בוני אשל הייתה אלופת ישראל באופניים, טריאתלון ודואתלון יותר מכל ספורטאית אחרת. היא גם התחרתה במרוצי אופניים ברמה עולמית גבוהה וגם זינקה לאליפות עולם. לפני כשנה היא נבחרה לתפקיד יו"ר איגוד האופניים הישראלי.  אייבי גילת ניפגש איתה לראיון על ענף האופניים ותוכניות ההנהלה האיגוד החדשה, בראשה היא עומדת

מאת:אייבי גילת

נפגשתי עם בוני אשל בעזריאלי. האמת לא כל כך ידעתי למה לצפות. אני מכיר את בוני שנים רבות עוד משנים שהתחרתה. תמיד היא הייתה משכמה ומעלה, פרפקציוניסטית, דרגה מעל מתחרותיה. כרוכבת פעילה היא הייתה נותנת בראש לרבים מעמיתי. מצאתי אישה צעירה, נאה ומטופחת, המנסה לעשות את הכול הכי טוב שרק אפשר. כאשר בוני מדברת על אופניים רואים ישר את הניצוץ שנדלק בעיניה כאדם שחי ונושם את הענף שנים רבות. טוב לדעת שיש בראש הפירמידה אדם שאוהב אופניים. לקראת שנת 2011 שאלתי את בוני סדרה של שאלות לגבי האג'נדה שיש לה כיו"ר איגוד האופניים והתוכניות שהיא מנסה ליישם.

ש: עברה כבר כמעט שנה מאז שנכנסת לתפקידך כיו"ר איגוד האופניים. מה כבר הספקת לעשות?
ת : בתקופה קצרה יחסית של זמן הצלחנו להשיג הרבה! כמו בכל תוכנית של שינוי ארגוני, השינוי מתחיל בהבנה של המצב הקיים, להחליט לאיזה כיוון ללכת ואז לקחת את הצעדים הדרושים כדי להשיג את המטרות. היות וכל חברי ההנהלה היו חדשים, הייתה עקומת למידה תלולה שבה הצלחנו להתמודד עם הלימוד די מהר.
היו לנו שתי מטרות עיקריות שאנחנו רוצים להשיג:
א – לאזן את החשבונות הכספיים ולוודא שהחובות ישנים נסגרו   
ב – להגדיר את האסטרטגיה ואת הטקטיקה של איגוד האופניים לתקופה הבאה.
אני שמחה לומר שעמדנו ביעד הראשון ואנחנו גם בדרך להשלמת היעד השני ובנוסף, יש לנו הישגים רבים אחרים אשר יהיו להם פרסום באתר האיגוד בקרוב.
 
ש: זו לא הפעם הראשונה שעומדת בראש איגוד האופניים אישה. האם חלק מהשינוי שאת מביאה היא ליגת הנשים שתצא לדרך בשנת 2011?
ת: ליתר דיוק, עפרה פרחי הייתה המנהלת הכללית של איגוד האופניים, שתפקידה היה להוציא לפועל את התוכנית האסטרטגית של ההנהלה ואילו תפקידי, כיו"ר האיגוד, הוא להוביל את חבר המנהלים בקביעת האסטרטגיה של האיגוד. אני חייבת להודות כי כאשר לוקחים את העמדה הזאת ואינני שומרת את זה בסוד, אחד הסעיפים שעל סדר היום שלי היה לקדם רכיבה של נשים! עם זאת, אני מאמינה כי חברי מועצת המנהלים שלנו מסכימים כי המרוץ של הנשים בשנה שעברה הייתה מסורת שצריכה להימשך. והרעיון של הליגה לנשים נולד בפגישה שנערכה באיגוד עבור נשים חברות האיגוד, כדי לראות כיצד ניתן לקדם את ספורט הרכיבה על אופניים של נשים. אינני יכולה לקחת את הקרדיט על כך אבל אני מאמינה  כי נשים החברות באיגוד עשויות להרגיש נוח יותר לקדם את האינטרסים שלהם כאשר אישה נמצאת ליד ההגה.

