבוצה יחד איתם, ושוב, אנו מדברים על גידול קטן – לרדת באותה מהירות כמו שלק וטיפוס החלקים הקלים שאותו קצב והפער היה נשאר  דקות3:00. מה שקרה הוא שקבוצות הדרוג הכללי לא רצו לעבוד ביחד, והקצב של המרוץ מאחורה היה באמת איטי מאוד.

אנו נקבל אישור לכך כאשר נתוני הספק הכוח יהיו זמינים, אבל העלייה לאיזוארד נעשתה על ידי הפלוטון בקצב נוח יחסית, וזה מה שאפשר
א) לשלק לפתוח פער של 2 דקות בפסגה,
ב) לכ- 25 רוכבים להישאר בקבוצה. העובדה שההובלה גדלה בירידה, ואז במעבר ללאוטרה, ממשיכה ומספרת את סיפר המרוץ שהרשה ל-'פוקר' להשפיע על התוצאות.

אז אנחנו ניבחן את הנתונים של סורנסן כדי לקבל כמה תובנות לדרך בה מרוץ העילית התנהל על האיזוארד ותחילת השיפועים של הלאוטרה, מכיוון שהוא היה שם עד שהקצב עלה 10 ק"מ לסיום. אבל תצפו למספרים די נמוכים – אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שהקבוצה העיקרית רכבה את האיזוארד ב-5.6 עד 5.7 וואט לק"ג (וכך אנדי שלק הפיק כ- 6 וואט לק"ג ל- 5 הק"מ האחרונים של הטיפוס), והלאוטרה היה אפילו איטי יותר.

העובדה היא, שקבוצת הרדיפה סיימה לבסוף את העלייה 1:43 דקה מלאות מהר יותר מאנדי, וזה נובע לחלוטין מהקצאת משאבי האנרגיה בשלב – בבסיסו של דבר, זו אסטרטגיית קציבה. ובכדי לסיים מהר ביחס לשלק מצייר תמונה של המאמץ העצום של שלק בהתחלה (ותזכרו, 51 משניות אלו ירדו בק"מ האחרון), אבל גם ממאמץ רדום מאחורה.

אסטרטגית מרוץ היא תמיד משחק בין מה שטוב לאחד ורע לאחר. באופן אידיאלי, אתה רוצה לעשות את מה שהכי טוב לך בדיוק בזמן שהוא הכי רע לאחר. משוואה פשוטה, והיא עובדת מכיוון שדברים אלה רווחי סכום-אפס – הרווח של אחד הוא ההפסד של אחר!

אין כל ספק שאנדי שלק ולאופרד-טרק הצליחו לבצע הפיכה טקטית גדולה ומוצלחת היום – יותר מ- 2 דקות של רווח, ויום מוגן עבור פרנק שלק (אשר עשוי ליהנות ממנו מחר באלפ ד'ואז). עבורם, הטקטיקות היו פשוט מצוינות. אבל אינהרנטי לעובדה זו שהטקטיקות היו גרועות לאחרים. כמה אנשים דנו בכך, והציעו שלא היה שום דבר חריג בתגובה של הרוכבים האחרים להתקפה של השלקים ובחוסר הדחיפות של המרדף שלהם.

אני חש כאן חוסר עקביות אינהרנטית, מכיוון שאם אתם מאמינים שאנדי שלק רכב לפי תוכנית טקטית שהייתה אידיאלית עבורו היום, אזי אינהרנטי לכך שהאסטרטגיה שנקטו שאר קבוצות הדרוג הכללי הוודאי לא הייתה אופטימאלית. למעשה, אני חושב שהן היו גרועות. אם אנדי הרוויח כתוצאה מההתקפה שלו, מישהו הפסיד. ולכן רוכבים כמו אוואנס, קונטדור (אם כי אם נהיה כנים, לא היה לו את זה היום) וחבריהם הפסידו היום כתוצאה מכך שנכשלו בלמנוע מ שלק ולאופרד-טרק מלהשיג את מה שרצו, מה שהיה אידיאלי עבורם. הרווח של אחד הוא ההפסד של האחר! וזו הסיבה שהטקטיקות השאירו חלק פעורי פה. העובדה שאוואנס הצליח בסוף לסגור חלק כה גדול מהפער, לאחר שהתחיל כה מאוחר, שווה תהייה מה התפיסה של שאר הקבוצות.

הישועה היא שאוואנס, בזכות הכושר התחרותי שהפגין מוקדם יותר בטור ובזכות העובדה שהפסיד זמן "לרוכב הנכון", נשאר קרוב מספיק כדי להישאר המועמד לניצחון במרוץ האישי נגד השעון, בהנחה שלא יפסיד עוד זמן. לקונטדור, כפי שכבר נזכר, לא היו את הרגליים לעשות משהו בכל מיקרה, וכך גם כניראה לווקלר.

בסופו של דבר, טוב ככל שהיה שלק, הוא לא עשה שום דבר שערורייתי – הוא לא רכב את הטיפוס המהיר ביותר הרחק מקבוצת רדיפה אגרסיבית. הוא רכב רכיבה יוצאת מן הכלל, על גבי שישה קילומטרים אכזריים, אבל האופורטוניזם הוא זה שניצח את היום, לא וואטים טהורים.

