סיימתם מספר תחרויות טריאתלון ופתאום חשבתם "למה לא ללכת על המרחק המלא?" אז לפני שאתם קופצים למים כדאי שתדעו מספר דברים על התחרות הזו. יובל בן חורין כותב מדריך קצר שיאיר לכם את הדרך אל עולם איש הברזל

מאת:יובל בן חורין

ברשימה זו אנסה לספק "מורה נבוכים" לטריאתלט המתעניין בתחרויות איש-ברזל אלה ולבצע "סקירת מצב" של התחרויות למרחק איש ברזל הקיימות בעולם, עם נגיעות רלוונטיות ליושבי ארץ הקודש.

מותג ה-Ironman

המושג "איש ברזל" הינו מותג מסחרי של ארגון הטריאתלון העולמי (World Triathlon Corporation). סיפור הולדתה של תחרות ה-Ironman הראשונה ב-1978 כבר מוכר וסופר עליו רבות מעל דפי אתר זה.  מאז התחרות הראשונה עברו מעל 30 שנים, והתחרות הולכת וגדלה בפופולאריות שלה. כיום, כמעט כ-100,000 אנשים מתחרים בתחרויות למרחק איש ברזל מדי שנה. להזכירכם, המרחק הנדון הוא 3.8 ק"מ שחיה (2.4 מייל), 180 ק"מ רכיבה (112 מייל) וריצת מרתון – 42.2 ק"מ (26.2 מייל). זמן הגג בתחרויות אלו הוא בדרך כלל 17 שעות עם זמני ביניים והגבלות של 2:20 שעות לשחיה ו-10:30 שעות (זמן מצטבר) לרכיבה.

ארגון ה-WTC נפרד מארגון ה-ITU (International Triathlon Union) ולפיכך, בצורה מפתיעה, תחרויות איש הברזל אינן תחרויות רישמיות בראיית ה-ITU. יחד עם זאת, שני הגופים מתקיימים זה לצד זה מזה שנים רבות.

אליפות העולם בהוואי / צילום: ויקימדיה

אליפות העולם

אליפות העולם באיש ברזל, הנערכת מדי שנה בחודש אוקטובר בהוואי, היא ככל הנראה תחרות הטריאתלון המפורסמת ביותר. כל השמות הגדולים בענף מגיעים כדי להתחרות על התואר הנכסף. מספר דברים מייחדים את התחרות הזו מאחרות:- התחרות אינה פתוחה להרשמה כללית ונדרש להתקבל אליה
– השחייה נערכת ללא חליפות מאחר שטמפרטורת המים בהוואי חמה מדי
– מסלול הרכיבה מתאפיין ברוחות צד ופנים חזקות מאוד
– הריצה נערכת בחום ובלחות גבוהים מאוד (התאור הנפוץ הוא "כבשן")

אחד הדברים המרתקים בתחרות היא שאין לה "כבוד" להיסטוריה או לניסיון ואין שום דרך לדעת מה ילד יום. מתחרים מועדפים מוצאים עצמם פורשים מהתחרות, שמות לא מוכרים מגיעים למקומות גבוהים, ובראיית השנים קיימים מתחרים מעטים אשר הצליחו לחזור על ההישג ולזכות בתחרות אפילו שנתיים ברציפות. 

אליפות העולם זוכה לסיקור תקשורתי אדיר והינה גולת הכותרת של ענף הטריאתלון במהלך השנה. מתחרים רבים שמים להם למטרה להגיע להוואי (לזכות ב-"slot", בכרטיס כניסה לארוע היוקרתי). בצורה גסה ניתן לומר שבשביל להתקבל להוואי נדרש לזכות באחד משלושת המקומות הראשונים בקבוצת הגיל שלך, באחת מהתחרויות המוכרות. התחרויות המזכות בכרטיסי כניסה לאליפות העולם הן שאר תחרויות סבב ה-Ironman.

באליפות העולם מוקצים מקומות לאתלטים עם מוגבלויות שונות – עיוורון, קטועי איברים וכיוצ"ב. מתחרים רבים בעלי מוגבלויות משלימים בהצלחה את המסלול בהוואי במסגרת הזמנים המותרת.

