מתי התקיים מרתון ראשון בישראל ומי הזניק אותו יחד עם פרטים היסטווריים מרתקים. גם על ההיסטוריה של המרתון העולמי אשר יכולה הייתה להיות כה שונה עד כי השם היה ראש העין, אפק או שילה
מאת:אבי שטיין
• המרתון הראשון בישראל התקיים ב-1934 ברחוב ביאליק בתל-אביב, ליד מבנה העירייה אז.
• ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הזניק שבעה רצים שחלפו במסלול שעבר דרך שדות מקווה ישראל, ראשון לציון, נס ציונה ובחזרה.
מאיר דיזנגוף- מזניק המרתון הראשון בישראל בשנת 1934.
• הזמן הרשמי של המנצח, וולטר פרנקל, מי ששלט בנוף הריצות הארוכות בארץ, היה 3:19 שעות.
• משחקי המכביה השנייה ב-1935 היוו במה ראויה למרתון השני בהשתתפות שישה רצים בלבד, שיצאו מתל-אביב לנס ציונה וחזרה לתוך אצטדיון המכביה, צפונית לנמל תל-אביב. המרתון השלישי בארץ התקיים רק ב-1956, בחדרה. המנצח היה שלום קהלני, שבאותה שנה ניצח שוב במרתון שהתחיל באזור שאול המלך בתל-אביב עד מכון וינגייט ובחזרה.
טקס הפתיחה של המכביה השנייה (1935) במסגרתה נערך המרתון השני בישראל
• תשע שנים חלפו וב-1965 ניצח דוד שמחוני במרתון בקיבוץ עינת, שהתקיים חמש שנים ברציפות.
• תדירות המרתונים עלתה ומדי שנה התקיימו אחד עד שלושה מרתונים בתל-חי, מהמוחרקה עד עפולה, במודיעין, במושבי הדרום ועוד.
• ב-1977 התקיים לראשונה מרתון הכנרת, שהסב בשנה השביעית לקיומו את מסלולו ושמו שונה למרתון טבריה, בהשתתפות 99 רצים שרצו מטבריה עד עין-גב ובחזרה. מאז ועד היום מתקיים מרתון טבריה, ששם דגש על איכות ברמה בינלאומית (השיא – 2:08:06 מ-2009 של הקניאתי קיפקואץ' קוטוט), לצד השתתפות ישראלית מרשימה: 1,400 רצים במרתון שהתקיים בינואר 2010.
• תל-אביב המתינה 47 שנה עד שזכתה שוב לארח מרתון של ממש ברחובותיה במרץ 1981. שרב כבד ששרר באותו חודש גרם לכך ש-79 רצים בלבד מתוך 352 שיצאו לדרך, חלקם רצים לא מנוסים, זכו להגיע לקו הסיום. תושבי תל-אביב לאורך מסלול המרוץ התיזו מים מצינורות על הרצים, כדי לרענן אותם. המנצח היה ז'אן-מישל שארבונל מצרפת. אבי לוי זכה במקום הראשון בין הישראלים. זהבה אליאס סיימה ראשונה בין הנשים, בתקופה שבה השתתפותן הייתה מינימלית.
• ב-1994 התקיים המרתון האחרון בתל-אביב. האתיופי בירה גיזאצ'ו ניצח.
• ב-24 באפריל 2009 חודש המרתון בתל-אביב, ואשתקד נערך המרוץ במסגרת חגיגות ה-100 לעיר העברית הראשונה. למעלה מ-1,000 רצים, המרתון הכי גדול אי פעם בארץ עד אותה עת, יצאו לריצה של 42 ק"מ וכ-8,000 נוספים רצו 10 ק"מ, מתוכם מעטים רצו 5 ק"מ. החזרה למרתון סימנה תחילה מחודשת של מסורת המרתון בתל-אביב, במטרה להפכו לאירוע בינלאומי.
•בשנת 2010 נוספו למרתון עוד שלושה מסלולים: חצי מרתון, מירוץ 10 ק"מ ומירוץ 10% ( 4.2 ק"מ). האירוע זכה להשתתפות שיא של כ-10,000 רצים.
בשנת 1896, במשחקים האולימפיים הראשונים בזמן החדש, שילב יוזם המשחקים, הברון פייר דה-קוברטן, את ריצת המרתון שאורכה כ-42 ק"מ. 17 חלוצים יצאו לדרך, 13 מהם יוונים. מה רבה הייתה שמחתם של היוונים כשהמנצח האולימפי הראשון היה ספירידון לואיס, מחלק מים מקומי שזכה לכבוד מלכים מהעם היווני הגאה – בכל ימי חייו.