כמו כמעט בכל יום, טבלת המובילים של הטור נראית מעט שונה מדי יום. היום, אנדי שלק עלה למקום השני ומיקם את עצמו כמועמד עיקרי בין המועמדים לחולצה הצהובה. העיקביות היחידה בטבלת המובילים היא קאדל אוואנס, אשר נשאר מועמד חזק לפודיום בטור. הוא מפגר עתה ב-1:12 דקה בלבד אחרי ווקלר, ו- 57 שניות אחרי פרנק שלק, וחייבים לחשוב שעם מבחן הזמן האישי שלפנינו, מישהו חייב לקחת זמן מאוואנס.
 
היום, אוואנס רכב חזק בצורה שלא תאמן, וביצע הרים (מילולית) של עבודה כדי למשוך את עצמו ממש בציפורניים ל- 2 דקות קרוב יותר לאנדי בעלייה האחרונה. מחר יגיע הטיפוס האחרון של המרוץ לסיום באלפ ד'ואז וזה עשוי להיות המקום בו פרנק שלק יחפש לתקוף ולהרוויח זמן לפני המבחן נגד השעון. לפרנק שלק היה יום נוח ככל שניתן לצפות בטור ביום עם שלוש פסגות "מחוץ לקטגוריה", אבל הוא הכין אותו היטב ככל שאפשר לקראת מחר!

בהתחשב במאמץ של אנדי, לא יהיה מפתיע לראות אותו רוכב רכיבה שמרנית יותר מחר, אבל גם הוא יחפש עוד זמן. לכן יתכן ששניהם ינסו לנצל את המאמץ שהשקיע אוואנס היום ולגרום לו לשלם את המחיר.

ומה לגבי ווקלר? הוא הראה כל כך הרבה נשמה, לכן בואו וניתן לו קרדיט על יכולת הרכיבה שלו בטור זה, ולא נשמיט אותו לחלוטין עדיין, לפחות לא לסיום על דוכן המנצחים. הוא עדיין לא נשבר, והיום הוא הראה שכאשר המרוץ הופך מהיר ככל שהוא רק יכול להיות, הוא מסוגל לרכוב עם הטובים ביותר. קבוצת ההובלה של הטור עם אוואנס בראשה, טיפסה את הגליבייר את מה שהיה היום באמת מאמץ מקסימאלי – מבלי לשמור שום כוח, זה היה מאמץ מקסימאלי טהור, ווקלר היה מסוגל להישאר עם הקבוצה. רכיבה מצוינת, שוב, של יותר מסתם אומץ, אלא גם יכולת.

לווקלר נשארו רק 15 שניות של יתרון על אנדי שלק, אבל אם אנדי ירגיש מחר ברגליו את תוצאות המאמץ היום, המרווח שדורש תשומת לב יהיה ה-1:09 דקה לפרנק שלק וה-1:12 דקה לקאדל אוואנס. ובהתבסס על מה שראינו על הגליבייה היום, אני לא אהמר כנגד זה שווקלר יחזיק בחולצה הצהובה ליום אחד נוסף! כפי שאמרתי לפני מספר ימים, בכדי שיאבד יותר מדקה בטיפוס ווקלר חייב להישבר – אם הוא יטפס ברמה שטיפס בשלושת הסיומים בפסגות עד כה, הוא לא יאבד כל כך הרבה זמן, ולכן רק אנדי שלק נמצא במקום בו הוא יכול לקחת את החולצה הצהובה. ברגע שהמבחן נגד השעון יתחיל, זה כמובן סיפור אחר לחלוטין.

ולגבי קונטדור, הטור שלו הסתיים, הוא נמצא במקום שביעי, 4:44 דקות מאחורי ווקלר. אני לא שולל כמה מאמצים גדולים מחר, מכיוון שזו באמת ההזדמנות האחרונה שלו, ובהתחשב במיקום שלו במרוץ, יתכן ויתנו לו לפרוץ כמה קילומטרים לסיום. אבל, אני חושב שמצב המרוץ הכולל כנראה ימנע זאת. סביר יותר שנראה עוד יום שמרני מצידו של קונטדור, והודאה שהוא מוותר על התואר.

סופסוף השאלות שליוו אותנו במהלך הטור מתחילות לקבל תשובות. אם הייתי חייב לנחש את התחזית היום, הייתי שם את אוואנס כמועמד המוביל, בזכות המרוץ האישי נגד השעון. למעט אם הוא יפסיד זמן מחר, הוא באמדע הטובה ביותר ראש דוכן המנצחים. האם הוא ישלם את מחיר המאמץ היום? רק הזמן יאמר.

השלקים ווקלר הם הצפויים ביותר להיאבק על המקום השני, השלישי והרביעי, בתקווה שהמקומות היחסיים יתבהרו יותר מחר, בטיפוס המפורסם ביותר בספורט!

צילום שער:  Rudolphous

ד"ר רוס טאקר
ד"ר רוס טאקר בעל תואר ד"ר בפיזיולוגיה של האימון ותואר שני במנהל הספורט מאוניברסיטת קייפ טאון.
תחום העניין העיקרי של רוס ביישום המדע להישגים, אצל ספורטאי עילית
ומערכותספורטיביות, ובגישור הפער בין מדע למסחר. הבלוג של רוס נועד לשרת
מטרה זועל ידי גישור הפער בין המדע ליישומו אצל האתלטים על ידי מאמרים,
אימוןוהסברה. רוס חי בקייפ טאון, דרום אפריקה שם הוא מבלה את מרבית זמנו
כמרצהבכיר במחלקת מדעי האימון ורפואת ספורט. הוא עובד עם קבוצות ספורט
וספורטאיםאולימפיים.

תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי

קראו עוד מאמרי ספורט מתורגמים