מחקר חדש העוסק בקידוד שיקום השריר בגרעין התא, יכול להשפיע על מדיניות הענישה בעבירות סימום בספורט

מאת:מולי אפשטיין

חסידי האימון הגופני יודעים שאימון כוח מסודר תורם לעלייה במסת השריר ובכוח השריר ואילו הפסקת אימון תוביל לאיבוד יכולות אלה. הפסקת האימון תגרום לדלדול במסת השריר בגלל חוסר שימוש. מאידך, המנגנון שמאפשר לשריר שחווה אפיזודות אימון בעבר לחזור ולשקם את יכולות הכוח והמסה במהירות גבוהה יחסית נותר מסתורי עד לאחרונה.

פרופסור Kristian Gundersen וקבוצת חוקרים נוספת מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת אוסלו ביצעו לאחרונה מחקר במטרה לגלות את אותו מצע תאי שאוצר בקרבו את הזיכרון השרירי. קבוצת החוקרים ביצעה את המחקר על מכרסמים תוך שימוש באמצעי הדמיה מגנטית.

לאחר ביצוע אימון התנגדות מדורג שדימה אימון כוח, הופתעו החוקרים לגלות תוספת של גרעינים חדשים בתאי השריר וזאת מבלי שחל עדיין כל שינוי בגודלם של התאים. החוקרים דיווחו שתאי השריר שמרו על הגרעינים החדשים למשך פרק זמן ניכר ביחס לתוחלת החיים של בעל החיים, גם לאחר הפסקת אימוני ההתנגדות. בנוסף, הגרעינים החדשים עזרו לדחות את תהליכי האטרופיה (דלדול) שחלו בשריר.

מאחר שהיכולת לייצר גרעינים חדשים פוחתת עם העלייה בגיל, ניתן ליהנות מיתרונות אימון הכוח בגילאים צעירים יחסית. יתרה מכך, יכולת זיכרון ארוכת טווח יחסית של שריר השלד, המקודדת על ידי הגרעינים, מחייבת חשיבה מחודשת באשר לתקופת הענישה של ספורטאים שהשתמשו בסטרואידים אנאבוליים או בתכשירים אחרים שמשפיעים על הביולוגיה של תאי השריר. שימוש בסטרואידים אנאבוליים מאיץ את קצב הייצור של גרעיני התא.

לדברי החוקרים: "יש לשקול מחדש את הקריטריונים על פיהם קוצבים את משך ההשעיה של ספורטאים לאחר שנכשלו במבדקי סימום". לדבריהם: "תקופת הענישה צריכה להתבסס על המודל הביולוגי לפיו פרק ההשעיה ייגזר בהתאם להיעלמותם של הרכיבים התאיים שמאפשרים שחזור מהיר של יכולות הכוח והמהירות". 

מקור:

J. C. Bruusgaard, I. B. Johansen, I. M. Egner, Z. A. Rana, K. Gundersen. Myonuclei acquired by overload exercise precede hypertrophy and are not lost on detraining. Proceedings of the National Academy of Sciences, 2010;

 
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".