הישג משמעותי נקבע בבית המשפט הגבוה לצדק בירושלים, בנושא אי שוויון בחלוקת הכספים של הוועד האולימפי בין הספורטאים הפראלימפים (הנכים) לבין ספורטאים שמייצגים את ישראל באולימפיאדה. ריאיון עם שלושה שייטים מדליסטים מראה עד כמה ההחלטה נכונה

מאת:יפית גלילי

למרות שכבר שנים הספורטאים הפראלימפים מביאים גאווה רבה למדינת ישראל, הם אינם זוכים ליחס שווה כמו שאר הספורטאים שמייצגים את ארצנו ורבים מהם נושאים בעצמם בנטל הכלכלי על מנת להבטיח שגרת אימונים והשתתפויות בתחרויות בחו"ל.

לפני כחודשיים 3 שייטים מעמותת "אתגרים" שייצגו את ישראל זכו במקום השני באליפות העולם בשייט. כאמור, ולצערי הרב, לא ניתן סיקור כלל בתקשורת להישג מרשים זה. בידם של כל אחד מהשלושה מצויה מדלית זהב מאולימפיאדת אתונה ופניהם לאולימפיאדת לונדון. נפגשתי עם שלושת השייטים שהסכימו להכניס אותנו לעולמם וללמוד מהם להיות אלופים.

משמאל לימין: בני, ארנון ודרור

הסירה בה הם מתחרים היא מדגם "סונר" שאורכה 7 מטרים, בעלת 2 מפרשים ומתפעלים אותה כאמור 3 אנשי צוות: דרור כהן בן 41, הינו הסקיפר וההגאי בסירה, בני וקסלר בן 47 וארנון אפרתי בן 57 אחראים כל אחד על מפרש. דרור טייס F-16 שנפצע בתאונת דרכים בשירות צבאי לפני 17 שנה, משותק מהמותניים ומטה, ומרותק לכסא גלגלים. ארנון קטוע יד ימין מעל המרפק בזמן מלחמת יום כיפור ובני קטוע כף יד ימין בזמן מלחמת של"ג, שניהם צריכים להסתדר עם כף יד אחת ולמי שמבין בתחום השייט – נסו למתוח מפרש רק עם כף יד אחת במהירות של 20 קשר.
 
ביום לפני אחרון של השיוטים החבר'ה שלנו היו ממוקמים במקום החמישי וביום האחרון הם סיימו כאמור במקום השני המכובד. קצת קשה להסביר מהלך של תחרות שיט למי שאינו בענף אך אפשר להבין כי החוזק המנטלי שלהם הוא שמאפשר להם לטפס ממצבים קשים: עמידה בלחצים והתאוששות מהמצב (מקום 5) וזינוק לעמדה מכובדת – זו דרכם של אלופים. בנוסף, רובינו חווינו תחרויות שנמשכות כמה שעות ואלו שחוו מחנות אימונים של כמה ימים יכולים לדמיין מהו מאמץ שנמשך כמה ימים רצופים. שלא כמו ברוב ענפי הסבולת שכל אחד הוא לעצמו, כאן שלושת הספורטאים נמצאים בסירה אחת כמה שעות כל יום בתנאי תחרות. מכאן, עבודת צוות טובה היא המפתח להצלחה.

מה היעד הבא שלכם?
מדליית זהב לונדון 2012, מדליית זהב באליפויות עולם 2010, 2011.

מה המכשולים שצפויים לכם בדרך להגשמת היעד?
כששאלתי את החבר'ה מה היעד ומה הם המכשולים שבדרך קיבלתי משלושתם תשובה אחידה שהמכשול העיקרי הינו תקציבי. במקום להיות עסוקים בצד המקצועי נטו הם מתעסקים המון עם הלוגיסטיקה ובתקציבים. את המקום השני באליפות העולם הם השיגו על אף שלא יצאו לאף תחרות הכנה מפאת חוסר תקציב. שלושתם בעלי משפחות, ואימון שייט חובה בתוכו המון לוגיסטיקה כך שהוא נמשך כחצי יום ונסיעה לתחרויות נמשכת כשבועיים – שבוע תחרות + שבוע ללוגיסטיקה ולהסתגלות לתנאי התחרות. מי מאיתנו יכול להפסיד חצי יום עבודה כדבר שבשגרה? מה גם, שאין הרבה יריבי אימון בארץ ורוב הזמן ה מתאמנים לבד. צריך להבין כי בשייט ההישג הוא על-פי מיקום יחסי ולא על פי זמן כפי שאנו רגילים ומכאן חשיבות לאימון רב משתתפים.

