"רכבת לילה מזרח אפריקאית עמוסת קרונות יצאה מהרציף באלדורט, קניה – לכיוון ברלין." עליונותם של הרצים מאפריקה באליפות העולם בברלין לא השאירו אף אחד מאיתנו אדיש, גם לא את חגי אשלגי
מאת:חגי אשלגי
רכבת לילה מזרח אפריקאית עמוסת קרונות יצאה מהרציף באלדורט, קניה – לכיוון ברלין. חלק מהקרונות הקנייתיים עטו על עצמם תחפושת קטארית סגולה – מטעמי חסות מסחרית. קטרים וקרונות נוספים צורפו אל קדמת הרכבת לאורך תוואי נסיעתה בשבר הסורי-אפריקאי בתחנות אדיס אבבה ואריתריאה. קרונות מאספים מטנזניה ואוגנדה השתרכו מעט מאחור. עם הגעת הרכבת לברלין ניסו להתפלח לקרונות כמה הרפתקנים יומרניים מאמריקה ואירופה. רובם נפלטו לאחור.
בהגיעם לברלין, גררו במשך כ-5,000 מ' הקטרים מקניה ואריתריאה את הרכבת בקצב מרשים. אלא שאז לאחד מהם, לקומוטיב תוצרת אריתריאה, השתחרר הפיוז. נגמרו לו העצבים לקצב "מרשים". מרשים זה לחנונים. מדובר בלוקומוטיב דיזל משובח וקומפקטי העונה לשם טדסה. זרסנאי טדסה, ליתר דיוק.
טדסה, ללא צפירת אזהרה, שעט את חמשת הקילומטרים הבאים בקצב מטורף של 13:05 דקות (עם מקבץ הקפות רצופות של 61-63 שניות), במטרה להעניש את כל מי שבזבז את זמנו הערב, וגם את כל מי שעצבן אותו אי פעם מאז היותו קטן. פרץ נקמתו האכזרי של טדסה עשתה שמות. בזה אחר זה שבקו החיים הטובים שבקטרי מזרח אפריקה, ונשרו לאחור בטפטוף מייסר ובעיניים קלות.
|
שניים בלבד שרדו עם טדסה. אחד מהם היה מוזס מסאי הקנייתי, שיומיים קודם עודד את אחותו לינט, כשזו גמלה לקיסרות האתיופית מנה אחת אפיים אחרי דור של עלבונות, למען כבודה של קניה כולה – ועוד שימרה את הנקמה לקו הסיום ממש, להעצמת ההשפלה והסבל (והרי הקנייתים ודאי למדו מכובשיהם האנגלים, שנקמה היא מעדן שמוטב להגישו קר). מסאי, האח הבכיר, חשב שהוא יוכל להחרות להחזיק אחרי אחותו הקטנה והמוכשרת. אלא שקילומטר ורבע לפני הסוף, החל גם מסאי משתנק לנוכח הקצב הקודח של טדסה. |
ואז, אחרי שטדסה כבר טחן וגרס את הדבוקה ככל יכולתו העצומה, והעניש אותם על פשעים שהם עצמם מעולם לא ביצעו (וספק אם יבצעו אי פעם), הגיע תורו של טדסה עצמו לטעום כמלוא הפה מהתרופה המרה שרקח.
עם הישמע הצלצול המורה להקפה אחרונה לסיום, הגיח מאחורי טדסה, מצוחצח ומבריק, מכוסה בשכבת סולר-שמן-זיעה דקיקה, קטר הטורבו-דיזל המהיר ביקום, קנניסה ביקלה, בן גילו של טדסה, המוכר לחבריו מהשכונה פשוט כ"קני". הוא פירק את הקפת 400 המטרים האחרונה ב- 57 שניות ועשה לטדסה מעשה יוסיין בולט – כלומר – פיזר אותו ואת כל הדבוקה שמאחוריו לכל רוח, כאילו לא נאלץ להיגרר ולהתנשף עד אותו הרגע ברכבת הייסורים הדוהרת של טדסה במשך 9,600 מטר.
