את ההישג המדהים מהשבוע שעבר של גלעד רותם, בו זכה במקום ראשון בקבוצת הגיל בתחרות איש הברזל באוסטריה וסיים בזמן של 8:43, איש לא יקח. "אין דבר כזה תחרות מושלמת, ברור לי שיש עוד מה לשפר," הוא כותב

מאת:גלעד רותם

נרשמתי לאירונמן אוסטריה בשנה שעברה אחרי שתי תחרויות שנחשבות יחסית קשות – אירונמן ניס ואליפות העולם בהוואי. רציתי להתחרות על מסלול קצת יותר מהיר.

תקופת ההכנה: זהבה שמואלי, מאמנת רצי רמה"ש, ואדוארדו פינקלשטיין, מאמן פנימיית המחוננים בווינגייט וטרי-קיסריה, אימנו אותי והשקיעו המון מחשבה ומרץ. החודשים האחרונים היו אינטנסיביים בגלל השילוב בין האימונים ללימודי ההנדסה בת"א והרפואה בטכניון. הייתי דיי עייף במשך מרבית התקופה וניקרתי גם בשיעורים שחשבתי שהם ממש מעניינים. למרות האינטנסיביות, אני חושב שהצלחתי במרבית התקופה לשמור על ההנאה והמוטיבציה לספורט וללימודים.

זכורים לי שני אימונים שנתנו לי קפיצת מדרגה. הראשון הוא אימון שעשיתי עם ליאור זך מאור, שהתכונן איתי לאותה תחרות, וכלל רכיבה עצימה ואחריה ריצה ארוכה בים. ליאור רוכב ברמה גבוה, יודע המון על הספורט ותמיד שמח לתת עצה, כך שהאימונים איתו תמיד קידמו אותי. האימון השני היה אימון של ריצה ארוכה בפארק הירקון, במהלכה זהבה ליוותה אותי כשהיא על אופניים וביחד החלטנו מהו קצב הריצה הנכון לתחרות.

הימים באוסטריה לפני התחרות הוקדשו למעבר על מסלול התחרות, מנהלות, הכנת ציוד וניקוי ראש מאילוצי השגרה. למרות שכל אחד מהישראלים שהשתתפו בתחרות נרשם לבד, התנהלנו כמו נבחרת והשתדלנו להיות ייצוגיים. דני שחור, גל תיכון וגולן אוליאל שכבר התחרו בעבר על המסלול באוסטריה תרמו מניסיונם. אבי מוטולה תידרך אותנו איך צריך להראות כשחוצים את קו הסיום, ושלמה קבע איתנו איפה הוא מעביר לנו את הדגל.

נבחרת Ironman Austria 2009

זינקנו בשעה שבע בבוקר לאגם והשחייה הייתה נוחה. בק"מ האחרון נכנסנו לתעלה שרוחבה מטרים בודדים ומשני עבריה מעודדים רבים שיצרו אוירה מיוחדת. יצאתי מהשחייה בזמן של 53 דקות במקום ה-34. 

הרכיבה בתחרות התבצעה בשתי הקפות בנות 90 ק"מ. הסיבוב הראשון היה מהיר ובסיבוב השני כבר היה ברור שקיבלנו יום חם, והקצבים קצת ירדו. המסלול מדהים ביופיו ומתאפיין בטופוגרפיית Rolling hills. יש קהל רב שמרוכז בכניסה לעיירות ובפסגות העליות. בסיבוב השני שמתי לב שהגוף לא מצליח לספוג את כמויות הנוזלים והמזון שאני רגיל להכניס ומצאתי את עצמי מקיא מספר פעמים תוך כדי רכיבה. אחרי ששמעתי שלעוד אנשים הייתה בעיה דומה הבנתי שהבעיה נעוצה במשקה האיזוטוני שחולק על מסלול הרכיבה וכלל גם חלבון, או יותר נכון, הבעיה נעוצה בכך שלא ניסיתי את המשקה בתנאים מדמי תחרות באימונים. ירדתי מהאופניים אחרי זמן רכיבה של 4:49 במקום ה-29 בתחרות.

המתנדבת באוהל ההחלפה כל כך רצתה לעזור שבזמן שנעלתי את נעל ימין היא ניסתה לנעול לי את נעל שמאל. ביציאה לריצה הבנתי שגם מרתון של 3:15 יאפשר לי לרדת מ-9 שעות. הטמפרטורות הגיעו לאזור ה-35 מעלות בשעה הזאת של היום. ידעתי שזה קצת פחות טוב לתוצאות, אבל שלפחות זה ייתן לנו, הישראלים, יתרון יחסי על האירופאים שפחות רגילים לחום. נכנסתי לקצב הריצה שלי לאחר מספר קילומטרים, אך העובדה שלא יכולתי לספוג שתייה ומזון כמו שצריך בסוף הרכיבה באה לידי ביטוי בתחושה של חולשה וכבדות בשלב הריצה.

במהלך הריצה היה מעודד לראות את ליאור, גל, גולן ואבי כשחלפנו אחד על פני השני. את המחצית השנייה של הריצה הצלחתי לסגור בקצב מהיר במעט מהמחצית הראשונה ואת המרתון כולו סיימתי ב- 2:54 שעות. מקצה הריצה התנהל בשתי הקפות ולא הייתה דרך לדעת אם ספורטאי מסוים מקדים אותך או שהוא מפגר אחריך בסיבוב שלם. בכניסה למשפך הסיום, סגרתי את רוכסן החולצה (על פי תדריך חציית קו הסיום של אבי). זה גרם לספורטאי אחר שרץ מעט לפניי להבין ששנינו עומדים לחצות את קו הסיום והוא פתח בספרינט. שלמה ניסה להעביר לי את דגל ישראל, אבל אני רציתי רק להקדים את אותו מתחרה. מזל שדני מטיים טרייל דאג להדפיס לי דגל על החליפה. חציתי את הקו לפניו, בזמן של 8:43:09 שעות במקום 13 כללי ובמקום הראשון בקטגוריית הגיל.