"הנה דרך טובה לתאר כמה גדולה סין: המרחק בין קשגר
לבייג'ין הוא כמו קשגר לישראל. עכשיו אני קרוב יותר לירושלים מאשר להונג
קונג. זה אולי עוזר להבין עד כמה גדול הענק האדום." ג'ינג'י לא נח לרגע מאז נכנס לסין
מאת:רועי סדן
הגיע הזמן בשבילי לראות את כל מה שקראתי עליו לגבי סין. החידה הגדולה שבה, תהיה גם האתגר הבא שלי מבין הרבה אתגרים נוספים שאצטרך לטפס מעליהם בשלושה או ארבעה חודשים הקרובים, הרי אני לא יודע סינית ויהיו הרבה מאוד סינים שלא יבינו אותי.
ברוך הבא לסין
מעבר הגבול לסין היה מאוד מרשים, במיוחד לאחר מעברי הגבול הקטנים והמצחיקים במרכז אסיה, החבר'ה האלה כאן הם מאוד רציניים ובודקים ממש הכול, בתוך התיקים שלי ומחפשים דברים שאין לי. אחרי מספר קילומטרים של רכיבה הגעתי אל כפר קטן (שהוא גדול יותר מרוב הערים בטג'יקיסטן) ושמחתי לראות שיש להם את כל מה שאני צריך. חשבתי לי, ככה זה צריך להיות – אחרי הכול אני נמצא במדינה שבה מכינים את כל הדברים הללו. אני עדיין צריך להתרגל לאותיות והכתב הסיני שנמצאים בכל מקום וגם להתרגל לאכול עם צ'ופסטיקס.
בלילה לפני שהגעתי לעיר קשגר, ישנתי ליד כפר קטן. לפני שהלכתי לישון הגיע שוטר ואמר לי (עם הידיים ועם חבר שעזר לתרגם דרך הטלפון) שאסור לתיירים לישון באוהל. הסברתי לו שאני לא ישן בתוך הכפר שלהם ושאני ישן באוהל שלי. לאחר מכן, עם קצת הסברים נוספים, חיוכים, כמה סרטוני וידאו מהמחשב שלי ואפילו כמה תמונות שהם לקחו איתי, חלקנו קצת תה ביחד והם הלכו. התרגשתי מאוד להיות בעיר המפורסמת של קשגר במערב סין. העיר שקרובה להרים ולמדבר.
בעצם רוב האנשים כאן הם אויגורים (קבוצת עם טורקית שמתגוררת בצפון מערב סין) ונראים כמו האנשים במרכז אסיה. כולם כאן מוסלמים ושמחתי שהייתה לי הקדמה איטית אל סין. אני חושב שאם הייתי "נוחת" ישר בבייג'ין או בהונג קונג זה היה הרבה יותר קשה בשבילי להתחיל.
ביום הראשון שלי בקשגר זכיתי לקבל פגישה "טובה" עם כייסים. הם גנבו לי את הארנק שלי עם קצת כסף ועם כרטיס האשראי שלי. היה לי מזל שפגשתי בהוסטל שלנתי בו כמה חברים טובים שהכרתי מהדרך והם עזרו לי. אחרי כמה ימים בעיר המשכנו לרכוב באחת הדרכים המפורסמות ביותר בעולם: הדרך הגבוהה של קארקוראם (הכביש הבינלאומי הגבוה בעולם שמחבר בין סין ופקיסטן). היינו חמישה חברים למסע: עזיזה ויורמה (זוג מדהים מהולנד בירח הדבש שלהם), טומי והולגר מגרמניה ואיתם עבדכם הנאמן.
עם יורמה, טובי, הולגר ועזיזה
הדרך הייתה מדהימה. אני חושב שזאת הדרך היחידה בה אפשר לראות גמלים מסתובבים במרחב יחד עם יאקים. הנוף היה מרהיב. כמעט הכול היה פרוס מול העניים שלנו: שלג, פסגות הרים, מדבריות, דיונות חול ואגמים בצבע טורקיז.
דיונות חול בדרך של קאראקורם
מהר מאוד הבנו שבסין נראה דברים שלא ראינו עוד בעבר. פעם אחת, במקום בו ישבנו ואכלנו, הגיעו אלינו שני בחורים מצחיקים (במראה) על אופנוע ושאלו אותנו אם אנחנו יכולים לעזור להם עם תקר בגלגל.
הלכתי לראות איך אפשר לעזור להם אבל הופתעתי לראות שאין שם וונטיל (היכן שמכניסים את האוויר). כולנו עזרנו להם להוציא את הגלגל החוצה ואז חזינו בקסם. שימו לב! – במקום צינור רגיל, יש להם בתוך הגלגל חבל… והם ביקשו מאיתנו שננפח אותו!?
מנסים להבין מה קורה
בכל מקרה, בסוף הכנסנו גלגל חדש ותקין והמשכנו הלאה ברכיבה. שמחתי להיות הם החברה הזו ולחלוק איתם את התבונה של הדרך ואת הסיפורים המצחיקים מכל מקום בעולם. אלו לא חברים ליום אחד, הם הרבה יותר מזה. בחלק הזה של הרכיבה הייתה גם פרידה מההרים הגבוהים. אחרי חמישה ימים של רכיבה הייתי צריך לעזוב אותם ולהמשיך הלאה אבל ככה זה במסע שלנו: עוד הר לעבור ועוד מדבר לחצות.
המסע לעולם לא יפסיק
כרגע אני שוב בחזרה בקשגר ומביט אל העתיד שלי שבמזרח עם הדרך הארוכה-ארוכה שלו. הנה דרך טובה לתאר כמה גדולה סין: המרחק בין קשגר לבייג'י הוא כמו קשגר לישראל. עכשיו אני קרוב יותר לירושלים מאשר להונג קונג. זה אולי עוזר להבין עד כמה גדול הענק האדום.
רכיבת גמל
בקרוב אקבל את כרטיס האשראי שלי ואהיה שוב עשיר (עם קילומטרים של מסע… לא כסף). יש לפני מדבר גדול לחצות. השממות של טקלה מקאן הינו ארוך יותר אפילו מהשם שלו.
המסע לעולם לא ייפסק.
אוהב את כולכם.
רועי ג'ינג'י סדן
קשגר
מחוז שינג' יאנג
סין.
אסיה.
העולם.