"באימונים הנוכחיים אני מודע לכך שזמן המשחקים הסתיים, כמו טייס בערפל כבד שמוטל עליו להתעלם מתחושותיו ולסמוך על נתוני המכשירים, כך אני מוצא את עצמי מנסה להתעלם מהדחף הזה לדחות עוד קצת את הג'ל הבא, כדי לא למצוא את עצמי נוחת על הקיר." הטור של אור
מאת:אור
אט אט מתחוורת האמת המרה, שתחרות האולטרא מרתון לא פחות משהי תחרות של ריצה אתגרית היא תחרות אכילה, ואפילו לא מהסוג המשמח שכולל תחיבת מספר שיא של נקניקיות לפה בעשר דקות, אלא ניסיון מושכל לשמור על הגוף פעיל לאורך שלוש עשרה השעות ואולי יותר שהתחרות משתרעת לאורכן.
איור: גגו עשת
בפועל לא מדובר על אמת מרה, אלא על אמת שהיא לרוב מתוקה להחריד. אחרי הביקור בטבע ספורט קסטל מצטברת על הדלפק ערימה גובהה והולכת של כל אותם ג'לים, חטיפים ומשקאות אנרגיה, ערימה שנראית כאילו נועדה להזין את הרובוט הביתי, שאין לנו, בעשור הקרוב. זאת אמת מתוקה להחריד בגלל שהאנרגיה שהגוף זקוק לה מופיעה לרוב כסוכר באחת מגרסאותיו המשובטות, שכולן בלי יוצא מהכלל מתוקות. אני מוצא את עצמי עומד מול המדפים עמוסי הג'לים בחנות מנסה לדמיין איזה טעם של ג'ל יערב לחיכי אחרי שש שעות של ריצה האם קפה, או תפוז, לימון ואלי פירות יער, יודע בתוכי שזה לא כל כך משנה, שמה שארצה באמת זה משהו שלא יהיה מתוק. לעיתים אני מוצא את עצמי מפנטז על היום בו יצרני הג'ל יחברו ליצרני הביסלי, ואת המדפים ימלאו ג'לים בטעם גריל, בצל או פלאפל, שפיתוחם משום מה מתעכב.
זהו גם המקום להתוודות על הפרעת אכילה מסויימת שאני סובל ממנה ביחס לג'לים, מין ג'לורקסיה, ושמה "מתיחת ג'לים". הפרעה זאת אמנם לא מופיעה עדיין במגדיר הפסיכיאטרי אבל אין ספק שבהינתן מימון מספיק למחקר היא תמצא את דרכה גם לשם. מותח הג'לים, כמוני, נוהגים למתוח את זמן הג'ל מעבר לזמן הקצוב המופיע על גבי האריזה. אם על הג'ל כתוב שצריך ליטול אחד על ארבעים וחמש דקות אטול אחד כל שעה, ואם מדובר בריצה של שעתיים אנסה להימנע מהג'ל השני. לא מדובר על החיסכון הכספי, ואני נוטה להניח שאפילו לא על החיסכון הקלורי ואפילו לא הניסיון להימנע מהמתיקות הדוחה. אלא מעין הנאה פרברטית, סטייה קטנה מהתקנות, משחק שליטה עם הגוף שיש עונג שמקורו לא ברור בצידו. לא אחת הזהירו המאמן שילון והדיאטנית אירית שמדובר במשחק מסוכן, מדברים על תחושת הבחילה שמבלבלת את הרץ כמו שיכרון מעמקים וגורמת לו לחשוב שהוא אכל יותר מדי כשבעצם הוא מצוי בחסך.
באימונים הנוכחיים אני מודע לכך שזמן המשחקים הסתיים, כמו טייס בערפל כבד שמוטל עליו להתעלם מתחושותיו ולסמוך על נתוני המכשירים, כך אני מוצא את עצמי מנסה להתעלם מהדחף הזה לדחות עוד קצת את הג'ל הבא, כדי לא למצוא את עצמי נוחת על הקיר.
בכל מקרה כבר הובהר לי שהג'לים ישאו אותי רק חלק מהדרך אך לא את כולה. שבוע אחרי שבוע בריצות הממושכות עם עורכת הדין והיהלומן, לא הנעליים ולא האימונים אלא האוכל הוא נושא השיחה העיקרי, ובשיחות אלה חוזרת השאלה הגדולה מכל, גדולה ממהות החיים וטבע האדם, השאלה מה הוא כריך הריצה המושלם. עורכת הדין היא המנוסה שבינינו, מאחוריה כבר שני אולטרא מרתונים קודמים ומתוך שנים של ניסיון פיתחה את מה שמוסכם על הכל כי הוא הגביע הקדוש של כריכי הריצה, המקבילה ההופכית לכריכי חמאת הבוטנים עם הבננה והריבה שחיסלו את אלביס פרסלי, הלא הוא, טה טה טה, כריך הטחינה הגולמית והגבינה המלוחה.
ביום שישי האחרון התעוררתי ומצאתי שתי לחמניות חלה מנוקדות שומשום מחכות על דלפק המטבח שי מאהובתי לקראת עינויי הבוקר. חציתי אותן, מרחתי טחינה גולמית וריפדתי בפרוסות של גבינה מלוחה. חציתי לשניים, ועטפתי בניילון נצמד. הרגשתי שאני מבצע טקס התבגרות, כמו תינוק שמרחיב את תזונתו למוצקים אחרי התמכרות ממושכת לחלב האם בשקיות הג'ל. בתשע בבוקר, אחרי שעתיים של ריצה ביערות מנוקדי הכלניות ושלושה ג'לים, שלפתי את מחצית הכריך הראשונה. בכל מעודי חשקתי במליחות הכריך אחרי שהמתיקות של הג'לים כבר כיסתה כל פינה בבלוטות הטעם שלי. הקבוצה האטה מריצה להליכה מאפשרת לי לנגוס בנחת יחסית, כשלפתע הרגשתי שמשהו לא כשורה, אני פונה לעורכת הדין בפה מלא מוודא שהכנסתי את המרכיבים הנכונים והיא מאשרת, הטחינה גולמית, הלחם לבן הגבינה מלוחה ובכל זאת, אחרי שני ביסים השילוש הקדוש של לחם, גבינה מלוחה וטחינה גולמית נותר תקוע בגרוני כלחמניה שאין לה הופכין. החברים כבר רוצים לחזור לרוץ, ובינתיים הגרון פקוק. אני מנסה להרטיב במעט משקה איזוטוני, אך הלוע ככיור סתום ובו מים עומדים. בהעדר אינסטלאטור זמין בשעת בוקר בבן שמן, נאלצתי לחזור לרוץ, ובהדרגה המחנק החל לחלוף ופינה את המסלול לג'לים הבאים. מסתבר שאימונים לאולטרא כוללים יותר מעבודת רגליים. במהלך ישיבת הפוסט מורטם שערכתי עם עצמי, ומכיוון שהמתכון הסודי לשעבר של עורכת הדין הוכיח את עצמו במקרים רבים בעבר, אני נאלץ לקבוע כי היו אלה זרעוני השומשום שעיטרו את הלחמניה שגרמו לה להיאחז בגרוני, אך אלה רק מסקנות ראשוניות וועדת החקירה הממלכתית טרם הגישה את הדו"ח הסופי.