הריצה הארוכה ביותר במשחקים האולימפיים הפכה לסמל ספורטיבי של אירוע היסטורי המסופר במיתולוגיה היוונית ומתקיים מאז שנות ה-70 מדי שנה. ב-31.10.2010 התקיים שוב המרתון הקלאסי במסלול המקורי, לציון 2,500 שנה לאירוע ההיסטורי.
הרץ פידיפידס מבשר על הניצחון
ציור של Luc-Olivier Merson
בסיפור ההיסטורי מסופר כי בשנת 490 לפנה"ס הנחיתו הפרסים כוחות עצומים מהים ליד הכפר מרתון כדי לכבוש את אתונה. היוונים יצאו לקראתם, לכאורה חסרי סיכוי בשל מספרם הנחות. אולם המצביא היווני מילטיאדס ו-9,000 לוחמיו הפתיעו את הפרסים בטקטיקת קרב מבריקה והניסו אותם מובסים חזרה לספינותיהם.
מילטיאדס ידע שבני אתונה ממתינים מסוגרים באימה לתוצאות הקרב והוא שלח את הרץ המצטיין פידיפידס כדי לבשר את בשורת הניצחון. פידיפידס גמא את הדרך הארוכה וכשהגיע לשערי העיר בישר בשארית כוחותיו לאנשי אתונה – "שימחו, ניצחנו!", צנח ומת.
אם הברון דה-קוברטן היה מעלעל בספר התנ"ך, הוא היה מוצא גם שם סיפור דומה וקדום יותר בכ-800 שנה, על הרץ משבט בנימין. גם כאן מדובר ברץ שנשלח מהמערכה כדי לבשר את תוצאותיה. שמו אינו מוזכר, אלא רק שיוכו – "איש בנימין". הקרב היה בין הפלשתים שחנו באפק ליד ראש העין, לבין צבא ישראל שחנה באבן העזר, והריצה הייתה לשילה – שמות שמאוזכרים במפותנו מאז ועד היום.
שלא כמו פידיפידס – לא איש בשורות היה הרץ העברי. הוא עשה דרכו מאבן העזר לשילה, מקום מושבו של עלי, הכהן הגדול, בלב כבד כדי לבשר לו על התבוסה: "וירוץ איש בנימין מהמערכה ויבוא שילה ביום ההוא" (שמואל א', פרק ד' פסוק י"א). בבואו לפני הכהן הגדול סיפר לו הרץ את הבשורות בהדרגה: צבא ישראל ניגף מפני הפלשתים ובניו, חופני ופנחס, נפלו בקרב.
אך מה שגרם לכהן הגדול להתמוטט ולשבור את מפרקתו הייתה הבשורה האחרונה: ארון הברית, שהובא לשדה המערכה כדי לעודד את הלוחמים, נפל בידי הפלשתים. שלא כמו בסיפור היווני, כאן דווקא המבושר מת, אך הרץ המבשר נשאר בחיים, כך שגם בצד המסר הספורטיבי-בריאותי, יש לסיפור התנ"כי יתרון בולט.
לימים, לאחר מלחמת ששת הימים מדד יוזם המכביה, יוסף יקותיאלי, את אורך המסלול מראש העין לשילה שבשומרון. ההפתעה הייתה עצומה: אורך המסלול ההיסטורי בציר הכבישים תאם בדיוק את המרתון המודרני- 42 קילומטרים. (מרחק המרתון הרשמי נקבע ב-1908 באולימפיאדת לונדון).
יקותיאלי יזם בשנות ה-70 מירוץ מרתון בציר זה שנקראו "מירוץ איש בנימין", שמשך מתי מעט שרצו את המרחק באותה תקופה (ביניהם ציון חצרוני ודני משרקי, שקוטפים תארים בקטגוריות הגיל במירוצים שונים עד היום). אולם קשיי המסלול ההררי ובעיות אבטחה גרמו להפסקת היוזמה לאחר כמה שנים ופינו מקומם למרתונים עירוניים ושטוחים יותר. אם רק מישהו היה מעדכן בזמנו את הברון דה-קוברטן בסיפור התנ"כי ההיסטורי, אולי למושג "מרתון" בעולם היו קוראים בכלל "ראש העין"..
