מאת:ניר שועלי
 
בעיתון מעריב ספורט התפרסמה כתבתו של ניר שועלי על שיריו של מאמן הריצה הישראלי, איליה בר זאב. את השירים כתב בר זאב מתוך חוויותיו הפרטיות שחלקן בהשראת החיים של עולם הספורט, שירה וריצה תמיד הלכו יחד
איליה בר זאב
פרסום שירים במדור ספורט זה קצת מטורף (אלא אם כן מדובר בשירי אליפות עילגים או הערצה לאבי נמני), ועל כן אנו מבטיחים כי זה לא יהיה מנהג שבשגרה מעתה.
אנו מביאים בזאת שני שירים של המשוררמאמן איליה בר זאב, ששב מאולימפיאדת בייג'ינג, שם שימש כמאמנו של הרץ איתי מגידי. כמאמן, בר זאב הוא אחד המצליחים אי פעם באתלטיקה הישראלית, בהיותו חתום על אין ספור תארים ושיאים בריצות למרחקים ארוכים ובינוניים. יובל וישניצר, זהבה שמואלי, נילי אברמסקי ודב קרמר הם רק חלק מהשמות שעברו תחת ידיו במשך עשרות שנים, וחלק מהשיאים שלהם עדיין ניצב על לוח השיאים הלאומיים.
כמשורר, בר זאב מפרסם שירים בכתבי עת ידועים כעיתון 77, מאזניים, עיין ערך שירה ועוד. גם חוויית בייג'ינג תדלקה את המוזה של בר זאב (73), ואם תרצו, לצד ועדות הבדיקה של לקחי האולימפיאדה ביחידה לספורט הישגי, לפניכם עוד סוג של חשבון נפש הנוגע לכמה מההיבטים של האירוע הגדול ביותר בעולם לשנת תשס"ח.
שיר אחד בנושא יא' חללי מינכן, נכתב לאחר שבר זאב השתתף בטקס המסורתי לזכרם בשגרירות ישראל בבייג'ינג והתוודע על אלמנות החללים, אילנה רומנו ואנקי שפיצר. כידוע, הוועד האולימפי הבינלאומי מסרב לאזכר את הרצח בטקסי הפתיחה והסיום, ועל כן הוועד האולימפי הישראלי מקים את הטקסים מחוץ לאתרי המשחקים האולימפיים. אגב, בר זאב אמור היה לנסוע למינכן ב-1972 יחד עם יובל וישניצר, המחזיק עד היום בשיא הישראלי לריצת 5000 מטרים, אבל לבסוף החליט הממסד הספורטיבי להשאירם בבית.
השיר השני מתייחס להקשרים הפוליטיים-מוסריים של המארחת, אל המשטר הסיני. בר זאב: "הרבה שירים שלי נולדו מחוויות, כולל באירועים ספורטיביים, אבל זה לא שאני מנסה לקשור בין הדברים. אפשר לראות בשיר על הי"א מחאה כנגד הוועד האולימפי הבינלאומי, אבל הוא יותר הערכה למאבק המשפחות על הזיכרון שלהם. אני עצמי ניצלתי מהטבח בגלל שלא רצו לשלוח אותי עם וישניצר למינכן. לגבי השיר "חמש טבעות" והמשטר הסיני, זה לא חדש, הדברים שנעשים שם. התלבטתי לפני כן אם עלי לנסוע לאולימפיאדה ולבסוף החלטתי לנסוע רק בשביל איתי מגידי. היום אני יודע שטעיתי אבל על זה לא ארחיב. זה לשיחה אחרת".
כידוע, מגידי, חניכו של בר זאב, עלה פצוע למוקדמות ריצת ה- 3000 מטרים מכשולים וסיים עם תוצאה גרועה במיוחד, באחד מרגעי השפל של המשלחת הישראלית במשחקים. לפניכם עוד סיכום של בייג'ינג 2008, הגרסה הפואטית.
שירים נוספים של איליה בר זאב אפשר לקרוא כאן
 