בוני אשל במרכז עם אייבי גילת וענבר רונן

ש: מהן התוכניות שלך לקראת 2011 ?
ת: יש לנו תוכניות רבות עבור שנת 2011! הרבה מזה מבוסס על דיונים אסטרטגיים ראשוניים. למרות שלא סיימנו את התוכנית בשלמותה, עדין. בין התכניות ישנו השינוי בגישה שלנו ללוח הזמנים שבו תהיינה "תחרויות מטרה" בהן נתמקד בלוח השנה שלנו. לשנות את תאריכי ההתחלה והסיום של לוח השנה כדי שיתאימו יותר לרוכבים שלנו שמתחרים בחו"ל בחודשי הקיץ. בנוסף אנחנו מחפשים להגדיל את מספר הרוכבים החברים באיגוד, על ידי מתן דמי חבר מוזלים עבור נשים, פרסים כספיים עבור יותר תחרויות, ו-(בתקווה) דמי המרוץ מוזלים עבור רוכבי העילית, נוער וקדטים..
אנחנו מחפשים לארח שני אירועים עממים מרכזיים במהלך השנה.  אחד בירושלים ואחד ברמת הגולן כדי לשפר את השירות שהאיגוד מעניק לרוכבים העממיים שלנו. הרכיבה בירושלים תכלול גם רכיבת כביש וגם רכיבת שטח כשהיעד הוא למשוך מספר זהה לאירוע סובב כיכר המדינה שהיה בתל אביב. האירוע ברמת הגולן  (Trans רמת הגולן) מיועד לרוכב כביש פעיל (אתגרי?)שיכלול רכיבה ארוכה יחסית (120 ק"מ) ויסתיים על פסגת החרמון. לנשים שלנו, הרוכבות בצורה עממית , הליגה לנשים תכלול גם רכיבה עממית בשלושת האירועים הנוספים שיהיו שם. נמשיך כמובן לפתח מועדוני אופניים לכולם היות ואנחנו רואים בתוכנית הזו דרך מצוינת שיהיו עוד ילדים רוכבים על אופניים ובתקווה לאתר אלוף ישראל ואולי אפילו אלוף באירופה או אלוף עולם בעתיד!
עוד יעד חשוב עבורנו, בשנת 2011, הוא להגיע להסכם כללי עם המשטרה כדי לסייע להוזיל עלויות על סגירת הכבישים בתחרויות כביש וכן לשפר את הבטיחות של הרוכבים שלנו.

ש: קיימת תופעה לפיה בגילאים הצעירים של קדטים ונוער המרחק בינינו לשאר העולם הוא סביר ואח"כ בשל השרות הצבאי צעירים רבים מפסיקים להתחרות בשל פער גדול מדי. מה תעשי כיו"ר איגוד האופניים לצמצום הפער בינינו ובין שאר העולם?
ת: למרבה הצער זה לא משהו שקורה רק בענף האופניים, השרות הצבאי משפיע על כל ענפי הספורט. זה חלק מהמציאות של הארץ שאנו חיים בה. מה שאנחנו כאיגוד אופניים צריכים לשקול זה לא איך אנחנו יכולים להוציא את הרוכבים שלנו מהשירות הצבאי שלהם, אלא איך אנחנו יכולים לעבוד עם הצבא והרוכבים כדי להבטיח את המשכיות האימונים שלהם והשתתפות במרוצים במהלך השירות שלהם. יש לנו רוכבים אשר הראו כי ניתן להשלים את השירות בצבא ולרכוב ברמה גבוהה. ניב ליבנר אלוף ישראל הוא דוגמה מצוינת לכך. רן מרגליות ושלומי חיימי  הצליחו לשלב את הרכיבה והשרות בצה"ל. אני מאמינה שאם לרוכבים יש את התשוקה לספורט האופניים הם יעשו מה שהם יכולים כדי להמשיך לרכוב ולהתמודד אם המכשולים. יש לנו גם דוגמאות של רוכבי עילית שהצליחו ללהטט בין קריירה ומשפחה ועדין יכולים להתאמן ולהתחרות. מאחר ואני לא שרתי בצבא (הייתי מבוגרת מדי כאשר עליתי ארצה) אינני יכולה  לדבר מתוך ניסיון, אבל אני כן יכולה לומר שזה מאוד קל לוותר על המרוץ או לרכוב אחרי שבוע קשה בעבודה או לאחר שהיית כל הלילה עם הילד החולה שלך – זה הכול מדובר על תשוקה לרכב על אופניים!

