האם אפשר לחוש במשק כנפי ההיסטוריה? כי אם היו כאלו ב"ישראמןנגב" 2011 ראוי שנזכור את מגען בעתיד ונדע מאין באנו ולאן, בעיקר למה, אנו הולכים
מאת:יאיר בן עמי
בשיר, שכתב ירון לונדון והולחן על ידי נורית הירש לפני שנים רבות, שר ליאור ייני:
"בואי נמלט מן האספלט
ומן הערים המקומטות
בואי נמלט אל הלגונות השקטות
בואי לאילת לאילת"
בכל פעם שאני עושה דרכי לאילת מתנגשות מחשבותיי עם המנגינה והמילים. כך היה כשהדרמתי לפסטיבל מוזיקה כזה או אחר ותמיד כששמתי פעמיי לטריאתלון. מבין עשרות הפעמים שנפשתי בה או הגעתי לעיר, הכה מיוחדת, נחרטו בזיכרון כל תחרויות הטריאתלון כמו סיום מהדורות רוכב ישראל אך בעיקר כמה טריאתלונים שלפחות בתחושתי הם רגעי המפנה של ענף הטריאתלון הישראלי.
זו התמונה שמקדמת המקדמת את משתתפי "ישראמןנגב" בבוקר
כך היה בתחילת שנות התשעים כשטריאתלון "ישרוטל" היה פורץ הדרך הישראלי ביחד עם הטריאתלון העולמי ולראיה רשימת השמות, של מתחרים, המפארת את דוכן המנצחים של התחרות בתחילת שנות התשעים. גם שנת 2007 נחרטה עמוק בזיכרון כש"טריאתלון ספורט קלאב" ארח את סבב הגביע העולמי ולפחות על פי הערכת המשטרה 13000 צופים גדשו את אזור המלונות כדי לחזות באחד מאירועי הספורט המדהימים לדעתו של עבדכם הנאמן.
דמדומי אור ראשון של בוקר מעניקים לשלב השחייה אווירה רומנטית
בחמשה ימים וארבעה לילות של חוויית "ישראמןנגב" 2011 חשתי שוב את חריטת האירוע אל תודעתי כדבר שאולי יהיה נקודת מפנה היסטורית. בשיחות הרבות שהיו לי, עם משתתפי התחרות וותיקים כצעירים, יכולתי לחוש את משק כנפי ההיסטוריה מרחפים מעל ללגונות הכחולות או כפי שכתבה הירש ושר ייני:
"בואי נגלה את
מחוזות הפלא
ואת הקסם שבמפרצים
כמו קולומבוס כך פתאום…"
"ישראמןנגב" הוא תוצר חזונו של יוסי מלמן. עיתונאי, פרשן בטחוני מוביל ומוערך אך נדמה לי שבנשמתו הוא איש של תרבות הספורט.שהחל להגשים את חלומו וחזונו בקיסריה ובכנרת לפני למעלה מעשור. באותן תחרויות טריאתלון השתתפו עשרות בודדות של טריאתלטים וכשהדרים המרוץ לאילת התייצבו מעטים על קו הסיום.
יוסי מלמן- האיש החזון וספורטאי
צילום: אייבי גילת
במהדורת "ישראמן אילת" (1999) נרשם התו הראשון בניגון היסטורי. משתתפי אותה המהדורה ראוי כי ירשמו בדפי ההיסטוריה של הטריאתלון הישראלי. מאז התקיימו מספר מהדורות אך המיוחד במהדורה של 2011 הוא הרצף שנוצר, השינוי באווירת הארגון המקצועי וההיענות של רשת "ישרוטל" ששוב שמה מבטחה ובעיקר את הממון בענף טריאתלון הישראלי. אחד ממנהלי הרשת כבר אישר כי בכוונת הרשת להשקעה ב"ישראמןנגב" כדי למתג אותה כתחרות מובילה שתמצה את הפוטנציאל הטמון במסלול.