ההגרלה

אז איך בכל זאת אפשר להתקבל? קיימות מספר דרכים: להיות ברמה של איש הברזל הישראלי, גלעד רותם, להיות מספיק מבוגר כך שלא יהיו לך הרבה מתחרים בקבוצת הגיל (מתחיל להיות רלוונטי מגילאי 70 ומעלה), למצוא תחרות סבב חדשה או פחות מושכת שאינה מלאה ואינה אטרקטיבית למתחרים חזקים (משימה שהופכת לבלתי אפשרית ככל שהשנים עוברות), או לרכוש כרטיס ב- eBay שהכנסותיו מועברות כתרומה לנזקקים (אך אין מה להתלהב: מדובר על כ- $10,000 לערך). על מנת לאפשר גם למי שלא עומד באחד הקריטריונים הללו, דהיינו ל-99% מקוראים שורות אלה, להשתתף בתחרות – הוגדר מראש שכ-10% מסך המקומות בתחרות ייועדו לאתלטים "מן השורה" שלא צריכים לזכות בכרטיס כניסה באמצעות הישגים. על סמך זה הוגדרה ההגרלה השנתית (Ironman lottery).

ההגרלה נערכת מדי שנה באפריל, וניתן להרשם אליה בין אוקטובר לפברואר. ההגרלה פתוחה לטריאתלטים מכל העולם ומתוך אלפי בקשות זוכים מדי שנה 200 מתחרים "רגילים" להשתתף בארוע הגדול של הענף. ההקצאה של 200 המקומות כוללת 150 מקומות המיועדים למתחרים מארה"ב, 25 למתחרים משאר העולם, ו-25 מקומות נוספים לחברי מועדון (Passport club) שניתן להרשם אליו מכל העולם, בתשלום נוסף כמובן. הזוכים המאושרים נדרשים להשתתף במהלך השנה בארוע רישמי (Ironman מלא או חצי) כדי להוכיח את כשירותם לזנק בהוואי.

תחרויות ה-Ironman הרישמיות

קיימות 25 תחרויות למרחק איש-ברזל תחת הלוגו הרישמי של Ironman. התחרויות מתקיימות בכל העולם ובכל היבשות. למתחרה המבקש להשתתף בתחרות נותר לבחור מתי הזמן המתאים לו, ולראות היכן בעולם מתקיימת תחרות (או להיפך). התחרויות כוללות כ-2000 מקומות, ומרביתן מתמלאות תוך זמן שנע בין שעות לימים בודדים. ההרשמה לתחרות של השנה העוקבת נפתחת על פי רוב בחצות הלילה לאחר קיומה של התחרות השנה – ולפיכך מי שמבקש להרשם לתחרות נדרש להחליט על כך כשנה מראש ולשבת בזמן הנכון (בסביבות חצות) מול אתר ההרשמה. שימו לב: בתחרויות ה"מבוקשות" כגון אוסטריה או Lake Placid ההרשמה נסגרת לאחר כשעה וחצי!

תחרויות איש ברזל בולטות בעולם:

• Ironman Austria, חביב הישראלים, מארח מדי שנה כ-50 ישראלים. המסלול הנוח, הארגון המופתי והנופים היפהפיים בדרך מהווים גורם משיכה אדיר למתחרים מארץ הקודש.
• Ironman Lanzarote הנערכת באיים הקנריים נחשבת לתחרות עם המסלול הקשה ביותר הכולל רכיבה הררית בין שדות הלבה באי תוך כדי הקפתו, באופן חשוף לרוחות עזות.
• מטבע הדברים, המתחרים הישראלים מעדיפים להשתתף בתחרויות באירופה, הקרובות לארץ ונערכות על פי רוב בחודשים יוני-יולי. מעבר לתחרות באוסטריה מתקיימות תחרויות בגרמניה (שתי תחרויות: רגנסבורג ופרנקפורט, כאשר האחרונה מהווה את אליפות אירופה), שווייץ (מסלול בינוני ברמת הקושי) וצרפת (Ironman Nice הכולל מסלול רכיבה הררי ומורכב). התחרות באנגליה, Ironman UK, מתקיימת גם היא אך מושכת מספר נמוך של מתחרים מהארץ ובכלל – אם בגלל ארגון התחרות שספג ביקורות רבות או עקב קיומה של התחרות באוגוסט (כלומר עומס האימונים מגיע בשיאו של הקיץ הישראלי).
• תחרויות רבות של הסבב נערכות בארה"ב וכן קיימות תחרויות בסין, מלזיה, יפן, דרום אפריקה, קנדה, ברזיל, אוסטרליה (2 תחרויות) וניו-זילנד. 
תחרויות לחצי המרחק

