גיל טראוגוט ודוקטור דוד לויאל הכינו את עצמם בשבועות האחרונים לקראת האולטרה מרתון – סוויס אלפין K78, שיתקיים ב- 25 ביולי 2009. על ההכנות לקראת והסיפור שמאחורי בכתבה הבאה
מאת:גיל טראוגוט
אחרי שתי תחרויות איש ברזל, לא מעט מרתונים, חצאי איש ברזל למכביר ובלי מנוחה 5 שנים רצוף, החליט איש הברזל הישראלי גיל טראוגוט, להוריד מספר הילוכים ולהתחיל ליהנות מתחרויות קצרות וכמה שיותר מהירות.
חברו של טראוגוט, שהתכונן לישראמן האחרון שהיה באילת, ביקש ממנו ללוות אותו בריצת המרתון בסוף התחרות על מנת לתת לו קצת עידוד נפשי, טראוגוט כמובן הסכים. הליווי שלו הוביל בסופו, להשתתפות באולטרה מרתון הזוי באלפים של שוויץ שיתקיים בעוד פחות מחודש.
גיל טראוגוט בדרך לשוויץ
בזמן ההמתנה בלובי של מלון הילטון אילת, פגש טראוגוט את מנצח התחרות, קונרד השוויצרי, כשהוא מותש לחלוטין. טראוגוט ניגש אליו ושאל אם אפשר לעזור לו, והציע לו להשתמש בחדר על מנת להתרחץ ולנוח, וכך נוצרה ביניהם ידידות שנמשכת עד היום.
קונרד יצר איתו קשר מיד כשהגיע לשוויץ והמליץ לו על תחרות מאוד מפורסמת שנקראת SWISSALPINE המתוכננת להתקיים ב- 25 ליולי 2009, תחרות אם מספר מקצים: 21 ק"מ, 31 ק"מ, 42 ק"מ, וכמובן המומלצת ביותר למחלה שבא הוא נגוע, 78 ק"מ. מסלול התחרות מתחיל בגובה 1500 מטרים, ב- 30 הק"מ הראשונים יורדים מטה לגובה 1100 מטרים ומשם מטפסים מעלה ל- 2700 מטרים כ- 20 ק"מ, ושוב יורדים לגובה ההתחלתי.
דוד לויאל השותף של טראוגוט בשנים האחרונות, הודיע שהוא מצטרף, הם יצרו קשר אם פיזיולוג ידוע בכדי לשאול את דעתו על בעיית הגובה. המלצתו הייתה לרדת מהעניין, ישנם פרוטוקולים על ירידה ב- VO2MAX של כ- 7%. הם לקחו את זה לתשומת ליבם אבל החליטו שבכל זאת הולכים על זה.
וכך התחילו
הם בנו את תכנית האמונים, כשהתחרות מתקיימת בעוד כחודשיים (25.7), ובמקביל יצרו קשר אם מאמן שוויצרי שמקיים מחנה הסתגלות לגובה באותו מקום שבוע לפני התחרות. אותו מאמן נתן להם גם המלצות רלוונטיות לגבי התארגנות והפרשי טמפרטורות צפויות. "שאלות כגון כמות שתייה מדויקת אוכל וכדומה עדיין לא מגובשות לחלוטין אך ישנו קונספט די מדויק," מספר טראוגוט.
וגם דוקטור דוד לויאל
תכנית האמונים על פי טראוגוט
התחלנו בקילומטרז’ שבועי של 110 ק"מ, כרגע אנחנו עומדים על 140 ק"מ כשבכל שבוע יש אמון ארוך וקשה. בהמלצה של קונרד רצנו את שביל הנחש במצדה פעמיים הלוך וחזור. רצנו מהצומת של נס הרים למטה עד בר בהר וחזרה פעמיים הלוך חזור שזה לבד 42 ק"מ. השתתפנו באולטרה מרתון של פרוספורט עוד לפני תחילת האימונים הרשמיים די בספונטניות ורצנו את ה- 50.
תכנית האימונים התחילה למעשה ב- 17.5.09 כשקו המחשבה המנחה היה שבועיים ראשונים 10 שעות ריצה, כשבכל שבוע, ללא יוצא מן הכלל, הקפדה על לפחות פעמיים בשבוע שחייה לצורך שחרור ושמירה על תחושת מים ופעם בשבוע אופניים 3-4 שעות רכיבה, כשההקפדה היא על קאדנס גבוה ועצימות נמוכה.
קבענו שנספור שעות ריצה שבועיות ולא ק"מ מכוון שהבנו שבריצה הזאת נצטרך לרוץ מספיק לאט בכדי לשמר אנרגיה לאורך המסלול והיה לנו חשוב מאוד לרוץ ריצות קצב איטיות של בערך 6:30 דקות לק"מ מה שחשבנו שבקצב הזה נרגיש מספיק נוח.
השבוע תוכנן כך: ריצה רגועה של 90 דקות עד שעתיים ביום ראשון, ריצה של 90 דקות עד שעתיים טמפו ביום שני, ריצה של שעתיים ביום שלישי, ריצה של 3 שעות ביום חמישי, בשישי שחייה וריצה של שעה מיד אחרי השחייה, ושבת אופניים.
בשבוע השלישי והרביעי התכנית הייתה לעלות נפח ל- 12 שעות ריצה באותה מתכונת. בשבוע החמישי התכנית היא להגיע ל- 15 שעות, ונכון ליום חמישי אני כבר ב- 12 שעות שבועיות כשיש עוד ריצה אחת ביום שבת של 3 שעות. את כמות השעות הזאת אם תוספת אולי של שעה או שעתיים היה ברצוני לשמור עד שלושה שבועות לפני התחרות ואז בהדרגתיות לחדד, בכדי להגיע כמה שיותר טרי לתחרות.
המסקנה שלי לגבי שתייה הייתה, שלא שתיתי מספיק ולכן באימונים האחרונים הייתה הקפדת יתר על שתייה בכמות מספקת וכל הזמן לאכול. את המזון יש לאכול לא עם השתייה במקביל, אלה לחכות מספר דקות בכדי שתהיה ספיגה יותר טובה.
לקראת התחרות שתתקיים בדאבוס שוויץ ב- 25.7 נגיע למחנה אימונים והסתגלות ב- 18.7 בגובה 2700, שם נכיר את המסלול ונשתדל לייצר כמה שיותר כדוריות דם אדומות. את המחנה מארגן מאמן ריצה וטריאתלון שוויצרי, שסיים כבר מספר פעמים את מקצה ה- 78 ק"מ.
בשבוע הבא אנחנו מתכננים לרוץ ריצה של 6-7 שעות בכדי לראות איך אנחנו מחזיקים על הרגליים. מסקנה שלי מהאימונים היא, שתחרות אולטרה מרתון בהכנה שלה קשה יותר מתחרות איש ברזל מכוון שהגוף עובד הרבה יותר קשה בריצה מאשר כשיש חלוקה של שלושת המקצועות, בכל מקרה אם התחרות תהיה קשה יותר או פחות אדע רק ב-25.7.
לאתר התחרות בשוויץ