מסלולו של "ישראמןנגב" הוכר על ידי המגזין המוביל בעולם (טריאתלט) כאחד מעשרת המסלולים הקשים, האתגריים והאטרקטיביים של מרחקי איש הברזל בעולם. כבר לאחר שלושת המהדורות הראשונות שנערכו ברציפות יש תחושה של היווצרות רקמה היסטורית. "ישראמן" 2009, שציין את העשור לאיש הברזל הראשון שנערך בישראל, היה בצל הסערה הגדולה וככזה ייזכר אך גם בזכות התחילתו של רצף.
"כבר עכשיו מדברים על 2009 אז תאר לך איך ידברו על זה בעוד שנים". את המשפט הזה אמר לי אסף צור, באחת מהארוחות בחדר האוכל של מלון "קלאב ספורט". אסף צור הוא סיפור מדהים של שיקום מפציעה קשה שנגרמה בעת שירותו. בעיניי הוא סוג של המודל לישראליות בטריאתלון איש הברזל. ספורטאי הפנאי הישראלי מחפש את האתגר המיוחד והקיצוני. צור נפצע, בשנת 2000, לאחר שכבר השלים את תחרות איש הברזל בציריך. הוא היה מהישראלים הראשונים שהתחרו במרחק ומאז הפך לאחד ממאות ישראלים שרשמו M ברזומה או קעקעו אותה על גופם כאישור להבסת המרחק.
אסף צור- אחד מהסיפורים המדהימים של הספורט בכלל והטריאלון בפרט
המיוחד בצור הוא שמאז הפציעה הוא השלים עוד שמונה פעמים את המרחק. המיוחד בטריאתלון הישראלי הוא כי מרשימת המתחרים של "ישראמןנגב" 2011 אפשר להוציא סיפורים כמספר המשתתפים. העובדה כי מאות ישראלים טסים להתחרות במרחקי איש הברזל מסביב לעולם מדי שנה מעידה כי זהו ספורט שהתלבש על גופו של ספורט הפנאי הישראלי לא ככפפה אלא כחליפת השחייה, הנדבקת לגופם של הטריאתלטים כעור שני, בתחרויות.
השנה החלה עם הסמליות של "ישראמןנגב" 2011 אך היא תמשיך עם השתתפות שני נציגים ישראלים בסבב מקצועני של תחרויות איש הברזל. נינה פקרמן וגלעד רותם בחרו לעשות את המעבר האמיץ, ייתכן גם המתבקש, מקבוצות הגיל למקצוענים. שניהם כבר מיצו את קבוצות הגיל, נינה כאלופת עולם וגלעד כמי שעמד על דוכן המנצחים באליפות העולם של קבוצת גילו.
גלעד רותם יחפש אופקים חדשים בדרג המקצועני ב- 2011
הנסיעה, מאילת הביתה במוצאי שבת, הייתה בחברתו של אבינועם שהפעם היה בצוות המארגן אך מספר החבר שלו באיגוד הטריאתלון הישראלי (70) מעיד כי הוא מוותיקי הענף בארץ. העלינו זיכרונות מהימים בהם הטריאתלון היה משפחתי, כולם הכירו את כולם ובעיקר לקחו הכל ללב. שנינו הסכמנו כי יש פספוס בהתייחסות לעבר כדרך ממנה באנו. איגוד הטריאתלון הישראלי עשה מעט מדי לטובת היכל התהילה והעבר של הענף. בהיסטוריה של כשלושים שנים אפשר לעשות את השינוי.
עידו לוטקר, מנצח איש הברזל הראשון שנערך בישראל- כפי שזוגתו מחבקת אותו ראוי לחיבוק מהיכל התהילה
צילום: עופר ביידה
בהיסטוריה של איש הברזל יש מעט יותר מעשור. התחלה טובה ליצירת היסטוריה היא כבוד לראשונים. יוסי מלמן ייכנס להיסטוריה כמי שעל חזונו ויוזמתו נוצר האירוע. את עידו לוטקר (מנצח המהדורה הראשונה) ושאר מסיימי "ישראמן אילת" הראשון צריך להכניס להיכל התהילה וטובה שעה אחת קודם.
"שוב תשוב אילתה
כי בכשפים היא אחוזה העיר
ומכושף הוא המחבוא
ואתה אליו תבוא
תבוא אליו יותר צעיר"