"בסיום הירידה מחד נס התחלנו להקיף את הכנרת במסלול מעגלי. שם התחילו הרוכבים להאיץ, ונוצרו מספר שיירות רוכבים שטסו על הכביש. הצטרפתי לאחת מהן והקצב פשוט הלך וגבר. סיימנו 80 ק"מ בשעתיים וחצי כשהגענו לצמח." אייבי גילת מדווח מרוכב ישראל
מאת:אייבי גילת
אחרי לילה שבקושי עצמנו עין מהתרגשות והמון המון אדרנלין קמנו בשעה 04:30 והתכוננו ליום עבודה על הכביש. בארוחת הבוקר הסתפקתי בכוס תה עם נענע. אחרי תדרוך קצר של נציג משטרת התנועה רב פקד פרדי קוסקס יצא רוכב ישראל 2010 לדרך. כבר בהתחלה הרוכבים משכו קדימה.
הרבה מים זרמו בנהר הירדן אבל בקטע הזה של רוכב ישראל דומה שדבר לא השתנה ממש כמו בהקפת הכנרת העממית, ויש לא מעט רוכבים שמתייחסים לרוכב כאל מרוץ אופניים. עד העצירה הראשונה לפני הירידה לגשר בנות יעקב הזכור לטוב הקצב עוד היה נורמאלי. אחרי עצירה של תדלוק ושחרור נוזלים מיותרים החל הפלוטון הארוך של רוכב ישראל לטפס לרמת הגולן לכיוון בית המכס העליון. עד למעלה התנהלו בין הרוכבים קרבות עזים ממש כאילו מדובר בקול דה גליבייה או להבדיל אלף הבדלות בטורמלה בטור דה פראנס.
אחרי שהגענו לנקודה הגבוהה ביותר של מסע האופניים להיום התחלנו להתגלגל לכיוון חד נס. הפלוטון היה די עצבני ונושא הבטיחות כנראה לא ירד מספיק לסוף דעתם של חלק מהרוכבים. נפילה הייתה רק עניין של זמן ובאמת באחת הירידות נפלה לארץ רוכבת אחת אך לשמחתינו הדבר נגמר רק במכות יבשות.
בסיום הירידה מחד נס התחלנו להקיף את הכנרת במסלול מעגלי. שם התחילו הרוכבים להאיץ, ונוצרו מספר שיירות רוכבים שטסו על הכביש. הצטרפתי לאחת מהן והקצב פשוט הלך וגבר. סיימנו 80 ק"מ בשעתיים וחצי כשהגענו לצמח. עצרנו לאכול ולנוח מעט ומה רבה הייתה הפתעתי לפגוש בצומת את דור ברזילי תלמיד מביה"ס שבו אני מלמד עם חיוך גדול על פניו. "מה אתה בדיוק עושה כאן?" שאלתי, "באתי לעודד אותך," הוא השיב לי. טוב לדעת שיש עוד תלמידים כאלה, חשבתי לעצמי.
לאחר ההפסקה חזרנו שוב לדהרה מטורפת לכיוון דרום. לא אלעה אתכם בתיאורים ורק אציין שחברי שי שלום רכב בקצבים שלא מביישים את קנצ'לרה. מה אומר ומה אגיד קייטנה זה לא היה. בשלב כל שהוא, במפגש הבקעה, פשוט נגמרו לי הרזרבות והרגשתי מרוקן. אחרי 160 ק"מ והרגשה שאין לי כבר כלום ברגליים פתאום התמלאתי כוח ועד הסוף במפגש הלידו, למרות רוח הפנים העזה שנשבה, היה לי הרבה יותר טוב. יובל גולן מנהל המסע אמר שהפער בין הראשונים לאחרונים בשיא הגיע ל-30 דקות מה שמראה שהחברים שמשתתפים ברוכב ישראל הכינו טוב טוב את שיעורי הבית שלהם, והתאמנו כמו שצריך. לרכב 200 ק"מ.
אחרי הסיום בלידו חיכינו שיקפיצו אותנו לבית ספר שדה עין גדי שם נלון בלילה. הארגון היה למופת, וכל דבר תוקתק בצורה הכי מקצועית והכי יעילה. התיישבנו לארוחת ערב והתכוננו ליום המחרת, לעליה להר הנגב. מחכים לא מעט מטרים מצטברים של טיפוס ברגליים. מצפה רמון היר ווי קאם.
תמונות / שי גיטרמן לאדרנלין