ש: מדוע משתתפים כל כך מעט רוכבים יחסית לענפים דומים כמו הטריאתלון בתחרויות אופניים ואיך תפעלי לקידום הנושא הזה?
ת:  זו שאלה נפוצה והמפתח לתשובה הוא שהדמיון היחידי בין טריאתלון ורכיבה על אופניים הוא שהן כוללות רכיבה על אופניים…. בתחרויות רכיבה אנחנו יכולים לשתף רק מספר מצומצם של מתחרים על המסלול, הן עבור תחרויות קרוס קנטרי בשטח והן עבור מרוצי כביש. כאשר יש יותר מדי אנשים על מסלול המרוץ, זה כמעט בלתי אפשרי להבטיח את הבטיחות לכל הרוכבים כשכל הרוכבים יתחרו בקטגוריות הגיל שלהם. אפילו מרוצי מקצוענים בכביש אינם כוללים יותר מ 200 רוכבים באותו הזמן. במרוצי שטח קרוס קנטרי יש באופן משמעותי אפילו פחות מזה! מה שעשינו לקראת העונה הבאה, כדי לתת ליותר רוכבים הזדמנות להתחרות, הוא הפרדה באליפות ישראל לקטגוריות שונות כך שהתחרויות תתקיימנה בימים שונים ובמקומות שונים. תהיה אליפות פתוחה עבור רוכבי מסטרס (שאינם חייבים להיות חברי איגוד) כך שלא יהיו מרוצים צפופים שעלולים להפריע לרוכבי העילית (קדטים, נערים ורוכבי עילית). בדרך זו אנחנו ניתן הזדמנות לאותם אנשים שרוצים להתחרות רק באליפות ישראל דרך לעשות זאת.

ש: איך ובמה מתכוון האיגוד לעזור לרוכבים הבכירים:ניב ליבנר ורן מרגליות להפוך לרוכבים מקצוענים?
ת: אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לסייע לכל הרוכבים שלנו ברקע. במישור המנהלי אנו יכולים לעזור להקל על קשר עם מועדונים זרים ולפתוח דלתות במקומות שאנחנו יכולים. אבל חשוב להדגיש כי רוכב שרוצה להיות מקצוען, זה בדיוק כמו ככל מקצוען – הם צריכים לקחת את עתידם לידיהם, ולהחליט בעצמם על מטרותיהם, ולפעול בצורה הטובה ביותר שהם יודעים איך לממש אותם. אנחנו לא יכולים להכתיב לכל הספורטאים שלנו שבו הם צריכים לנסוע ועם מי, זוהי החלטה שהם צריכים לקבל בעצמם, ואנו נסייע להם ככל שנוכל. בנוסף לכך, אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הוועד האולימפי כדי לקדם כמה שיותר רוכבים שלנו ביחידה לספורט הישגי ככל שנוכל. במהלך שנת 2010 היה לנו מספר חסר תקדים של 3 רוכבים ביחידה, ואנחנו מכוונים גבוה יותר לכיוון של 5 או 6 לשנת 2011. היחידה לספורט הישגי מספקת מימון נוסף ישירות לרוכבים, סיוע רפואי ויתרונות נוספים עבור הרוכבים.

