להלן כמה מהעיקריים שבהם:

1. גיל – עד גיל ההתבגרות כמות הטסטוסטרון נמוכה באופן ממשי ורק מגיל ההתבגרות מופרש הורמון זה באופן משמעותי וגורם לשינויים אצל המתבגר כגון: עיבוי הקול, שיעור, התפתחות במערכת המין, השרירים מתחזקים וניתן להפיק כוח רב יותר. ברם, בגילאים מבוגרים יותר, למשל מגיל 40 בממוצע, חלה ירידה עקיבה בכמות הטסטוסטרון ובמקרים מסוימים יש להתייעץ עם אנדוקרינולוג אם לקבל טסטוסטרון באופן מלאכותי.
2. השעות ביממה – אצל גברים הפרשת הטסטוסטרון גבוהה במיוחד בשעה 7 בבוקר, וחלה ירידה מהותית בהפרשתה בשעות הערב. לפי הערכות, לאחד מתוך מאה גברים קיים חוסר בהורמונים אנבוליים ויש מקום להשלמה באמצעות תרופה מתאימה.
3. פעילות גופנית מסוגים שונים – אימונים אנאירוביים עצימים גורמים לעלייה בכמות הטסטוסטרון. לדוגמה, אימוני משקולות המתבצעים בעומס גבוה במיוחד או שימוש בטכניקות אימון מתקדמות. לפיכך, אימונים עצימים אלה המבוצעים על בסיס קבוע אצל מרימי משקולות או מפתחי גוף יגרמו להפרשה רבה של טסטוסטרון. למותר לציין שכשמדובר באימוני משקולות, ההפרשה המהותית של הטסטוסטרון נצפתה לאחר ביצוע תרגילי רגליים – בעיקר תרגילים מורכבים. כגון: סקווט, לחיצת רגליים במכונה ייעודית,  Deadlift וכדומה. גם במקרה זה מדובר על אינטנסיביות אימון גבוהה במיוחד והפסקות קצרות יחסית בין הסטים.
4. עייפות, הפרעות שינה, עצבנות, ירידה בחשק המיני מסיבות שונות – כל אלה קשורים בירידה ברמת הטסטוסטרון. אזי, תופעות גופניות כמו בעיות בזקפה, ירידה במסת השריר, התמעטות שיער, ירידה בצפיפות העצם ועוד – שכיחות.
5. שימוש באלכוהול ובסמים – משפיע באופן שלילי על רמת הטסטוסטרון בגוף האדם וכתוצאה מכך תתרחש ירידה בתפקוד היומיומי בכלל, וביכולת הגופנית – בפרט.
6. ביצוע פעילות גופנית באופן מוגזם וקיצוני – גורם דווקא לירידה בכמות ההורמון ממספר סיבות, שהעיקרית שבהן הנה העלייה בכמות ההורמונים הקטבוליים (למשל, קורטיזול) ובכך נפגעת הפרשת הורמון הטסטוסטרון וכמותו בדם פוחתת.
7. תרופות – חלק מהתרופות הניטלות לעיתים (לדוגמה – חלק מהתרופות נגד דיכאון) גורמות לדיכוי הפרשת הטסטוסטרון.
8. מחלות גנטיות –  במקרים מסוימים מחלות גנטיות מסוימות משפיעות על כמות הטסטוסטרון בדם.

טסטוסטרון הנמצא ברמות גבוהות קשור גם לפשיעה ותוקפנות. ממחקרים בתחום עולה שהטסטוסטרון אחראי על תכונות הנחשבות לגבריות, כמו תוקפנות ותחרותיות, וכי נוכחותו, בעיקר ברמות גבוהות מדי, יכולה להסביר את העובדה שאצל גברים יש יותר גילויי תוקפנות.

בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים שבדקו כמות הטסטוסטרון אצל אוהדים במשחקי ספורט שונים. מסתבר שבעת המשחק אצל האוהדים מופרש הטסטוסטרון באופן ממשי והדבר תלוי רבות במצבים השונים בעת המשחק.

אחד מהמחקרים נערך במחלקה לפיזיולוגיה באוניברסיטת יוטה, סולט לייק סיטי שבארה"ב ( University of Utah, Department of Educational Psychology, Salt Lake City USA ). מחקר זה משלב 2 מחקרים שבדקו שינויים ברמות טסטוסטרון בקרב אוהדים הצופים בקבוצות האהודות עליהם, כאשר הן מנצחות ומפסידות במשחקים. במחקר הראשון השתתפו 8 גברים שהלכו לצפות במשחק כדורסל של שתי קבוצות בקולג'. המחקר השני השתתפו 21 גברים שצפו בטלוויזיה במשחק גביע העולם בכדורגל בין שתי קבוצות בינלאומיות. המשתתפים סיפקו דגימות רוק לבדיקת רמות הטסטוסטרון, לפני ואחרי הצפייה במשחקים. בשני המחקרים, רמות הטסטוסטרון עלו בקרב האוהדים שקבוצתם ניצחה במשחק וירדו בקרב האוהדים שקבוצתם הפסידה. ממצאים אלה מוכיחים שצפייה בגיבור שלך מפסיד או מנצח מביאה לשינויים פיזיולוגים שהם מעבר לשינוי מצב רוח והערכה עצמית.

לסיכום, הטסטוסטרון משתנה במעגלי החיים ותלוי בגורמים שונים. ברם, גם בצפייה באירועי ספורט ישנה השפעה על רמת הטסטוסטרון בתלות המצבים בעת האירוע (ניצחון, הפסד וכדומה) ולכן – גם על ההתנהגות בעת האירועים הללו.

ד"ר איתי זיו
סגן מנהל קמפוס ’שיאים’ באוניברסיטת תל אביב.
מנהל תחום הקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר. מומחה לפעילות ספורט, פעילות גופנית וחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמנים ולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.
www.itaiziv.co.il

קישורים: איתי זיו,

ניתן להשיג בשוונג שופ