מאת:היחידה לרפואת ספורט – וינגייט
"מטרת אימוני ההיפוקסיה לגרות את הגוף לייצר יותר כדוריות דם אדומות, להעלות את רמת ההמוגלובין, לשפר את היכולת לקלוט חמצן ולהפיק ממנו אנרגיה וע"י כך לתת דחיפה ליכולת האירובית וליכולת הביצועית של הספורטאי. מחנה האימון של ניר נמשך 5 שבועות, כ־40 שעות של אימוני ריצה בחדר ההיפוקסי. האפקט של העבודה בתנאי היפוקסיה היה חיובי מאוד: תמונת הדם של ניר לאחר מחנה האימון הראתה עלייה בייצור הטבעי (בעקבות גירוי הגובה) של ההורמון EPO (אריתרופויטין) שאחראי לייצור כדוריות דם אדומות – והתוצאות של ניר במרתון טבריה האחרון מדברות בעד עצמן", סיכם ד"ר איל שרגל, אחראי האימונים בחדר ההיפוקסי בווינגייט.
ש: מה הייתה הסיבה שהגעת לחדר ההיפוקסי בווינגייט?
ת: "חוסר הניסיון בתחום הוא בעוכרי, לכן אני חובר לצוות מקצועי – תזונאי, פסיכולוג ספורט, מאמן אישי, פיזיולוג וכמו כן, לראשונה בחיי אימון בחדר גובה שלאחר שהתעניינתי בנושא ראיתי שהוא חלק מפרוטוקול האימון של כל ספורטאי העלית".
ש: איזה מטרות הצבת לעצמך?
ת: "התכוננתי לקראת תחרות מטרה, מרתון טבריה המתקיים אחת לשנה, רציתי לשפר את הכושר האירובי, את הנתונים הפיזיולוגיים ואת ההישגים. כיוונתי לתוצאה יותר טובה במרתון טבריה, אבל אני מאוד מרוצה מהשיפור ביחס לשנה הקודמת".
ש: איך הסתייעת בצוות של החדר ההיפוקסי?
ת: המאמן האישי, אדוארדו, הכין תכנית אימונים ופיקח עליה בחדר ההיפוקסי, ד"ר איל שרגל ניטר פרמטרים פיזיולוגיים לוודא שעצימות האימון נכונה ושאני עובד בטווחים המומלצים לחדר היפוקסי. היה מחנה מוצלח מאוד בגלל התיאום המלא בין המאמן ובין הפיזיולוג, ד"ר איל שרגל, ויעידו על כך בדיקות הדם שנעשו לי והתוצאה במרתון טבריה האחרון".
ש: מה מיוחד באימון בחדר היפוקסי?
ת: "בחדר גובה רצים על מסילה – זה דורש יותר מיקוד במטרה. האימון המקצועי, להבדיל מריצה חובבנית, מוסיף המון כאבים פיזיים ומנטליים. ריצת שטח מייצרת המון ביטחון ביכולת ובמהירות וכשמגיעים לחדר גובה אי אפשר לרוץ באותה מהירות, ההרגשה שאין חמצן, הדופק עולה, כל הזמן מורידים קצב עד שהגוף מתרגל – המהירות בחדר היא 20% פחות".
ש: מה החלום שלך?
ת: "החלום שלי לראות את עצמי בסגל האולימפי זה דבר שאני מוכן ’להתאבד עליו’. בשביל להגיע לשם צריך 4-3 שנים של עבודה מאומצת עם תמיכה מסיבית כדי שאוכל להתפנות רק לזה. כיום אני קצין בצבא, לומד לתואר ראשון בחינוך גופני ואתלט"
ש: באיגוד האתלטיקה שקלו להביא אתלטים זרים כדי להתמודד ברמות האולימפיות – מה דעתך?
ת: "זה מעליב, למה לא להשקיע בספורטאים שכבר פה. גורמים מקצועיים סבורים שעבודה של כמה שנים תביא אותי לרמות הגבוהות ביותר, אבל לשם כך צריך מימון כדי שאוכל להתפנות למטרה הזאת בלבד. ההצעה לייבא אתלטים מעידה שיש כסף".
ש: מה מעורר את התפעלותך בשטח האתלטיקה בארץ?
ת: "קבוצת הטריאתלון במרכז לטיפוח מחוננים בספורט בווינגייט, זו הדרך המקצועית לטפח ענף. היכולת לקליטת גירויים בגיל הזה היא הטובה ביותר. ומאמן מקצועי כמו אדוארדו מבטיח להם שהם יהיו הנבחרת האולימפית הבאה".
לפרטים נוספים על מתקן ההיפוקסי
באדיבות מכון וינגייט היחידה לרפואת ספורט ומחקר