בוני אשל עם יורי לווינזון ורן מרגליות

ש: יו"ר האיגוד לשעבר ד"ר יוני ירום היה נוהג להתחרות. האם תחזרי לרכב?
ת: אני חייבת להודות כי אני ממש מתגעגעת להתחרות אבל כדי להתאמן כראוי הייתי צריכה להקריב קורבנות מסוימים אשר בשלב זה בחיים שלי אינני מוכנה לעשות. ועם זאת, אני מנסה להתאמן לפחות 2-3 פעמים בשבוע, ואני מתכננת להשתתף במרוצי הליגה של הנשים – ואולי יותר.

ש: מה צריך לקרות לדעתך שרוכב ישראלי ירכב בטור דה פרנס? והאם אנחנו קרובים לכך?
ת: אני מאמינה שאנחנו כיום קרובים, יותר מאי פעם בעבר, לכך שיהיה רוכב ישראלי בטור. יש לנו כמה רוכבים מאוד מוכשרים  בגילאים הצעירים ממש כמו עמיתיהם בחו"ל. כפי שאמרתי קודם – זה הכול עניין של תשוקה.

ש: כאשר מסתכלים על לוח התחרויות של 2011 נראה שמספר התחרויות לא רק שלא גדל הוא קטן. מדוע?
ת:למעשה צמצמנו בכוונה את מספר המרוצים של 2011 כדי להתמקד יותר באיכות ( ארגון טוב יותר, וריאציה טוב יותר של מיקום, פרסים כספיים נוספים, דמי רישום נמוכים עבור העילית, נערים ונוער) במקום להתמקד בכמות. בדקנו את סטטיסטיקות ההשתתפות בשנתיים האחרונות ומצאנו כי רבים מן המרוצים הקטנים אינם מצליחים למשוך די מתחרים כדי להצדיקם מבחינה כלכלית וכאשר ראינו כי מרוצים מסוימים (למשל, בליגה למועדונים) אינם מושכים יותר מכ- 50 רוכבים בסה"כ אז זה לא היה שווה למארגנים של המרוץ. תופעה נוספת, אשר השפיע על ההחלטה שלנו, היא התדירות הגדלה והולכת של מועדונים להתאמן & ולהתחרות בחו"ל. במהלך השנים האחרונות. במקום להיות שבוע או שבועיים באירופה, במהלך הקיץ, הקבוצות יוצאות כמעט לקיץ שלם. כך קשה מאוד לארגן מרוצים במהלך הקיץ. לאחר שובם רמת ההשתתפות היא, עדיין, נמוכה למדי כפי שראינו בטור של ערד. לפיכך קיבלנו ההחלטה לשנות את לוח התחרויות ב 2012 (2011 תהיה שנת מעבר) כדי להתחיל את העונה מוקדם ולסיים אותה מוקדם יותר. בדרך הזו יהיה טוב יותר להתאים את הרוכבים שלנו להיות בקיץ באירופה וזה ימשוך יותר רוכבים זרים להתחרות במרוצים כאן בחודשי החורף. במהלך העונה אנו מנסים לקיים אירועים אשר יתאימו לרוכבים רבים ככל האפשר. ליגת הנשים היא דוגמה אחת, אנחנו מציעים כעת מרוצי כביש לליגת ביה"ס , יתקיים מרוץ רמת הגולן עבור הרוכבים העממיים שמחפשים יותר אתגר, ונקיים את אליפות ישראל הפתוחה לכל המעוניינים להתחרות. אנו מאמינים כי אלו יתנו פתרון טוב יותר עבור חברי הקהילה של הרוכבים על אופניים.

ש: מה היית מאחלת לנו כיו"ר איגוד האופניים לקראת 2011?
ת: אני מאחלת לכל הרוכבים הרבה בריאות ובטיחות, והכי חשוב שייהנו !!!