ארגון ה-WTC אחראי גם לכ-40 תחרויות לחצי המרחק, המכונות Ironman 70.3 (סכום המרחקים במיילים). אליפות העולם למרחק החצי מתקיימת בנובמבר ב-Clearwater, פלורידה. גם לתחרות זו, מן הסתם, נדרש להתקבל. ניתן לזכות בכרטיס כניסה לאליפות בפלורידה באמצעות נצחון בתחרויות סבב ה-70.3 (פחות או יותר על פי אותם קריטריונים, קרי 3 המקומות הראשונים בכל קבוצת גיל). 

הקעקוע

הקעקוע של סמל ה-Ironman, האות M עם נקודה בראשה (המכונה M-dot), נפוץ בקרב מסיימי התחרויות למרחק הארוך ונהוג לבצע את הקעקוע על שוק רגל ימין. ויכוח ארוך קיים סביב "הזכות" לביצוע הקעקוע. מגוון הדעות נע בתחום בין היות הקעקוע זכות השמורה רק למתחרים שהשתתפו באליפות העולם בהוואי, למתחרים שסיימו תחרות Ironman רישמית במסגרת הזמן המוגדר (זו ההגדרה הנפוצה, אגב), מתחרים שסיימו תחרות למרחק זה – בין אם רשמית או לא, וגם יש אלו שיטענו שמי ששחה בבריכה, רכב על טריינר ורץ על מסילה בחדר כושר את המרחקים הדרושים – זכאי להתהדר בקעקוע.  בפועל – זה לא ממש משנה, ולכל אחד האמת שלו.

תחרויות אחרות למרחק ארוך

מעבר לתחרויות הרישמיות המייצגות את מותג ה-Ironman של ה-WTC, קיימות תחרויות מקבילות רבות בכל העולם. עקב הגנה אגרסיבית על שם המותג, תחרויות אלו נמנעות כיום להגדיר את עצמן כ"ironman" ומשתמשות בדרך כלל במושגים כגון מרחק-ברזל, מרחק ארוך, מרחק מלא וכיוצ"ב.

רשימה חלקית של תחרויות מוכרות בעולם למרחק מלא: California Vineman triathlon, Silverman triathlon, Californiaman, תחרויות ה-Challenge (Roth, Barcellona), Elbaman באיטליה, Forestman באנגליה, Norseman בנורבגיה, Israman בארץ, ואחרות. השימוש הנפוץ בסיומת ה-man מבהירה לכל המתעניינים את כוונת מארגני התחרות, אם כי יש להדגיש כמובן שהמונח אין מתכוון לגברים בלבד.

ישראמן 2009 / צילום: עופר ביידה

ולא בזה נגמר

גם בעולם הטריאתלון, האתגר לא נגמר ב-ironman. תחרויות למרחק הכפול נפוצות יחסית וכן תחרויות למרחק המשולש. במהלך השנים התקיימו גם תחרויות למרחק המרובע והמחומש. בנוסף, נערכו מספר תחרויות Deca Ironman (למי שנחפז לחשב: 38 ק"מ שחיה, 1800 ק"מ רכיבה ו-420 ק"מ ריצה).  זמן הגג של תחרות מעין זו הוא בסדר גודל של שבועיים, או שהיא נבנית על בסיס 10 מסלולי ironman בעשרה ימים רצופים. למי שעדיין לא פער את פיו בפליאה, ראוי לציין את תחרות ה-15*ironman שנערכה ב-1995. זמני הסיום של המקומות הראשונים היו 312 שעות לגברים, ו-403 שעות לנשים – מעט יותר משבועיים.