איך היו ההכנות לאליפות העולם? 
אחרי אולימפיאדת ביי'גין לפני כשנה, שבה הגענו למקום החמישי, היינו בפגרה של חצי שנה "כדי לעכל את מה שקרה". ההכנות והאימונים בשנה האחרונה היו בסימן חסר עקב אילוצים שונים, באימונים בארץ ניסינו לערוך את האימון עם כמה שיותר סירות שהיוו יריבי אימון ותרגלנו בעיקר זינוקים ועבודת צוות בעבודות בסירה. רוב האימונים היו ללא מאמן, שוב עקב אילוצים כלכליים"
.
מלבד אימוני השייט כיצד אתם שומרים על הכושר?
דרור:- אימונים ברכיבה על אופניים, חדר כושר ומתיחות. מקבל הכוונה מקצועית בתזונה יום יומית ולגבי המזון בימי התחרות שיכולים להיות ארוכים מאוד, ונדרשים לשמור על ערנות וריכוז גבוהים מאוד בקבועי זמן שונים.
בני: 4 אימוני ריצה של 5 ק"מ בשבוע ושומר על תזונה בהתאם לנדרש מספורטאי.
ארנון: ריצה כל יום 30-40 ד', כפיפות בטן ועובד בעבודה פיזית בבריכות הדגים בקיבוץ.

בהיבט המנטלי השלושה מקיימים שיחות צוות עם פסיכולוג ספורט ומעידים כי הפתיחות השתפרה, מה שגורם להם לתקשורת טובה יותר, וקבלת האחר.

איך המגבלה הגופנית משפיעה בענף בו אתה מתחרה?
דרור: אני מתארגן עם ספסל לרוחב הסירה כך שאני יכול להחליק עליו כשאנו עושים סיבוב או מהפך. אני נעזר בכרית המגנה על הישבן מפצעי לחץ וכן במוט מייצב שיושב לרוחב הסירה אותו אני אוחז בכדי לייצב את הגוף בזמן שאני מחזיק בהגה. מעבר לזאת בחרתי מקצוע להתחרות בו כך שאדם מבחוץ שיראה את הסירה מפליגה לא יראה או ידע להבחין בין סירה עם אדם עם מגבלות ואדם בלי מגבלות, מי שיחצה ראשון את קו הסיום יהיה המנצח. אין מגבלה פיזית אם מחליטים שהמגבלה אם ישנה היא רק בראש.
בני: כורך את החבל סביב היד הקטועה, ומאבטח את הקשירה עם כף היד השנייה, ואז מותח.
ארנון: ברוח חלשה אני מותח ונעזר בגדם לאחזקה וברוח חזקה נעזר בתופסן לתפיסת החבל. ברוח חזקה צריך להתגבר על התנגדות חזקה מאוד שנוצרת על המפרש.

איך זה להיות חלק מצוות, וכיצד אתם עובדים על עבודת צוות?
העבודות וההתנהלות בסירה היא עבודת צוות ולא רק בזמן השיוטים, כאשר יש יותר מאדם אחד ישנה התחייבות של כל אחד מאיתנו לשני כי אי אפשר להתאמן בלי אחד מהצוות. בדרך כלל תחרויות שייט אורכות שבוע ומגיעים לשבוע הכנה לפני. אנו ביחד 24 שעות לתקופה מאוד ארוכה מהבוקר עד לשינה בלילה. היכולת להתנהל ולדעת לעבוד ביחד היא היכולת לדעת לתקשר ולהוריד את האגו העצמי, ללמוד לבצע זאת בתנאי לחץ בזמן תחרות לוקח המון זמן (שנים), והמון עבודה עצמית וקבוצתית עם פסיכולוג ספורט שמתמחה בנושאים אילו.

האימונים וההכרה לאורך תקופה ארוכה, היכולת לפרגן ולעזור כאשר מישהו נמצא ברגע חלש היא המפתח, זה קורה לכולם ושייט זהו ספורט שכולם עושים בו טעויות, זה שיעשה פחות ינצח. התרגולות בעבודות, היכולות לצפות ולהבין מה השני רוצה/זקוק לו הופכים צוות למנצח. אנו מתרגלים ועוברים על סיטואציות שקרו, ובעיקר מדברים תוך כדי השיוט כל הזמן, אנו מזכירים אחד לשני מה הצעד הבא ומכינים את הסירה לכל תרחיש.