בשישי בבוקר התקיים אימון פתוח לקראת המרוץ באחד המקומות היפים בארץ: אגמון החולה, שהועבר על ידי עידו סירקין, מאמן קבוצת בשביל האופניים בגליל. "היה כיף. מאוד נהניתי. באו יותר בנות ממה שציפיתי, חדורות מוטיבציה ורצון להתקדם, פשוט כל הכבוד להן. האימון זרם טוב. הצלחנו לשלב את כולן גם עם אופני כביש, וגם אופני הרים. עשינו יחד תרגיל מסכם שדימה את התחרות," סיכם עידו.

אימון למרוץ באגמון החולה (צילום: איילת ניר)

אופניים זה אהבה לחיים – ראיון עם אורה פרלשטיין

אורה פרלשטיין (58) נשואה, אמא לשלושה וסבתא לשמונה נכדים. לפני תשע שנים נפגעה בתאונת דרכים בעת שחצתה כביש, ורגליה נפגעו פגיעה קשה. ניכר על אורה שהיא פשוט נהנית מהאופניים, אוהבת אופניים. כבר בשיחתנו הראשונה, תוך שאנו מחליפות חוויות רכיבה, הודיעה לי בטבעיות: "אופניים זה אהבה לחיים". 

אורה פרלשטיין: לרגע אחד לא נכנסתי למצב של נגמרו לי החיים

איך הגעת לאופניים?
מרגע שנפגעתי, עוד כשהייתי על הכביש כבר חשבתי איך קמים מהמכה הזו. לרגע אחד לא נכנסתי למצב של נגמרו לי החיים. חשבתי רק קדימה איך אני מתאוששת איך אני יוצאת מזה. לא פשוט, לא קל, אבל החיים יפים. מצאתי את הספורט הנהדר של אופני יד, והאופניים נותנים לי כיף אדיר.

ספרי קצת על השגרה שלך?
בין 3 ל-4 פעמים בשבוע אני רוכבת. זה אומר לקום מאוד מוקדם, אנחנו מתחילים עם אור ראשון, ועד 10:30. היום למשל, רכבנו בקבוצה מהדר יוסף עד לחוף הצוק, רכיבה יפה, ירדנו לים, עלינו את העלייה של המחנה הצבאי. ויש את מסלול הבית שלנו: הדר יוסף ליפו לאורך הים.

ומה עם ארועים מחוץ לשגרה?
יש ארועים ותחרויות: חצי מרתון בית שאן, ומרתון טבריה, סובב כינרת, סובב עמק יזרעאל, וכמובן הארוע שלנו: נעים על גלגלים. אני לא מפסידה כמעט אף ארוע. אני חושבת שזה משליך על הכל. מעבר לזה יש פעילות חברתית, אנחנו קבוצה שהיא נהדרת (של בית הלוחם) ואין לי מילים לתאר את זה.

מה את אוהבת באופניים?
הרכיבה על האופניים לכל אדם, ובמיוחד לנכה זה משליך הלאה, זה נותן דימוי עצמי טוב יותר. יש את ההנאה מהספורט, ומעבר לכך תחושה של כוח, של בטחון, של יכולת: אפשר לעשות המון דברים אחרים אם עשית את זה. תחושה של גאווה בהישגים. צריך סיבולת, התמדה, ואני עושה את הדברים בקצב שלי ביכולת שלי. שיאנית עולם אני לא אהיה אבל זה השיא שלי, השיא האישי שלי.
מעבר לכל, יש שילוב של פעילות חברתית: אתה לא בודד, יש את הקבוצה. שילוב טיול: אופניים זה גם טיול: מי שיש לו בעיה של נגישות לא מגיע למקומות האלו בצורה הזו. לרכוב כל כך הרבה לאורך הים, לרכוב בחוץ בטבע, זה מרחיב את הנשמה. וכמובן זה בריא: כשעושים כושר – הבריאות עולה. אין ספק. אנשים שסבלו מסוכר או מלחץ דם הכל התאזן.

דו קיום – מה את מצפה מרוכבי אופניים בפארק? בכלל?
אני חושבת שחשוב נורא לשמור על הכללים: גם אנחנו וגם הרוכבים האחרים, ולא לסטות בחדות מהנתיב. רוב התאונות נגרמות על ידי הסטיות. אם אתה שומר על המקום שלך, זה נותן בטחון לשני הצדדים. וצריך גם התחשבות מהרצים: לא לחסום את כל השביל. למשל אתמול, היתה חבורת רצים שתפסו את כל רוחב השביל, ועצרו את אחת הרוכבות שלנו בעלייה. להתחיל מחדש בעלייה זה כמעט בלתי אפשרי.

איזה מסר את רוצה להעביר למי שקוראת עכשיו את הכתבה הזו?
המסר שלי לנשים נכות: תבואו! זה אפשרי! אני חושבת שזה ספורט נפלא לנשים, ובמיוחד לנכות שקשה ללכת זו הזדמנות לעשות ספורט נפלא בחוץ בצורה מבוקרת. פשוט תבואו. זה אפשרי, וזה נותן המון.

ומה בשבוע הקרוב?
בשישי הקרוב 6/2/09 בשעה 14:30 אחה"צ יועבר אימון פתוח על ידי ויקטור קטייב, מאמן קבוצת רוכבות שוהם בפארק הירקון בתל אביב. כל הפרטים באתר המרוץ