רועי ג'ינג'י סדן סיים את פרק הרכיבה בסין אך לפני שעזב הוזמן להרצאה בבית ספר והספיק גם לטייל בלי האופניים

מאת:רועי ג'ינג'י סדן

אחרי שסיימתי את פרק הרכיבה האחרון שלי עד כה, בסין ובאסיה בכלל, לקחתי אוטובוס אל עבר בייג'ינג'. לא היה לי כל כך הרבה זמן לנוח כי הייתה לי הרצאה שהעברתי לילדים בעיר אבל זה לא כל כך הפריע לי כי אין לי בעיה לדחוף את עצמי ישר לעבודה אם זה בשביל ילדים. בבייג'ינג' התארחתי אצל משפחת בוקר. פגשתי את המשפחה המדהימה הזו לפני מספר חודשים כשרכבתי באוזבקיסטן והם הציעו לי שהם ייצרו קשר עם בית הספר שבו העברתי את ההרצאה ויארגנו את הכול לפני שאני אגיע. בית הספר 'ווב' שבבייג'ינג' הוא אחד מבתי הספר הטובים ביותר בעולם ומהביקור שלי מאוד התרשמתי מהאיכות של בית הספר. היום שבו העברתי את ההרצאה היה היום האחרון לבית ספר לפני חופשת חג המולד של שלושה שבועות אז כל הילדים התרגשו. היו לי ארבעה מפגשים עם הילדים הקטנים יותר בבית הספר לפני שהלכתי לאירוע המרכזי- ההרצאה לפני החברה בגיל התיכון.

ההרצאה בתיכון

500 ילדים העניקו לי קבלת פנים חמה כשנכנסתי לאולם ההתעמלות עם האופניים שלי. דיברתי איתם על המסע ואיך שאני שמח להיות איתם כי בדיוק סיימתי את היבשת החמישית שלי והרווחתי ביושר את מחיאות הכפיים שלהם. עם התמונות וקטעי הווידאו ניסיתי להעניק להם כמה שיותר מהחלום שלי ולנסות ולחלוק איתם יחד את העולם שגיליתי. היה נראה שכולם, הילדים ואני, נהנים מהמצגת וקיבלתי מהם הרבה כוח בחזרה.

 ילדה אחת ניגשה אליי אחרי שסיימנו את ההרצאה ואמרה לי שאני השראה בשבילה. בשבילי, כל הזמן הקשה שהיה לי במשך שלוש וחצי השנים האחרונות היו שווים בשביל מילה אחת שהגיע היישר מהלב. לא היה לי את הזמן להירגע בגלל שהייתי צריך לטפל בוויזה שלי לאוסטרליה ובכל הסידורים הנוספים לפני שאני ממריא אל הפרק האחרון שלי. זה מצחיק להגיד את זה אבל הגלגלים שבראש שלי ממשיכים לעבוד, ואפילו מהר יותר, גם כשאני לא רוכב. שמחתי לטייל קצת עם רות, חברה מהיישוב שלי, אורנית, ואפילו שלא נפגשנו במשך 10 השנים האחרונות בילינו ועשינו כיף ממש כמו פעם. הלכנו יחד לראות את העיר האסורה ואת המקדש של גן עדן, מקומות עם אנרגיות ממש קסומות. הטיול בגן של המקדש היה ממש טוב בשבילי. הייתי צריך את הזמן בשביל לחשוב על מה עשיתי עד עכשיו ביבשת המאתגרת הזו.

עם רות במקדש של גן עדן

לאכול או לא לאכול? זאת השאלה

הלכנו גם לשוק האוכל וסוף כל סוף יכולתי לנסות ולבדוק מה הטעם של עקרבים ואפילו עוד דברים "מעניינים". בגדול, הטעם של זה די בסדר. זה קראנצ'י ובלי הרבה בשר… אז אל תבואו רעבים אם אתם מתכוונים לאכול עקרבים, בסדר?
חוץ מזה, נראה לי שהגוף שלי התרגל כבר לכל האדרנלין מהרכיבה היום יומית. לפעמים אני גם חושב שהמוח שלי התרגל גם כן לאתגר ואם אני לא נותן להם, לגוף ולמוח, את האתגרים והריגושים אז אני מתחיל להיות קצת מתוח ולא רגוע.
אני חייב ללמוד איך לנוח ואני מקווה שאצליח להעביר קצת זמן בלי לחשוב איפה אני הולך לישון או כמה קר הולך להיות בלילה. הייתי רוצה להצליח ולארגן את כל המחשבות שיש לי בראש על התקופה האחרונה ולעכל את העובדה שסיימתי לרכב באסיה לפני שאתחיל לתכנן את היבשת הבאה.

יש לי משהו בין השיניים?

בימים הקרובים, אני מתכנן להיות בחג המולד אצל משפחת בוקר (טורסטן, גונדה, יאניס וואלרי) ואחר כך אלך להירגע ביאנגשו שבדרום סין וגם לחגוג שם, במקום היפה ההוא, את יום ההולדת שלי.
אני מאחל לכולכם חג מולד שמח ושתנשקו את אלו שאתם אוהבים בשנה החדשה.
עכשיו אני אנסה קצת לנוח…
ג'ינג'י שבבייג'ינג'י.

רועי ג'ינג'י סדן
רוכב אופניים, הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com/

קישורים:
אופניים