משחקי מחבט, כדורגל, כדורסל, אומניות לחימה, ריקוד לסוגיו השונים, התעמלות מכשירים, פעילות אירובית בה נושאים את משקל הגוף ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של פעילויות ספורטיביות המשפיעות על צפיפות העצם. במעגלי החיים חשוב במיוחד לשמור על עלייה בכמות המינרלים בעצם, מכיוון שלאחר גיל 30 בממוצע מתחילה רגרסיה בכמות המינרלים בעצם ומכאן גובר הסיכוי ללקות במחלה השכיחה – אוסטיאופורוזיס השכיחה במיוחד אצל נשים, אך לא רק, גם גברים עלולים לסבול מהמחלה
מאת:מאת: ד"ר איתי זיו צור קסטל
גנטיקה, תזונה החסרה רכיבי מזון הכרחיים (כגון: סידן), אי ביצוע פעילות גופנית, היחשפות מועטת מדי לוויטמין D, גנטיקה, רזון משמעותי, עישון, צריכת אלכוהול ועוד, קשורים להעלאת הסיכוי ללקות במחלה. בשנים האחרונות גדלה המודעות לאורח חיים בריא הכולל ביצוע פעילות גופנית ותזונה נכונה (בעיקר) לשם הפחתת גורמי סיכון למחלה. הבעייתיות במקרים רבים נובעת מהעובדה שעיסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע אינו ערובה לכך שהאדם לא ילקה במחלה.
לדוגמה:
א. פעילות גופנית שאינה מתבצעת בעצימות גבוהה דיה.
ב. פעילות גופנית שאינה מתבצעת בתדירות ובהיקף גדולים מספיק.
ג. תזונה לא עשירה דיה בסידן ורכיבים חיוניים אחרים. מותר לציין, שההמלצות של ארגוני הבריאות לצריכת סידן בכמות מספקת הן גבוהות והאוכלוסייה הממוצעת בדרך כלל תתקשה לצרוך כמות סידן כה גדולה על בסיס יומי. לדוגמה ההמלצה לצריכת סידן לילדים בני 3-1 הנה 500 מ"ג ואילו לילדים בני 8-4 שנים – 800 מ"ג. כשמדובר במבוגרים (גברים ונשים), נשים בהיריון ונשים מיניקות קצובת הסידן המומלצת נעה בטווח שבין 1000מ"ג – 1300 מ"ג.
צילום באדיבות קמפוס שיאים
קיים קשר ברור בין פעילות ספורטיבית לבין צפיפות העצם. לביצוע פעילות ספורטיבית מתאימה יש השלכות חיוביות על צפיפות העצם. הדבר משמעותי במהלך כל החיים, אך משמעותי במיוחד עד סביבות גיל ה- 30 מכיוון שמתקופה זו ואילך ניתן בעיקר לשמר את מסת העצם ולא לגרום באופן ממשי להעלאת צפיפותה.
אם כך, בגילאים הצעירים חשוב מאוד לשים דגש על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית במידה. כאן המקום לציין שפעילות גופנית רבה מדי ללא צריכה תזונתית מתאימה מחד, ונוכחות רבה של הורמונים קטבוליים (כגון קורטיזול*), מאידך אף עלולה לגרום לירידה במסת הגוף הרזה (מסת השריר ומסת העצם).
*קורטיזול –
הורמון המופרש מהחלק החיצוני של בלוטת יתרת הכליה ומשפיע על רוב תאי הגוף. רמתו בדם עולה במהלך פעילות גופנית ממושכת ובמצבי רעב ותפקידו העיקרי הנו לעודד פירוק של חלבונים לחומצות אמינו שעשויות להפוך לגלוקוז חדש בכבד.
באחד המחקרים שנערך במונטפלייר שבצרפת ( Fédération de rhumatologie, Montpellier, France. ) המטרה הייתה ניתוח היחסים בין ספורט לצפיפות עצם. 704 גברים ללא היסטוריה של מחלה כרונית נשאלו לגבי הפעילויות הספורטיביות שלהם כמתבגרים וכמבוגרים.
הגיל הממוצע של הנחקרים היה 30 שנה והם עסקו ב- 14 פעילויות ספורט כגון: רוגבי, כדור רגל, ספורט קבוצתי אחר, ריצה למרחקים, אומניות לחימה, פיתוח גוף, אימוני משקולות, שחייה, שחייה עם סנפירים, רכיבה על אופניים, חתירה, טיפוס ופעילויות מעורבות רבות.
צילום באדיבות קמפוס שיאים
המשתתפים במחקר ביצעו את הפעילות הפיזית הספורטיבית ברמה של חובבים: 7 שעות לשבוע בין הגילאים 11 ל- 18 שנים ו- 9 שעות לשבוע מגיל 18 ומעלה. נבדקה ההשפעה של הפעילות הגופנית על צפיפות עצם אזורית (בכלל העצמות) לעומת צפיפות עצם מקומית.
לדוגמה, החותרים והשחיינים אופיינו בצפיפות עצם אזורית גבוהה ואילו המשתתפים ברוגבי, כדור רגל, משחק קבוצתי אחר וספורט לחימה אופיינו הן בצפיפות עצם אזורית והן בצפיפות עצם מקומית גבוהה וכל זאת בהתאמה לסוג הספורט (הפעלה רבה של הגפיים העליונות או התחתונות). למשל, אצל שחקני כדור רגל והרצים צפיפות העצם המשמעותית הייתה באזור הרגלים ואילו אצל מפתחי גוף, לוחמים, ומטפסים צפיפות העצם הייתה משמעותית יותר בגפיים העליונות.
שחקני רוגבי אופיינו בצפיפות עצם גבוהה במפרקי עמוד השדרה. באופן כללי עולה מהמחקר שישנם הבדלים בהשפעה של הפעילות הגופנית בין סוגי ספורט בהם יש נשיאת משקל (כגון:רוגבי, ספורט קבוצתי, כדור רגל, אומנויות לחימה ופיתוח גוף). לבין סוגי ספורט בהם אין נשיאת משקל (כגון: שחייה).
אם כך, לסוג הספורט השפעה ישירה על צפיפות העצם אך הדבר תלוי במספר גורמים כגון: סוג הספורט המבוצע, העצימות, התדירות, הגיל, אורח החיים בכלל ועוד. ברם. עיסוק בספורט על בסיס קבוע יתרום באופן חיובי להעלאת צפיפות העצם (בתלות בגיל) ומניעת רגרסיה בצפיפותה בגילאים מתקדמים.
לפיכך, חשוב לאמץ אורח חיים ספורטיבי בכל מעגלי החיים בהתאם למטרות האימון, המצב הבריאותי, מקום הפעילות (חלק מהפעילויות הספורטיביות לא אפשריות באזורי מגורים מסוימים בשל היעדר מתקנים מתאימים, מזג אוויר ועוד).
ד"ר איתי זיו
www.itaiziv.co.il
סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.
מנהל תחום הקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר. מומחה לפעילות ספורט,
פעילות גופנית וחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם:
"עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה
העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד
למתאמנים ולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.
