"אחד הדברים הטובים ברכיבה לבד הוא שהמקומיים מתייחסים אליך בדרך יותר מסבירת פנים מאשר לרכב בזוג." ג'ינג'י נפרד מהחברים ומהמלווים וממשיך את מסעו לבד אל תוך אסיה
מאת:רועי ג'ינג'י סדן
| אחרי הזמנים הטובים שביליתי עם אבא שלי והחברים באיסטנבול הייתי צריך לשוב ולהתחיל את הדרך שלי באסיה אבל ראשית הייתי צריך לרכב החוצה מתוך העיר הגדולה של איסטנבול. אחד החברים שלי שפגשתי באיסטנבול, דורון, ליווה אותי עם האופניים שלו אל המעבורת בשביל לחצות את ים השיש הקטן (ים מרמה) וכך הגעתי אל העיר ילובה. נפרדתי לשלום מאירופה וברכתי לשלום את אסיה.
קניתי בייגלה אחד מאיזה בחור בעיר והוא שאל אותי (בטורקית ועם תנועות ידיים) לאן אני הולך עם האופניים האלו? התחלתי לספר לו על המסלול שלי בטורקיה (בסה"כ רק בטורקיה…). |
|
הוא התחיל להניד את הראש שלו לצדדים ולהגיד: "yok, yok" (זה אומר 'לא' בטורקית) ולהצביע על הראש שלו. כנראה שהוא התכוון שלי אין מוח… אולי זאת הדרך להתחיל ולרכב באסיה.
אחרי כמעט חודש של רכיבה עם גדי כמעט ושכחתי איך התחושה לרכב לבד. בלי אף אחד אחר לדבר ולחלוק את הדרך. בקילומטרים הראשונים עדיין הסתכלתי אחורה לראות איפה גדי, אבל זה היה לזמן קצר בלבד.
אחד הדברים הטובים ברכיבה לבד הוא שהמקומיים מתייחסים אליך בדרך כלל בדרך יותר מסבירת פנים מאשר לרכב בזוג. בלילה הראשון הרגשתי מה היא באמת הכנסת אורחים טורקית. עצרתי ליד בית קטן וביקשתי מבעליו מקום בשבילי ובשביל האוהל שלי. "yok problem", הם ענו לי ובניתי את האוהל שלי ללילה.
| כשהם ראו אותי מתחיל לחתוך עגבניות בשביל האורז שהתכוונתי לבשל, הם קפצו עליי ואפילו כמעט דחפו אותי אל תוך הבית שלהם ואל ארוחת הערב שלהם. הדברים האלו באמת חסרו כאשר רכבתי באירופה.
הרכיבה הייתה טובה באופן כללי והרגשתי שוב קטן, רוכב לצד המשאיות הגדולות. אחרי שלושה ימים של רכיבה התחלתי לטפס שוב. הגלגל האחורי של אמונה התחיל לעשות קצת בעיות ואני התחלתי להתבלבל. הבאתי את הגלגל לתיקון בחנות אופניים גדולה וטובה באיסטנבול אבל עכשיו הגלגל נתקע. ידעתי שזה לא נורמאלי וזאת בעיה גדולה. |
|
הלכתי לחנות אופניים קטנה ומקומית אבל ידעתי שהם לא יצליחו לעזור לי אז הלכתי אל חנות אחרת שבה המוכר נראה קצת יותר רציני (הוא היה עם סיגריה בפה כל הזמן). הוא ניסה לתקן את האופניים ואמר שהוא תיקן אותם אבל ידעתי שזה לא הולך להיות כל כך קל.
| למזלי עצרתי בלילה ליד חברת חשמל מקומית וכל העובדים רצו מאוד לעזור לי אבל הם לא הצליחו לעשות הרבה… בבוקר התפללתי 'לאלוהי הגלגלים' לעזור לי בדרכי אבל זה הספיק רק לשני קילומטרים. רכבתי בחזרה אל המקום שבו חניתי ללילה והתקשרתי לחברים באיסטנבול. לקחתי אוטובוס של 4 שעות בחזרה לעיר הגדולה. הגעתי חזרה אל איסטנבול באמצע היום וקניתי נבה חדש לגלגל. הם תיקנו לי את הגלגל מהר מאוד כך שאפילו הצלחתי לקחת את האוטובוס האחרון חזרה למקום בו הפסקתי ולהגיע לשם באמצע הלילה. היה לי יום מטורף, אבל בכל זאת, זה לא היה משהו חדש שעוד לא עשיתי במסע שלי. |
|
יום לאחר מכן, שמחתי לראות שהגלגל של אמונה עובד אבל עדיין הייתי קצת מודאג. זה היה בעניין אישי. יותר מדי אישי בשביל לכתוב את זה כאן. אולי יום אחד אספר לכם על הסערות שבליבי. רק אומר לכם שנפגעתי מאדם שאני אוהב באמת והרגשתי יותר לבד מאשר אי פעם.
השבועות הללו לא קלים לי, מבחינה מנטאלית, אבל אני יודע שזה חלק מהמסע. אני לא יכול לחכות כבר עד שאתגבר עליהם. אני יודע שאז אהיה חזק יותר מתמיד אבל אני אפסיק עכשיו עם החלקים העצובים ואתחיל לכתוב שוב על דברים טובים עם הרבה השראה בשבילי וגם בשבילכם.
| בזמן שרכבתי ראיתי בחור עם תרמיל על הגב, הולך לצד הדרך. ידעתי שהוא לא מקומי וחשבתי שאם הוא תייר שהולך כאן אז זה חייב להיות איזה סיפור מיוחד.
פגשתי את ז'אן פראנסווה, מצרפת, בתחילת המסע "הצנוע" שלו. הוא הולך מאיסטנבול עד לסין… הולך בדרך המשי. זאת לא הפעם הראשונה בה אני פוגש אנשים "משוגעים" כמו זא'ן שמתכוונים ללכת שנתיים או שלוש (רובם משום מה צרפתים…) אבל הבחור הזה הוא משהו אחר! בשנה הבאה, ז'אן פראנסווה יחגוג את יום הולדות ה- 70! עצרנו לדבר לצד הדרך לכמה דקות והחלקנו כמה סיפורים מהמסעות שלנו. |
|
הוא סיפר לי (באנגלית שבורה) שזה חלום בשבילו, ללכת בדרך המשי אל סין. הוא מתכוון ללכת מטורקיה אל איראן ולעצור לפני תחילת החורף. הוא יחזור לצרפת לביקור קל ואחר כך יחזור שוב לאיראן וימשיך ללכת עד לסין. נדהמתי מהבחור הזה. הוא היה בכושר טוב מאוד ועם תרמיל קטן מאוד וגם קל. אבל הבחור הזה הוא כמו צב שהולך עם בית לכל מקום אבל לא סתם צב אלא, צב בגיל 70!
קיוויתי שהיה לנו יותר זמן ביחד אבל לשנינו היו המטרות שלנו לפנינו, אחד ברגל והאחר באופניים ולבסוף, כל הדרכים יובילו אותנו אל סין. הפגישה עם ז'אן עזרה לי להכניס דברים לפרופורציה לגבי החיים שלנו.
כוחו של חלום.
אין גיל לחלומות.
אוהב את כולכם,
רועי ג'ינג'י סדן.
סמסון.
טורקיה.
אסיה.
העולם.
תרגם: ירון כרמי
לבלוג של ג'ינג'יבשוונג
לבלוג של ג'ינג'י
————————————————————————————————————————-