ובהגיעם לתחנת קו הסיום, טדסה, כמו אסאפה פאואל יום לפניו, נותר, למצער, מאושר בחלקו עם מדליה שצבעה איננו – וספק אם אי פעם יהיה – זהוב. נקמתה של אריתריאה באתיופיה על שנות הכיבוש, המלחמה וההשפלה עוד תבוא על מסלול המרוצים – אבל לא נגד קני. לא הערב.
פסי הייצור כבר מגובשים
בערב בו נערך מרוץ ה-10 קילוטרים של הגברים, ראינו גם את מרוץ ה-100 של הנשים. אחרי שני אלו, יותר מתמיד, החלוקה הגיאו-אתנוגראפית העולמית של מפעלי הייצור מתבהרת:
| א. מנועי הסילון המשובחים מיוצרים, כמעט ללא יוצא מהכלל, באיים הקריביים או על ידי מכונאים יוצאי הקריביים בפזורה. לגמר ה-100 מ' לגברים העפילו חמישה מנועים שיוצרו בקריביים עצמם, ועוד שניים אמריקאים ובריטי אחד ממוצא קריבי. לגמר ה-100 מ' נשים (שבעבר התכבד בנוכחות מזרח אירופאית ניכרת) העפילו שישה מנועים קריביים (ארבעה מתוכם מג'מייקה) ושניים מאמריקה. כאמור, כל שישה עשר הסילונים המהירים בעולם הם מבית היוצר של מכונאי הקריביים על שלוחותיהם בפזורה. |
אפשר היה, באותה מידה, לקיים את אליפות העולם בפרבר של קינגסטון ולחסוך לכולם שעות של טיסה וטרטור. אחרי הכל, ממילא מקפיד יוסיין בולט על דיאטת הזהב של צי'קן נאגטס לצהריים, לפני כל ריצת גמר – ובשביל אלו כידוע, אין צורך להרחיק עד ברלין או בייג'ינג.
ב. מנועי הטורבו-דיזל הטובים בתבל, מיוצרים מאידך, במזרח אפריקה. בגמר ה-10,000 מ' לגברים הגיעו חמישה קטרים מזרח אפריקאיים במקומות הראשונים (ובסך הכל 11 מזרח אפריקאים מתוך 13 הראשונים). בקרב נשים התמונה לא היתה שונה. כל חמש הראשונות שהגיעו יכולות היו לנחות בברלין רעננות לאחר טיסה ישירה בקו קניה-אתיופיה. בקצב טורבו-דיזל מהיר לאורך זמן, במדדים של יעילות אנרגטית מקסימלית ופליטת מזהמים נמוכה, אין מתחרים למנועי מזרח אפריקה מאז ימיו של הנרי רונו – הקטר האגדי שהשתמש בשנות השבעים באלכוהול, כדלק המועדף עליו.
ג. במנועי הבנזין למרחקים הבינוניים אמנם טרם התבהרה מלוא תמונת התערוכה, אך ברור כי במפעלים שבצפון ובמזרח אפריקה, מיוצרים הכלים המהירים והחלקים ביותר. המפעלים הבריטיים והאיריים שהצטיינו בשנות ה-80, איבדו כבר את ההגמוניה.
ד. מנועי כח של קיטור-פחמי, המותאמים לזריקות, הנפות, וידויים, ממשיכים להיבנות באיכות עקבית (עד כמעט משעממת) במזרח ובצפון אירופה, עם נציגות לפרקים לפריטים מיבשת אמריקה.
והערה אחרונה אחת על קני ביקלה. לקטנצ'יק הזה שכולו 1.74 מ', יש גמישות מתלים שמאפשרת באופן טבעי פתיחת צעדי ענק, ומעבר חלק ומהיר במגוון משטחים וקצבים משתנים. החל ממסלול המרוצים, דרך הכביש ועד השטח. תסתכלו על מיפתח הצעד שלו אם הוא ירוץ בברלין שוב ב-5 קילו. את זאת, ועוד הרבה, הוא למד מהמורה הטוב – היילה.
