מאת:עופר ביידה

מרוץ גלעד נערך בפעם השמינית לזכרו של גלעד בוצר, בנו של אלי בוצר – הרץ הוותיק מרצי רעננה.
המרוץ למרחק 5 ק"מ נערך בשנים האחרונות ברובו בדרך עפר, כאשר הוא מתחיל ליד מרכז הספורט בפארק רעננה.
אלי שרץ כבר בלא מעט מרתונים בעולם, מנציח את בנו בעזרת מרוץ קטן (בוודאי בהשוואה למרוץ רעננה הגדול שסוחף אלפי רצים והשתתפות ערה של צה"ל), שקונה לו יותר ויותר רצים ורצות שמגיעים כל שנה כדי לכבד את אלי ואת זכרו של גלעד.

שעת הזינוק של המרוץ שפותח באופן לא רשמי את עונת המרוצים, בשלהי חודש אוגוסט, נקבעה ל-07:30 בבוקר.
משום מה אני מתעכב קצת, ומגיע לאזור הזינוק רק דקות ספורות לפני השעה היעודה.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

רוב הרצים והרצות כבר מוכנים.

בסיכום שלי למרוץ אשקלון, התייחסתי לגודלה ומשקלה של המצלמה הגדולה (מעל 1 ק"ג) איתה רצתי, ורמזתי שאולי לאולימפוס הפתרונים.
והנה אני מתייצב הפעם על קו הזינוק עם מה שקיוויתי שיהיה הפתרון – מצלמה יותר גדולה מהמצלמה הקטנה, אבל קטנה מהגדולה, ויותר חשוב שוקלת כמה מאות גרמים פחות.
נקרא לה מעתה – המצלמה הבינונית – למרות שנצטרך לחכות לפחות עד סוף המרוץ היום, כדי לראות אם היא אכן תמשיך להופיע, בסיכומים הבאים שלי…

שלוש דקות תמימות חלפו, ורק עכשיו, כאשר אנחנו כבר בשביל העפר (הזינוק ותחילת המרוץ היו בכביש אליו עוד נחזור לקראת סיום המרוץ), אני מצליח לייצר תמונה סבירה שאפשר לפרסם באתר מכובד כמו "שוונג"…

את עודד עינב, אני בד"כ מצליח לצלם, אולי לזכר הריצות הראשונות שלי (למשל מרוץ דליה ב-2003) בהן צילמתי אותו במהלך הריצה עם מצלמה ששקלה פחות מ-50 גרם…

את מירית מזרחי לא יצא לי כל כך לצלם, מאז שהתחלתי לרוץ עם מצלמה.
מירית, שלפי רשימת 50 הטובים בכל הזמנים, במרתון בין הנשים בארץ (לפי אתר איגוד האתלטיקה נכון למרץ 2008), נמצאת במקום ה-30 עם זמן של 3:19:26 שעות, בהחלט זכאית לתמונה!

זוהר זמירו, כבר בדרכו חזרה, בדרך אל הניצחון.
אני לוקח זמן ביניים – הגארמין מראה 8:44 דקות ל-1.96 ק"מ – אבל בדיעבד, זמן הריצה שלי יראה 20 שניות מהר יותר מהתוצאה הרשמית – מה שמרמז שהפעלתי את השעון באיחור.

אם כבר הזכרנו את רשימת 50 הטובים בכל הזמנים במרתון בארץ – יאיר קרני (בגופיה הכחולה הכהה), לשעבר שיאן ישראל עם תוצאה של 2:17:34 שעות, מדורג עדיין בין עשרת הטובים ברשימה.
יאיר מלווה את מרוץ גלעד ועוזר לאלי בארגונו מהמרוצים הראשונים.
נועם נח גם הוא בתמונה (בגופיית התכלת).

לפי הכוסות על הכביש, אנו קרובים לנקודת השתייה.
מירי רובינסון וגארי קוטון, כבר בדרכם חזרה ממנה,

בחלוף זמן קצר, גם אני מגיע אליה.

אני ממשיך לפגוש רצים בדרכי חזרה – למשל שי טורצין,

ומוניקה להב.

את יצחק איסקוב הוותיק, פגשתי כבר בהרבה מרוצים, בהרבה מהם עם בני משפחה מדור ההמשך.

הגארמין מסמן שהקילומטר השלישי עבר ב-5:09 דקות (986 מ’ לדעתו).

מימין בתמונה אורי קירשנבויים שמספר ימים לפני פרסום סיכום זה, התקיים מרוץ צהלה בניהולו.
סיכום מרוץ זה יגיע גם הוא בהמשך.

רגע לפני שניפרד מדרך העפר, יתגלה בתמונה גם יותם גלי.

הקילומטר הרביעי עבר עוד יותר לאט מהקודם – 5:31 דקות.
לפחות חזרנו אל הכביש הראשי.

שרית חממי עוברת אותי עם חיוך,

ובחלוף דקה, אני עם התמונה הקבועה של אלי בוצר, מעודד את הרצים לפני הקטע האחרון, לפני שנחזור לסיום.

עינב ישראל כבר בדרך לסיום,

איתן שמידט מתקרב לשם גם הוא בצעדים גדולים.

ואילו עמית אליאב הצעיר עושה זאת בצעדים קטנים אבל בטוחים – כל הכבוד!

רפי בובליל מקבוצת "יעדים", גם הוא בדרך "לכיבוש" שער הסיום.

יותם גלי אותו פגשנו כבר בריצה, גם הוא בדרך אל שער הסיום, הממוקם במגרש החנייה הצמוד למרכז הטניס רעננה.

נקודת הסיבוב האחרונה כבר נראית למרחוק, חזי אגם ממשטרת ישראל, כבר ביקר בה זה לא מכבר,

והנה גם אני מגיע אליה, ריטה סביר (משמאל בתמונה) תשלים את הסיבוב זמן קצר לפני.

טוני הולומבי, איילה צ’רניאחוב, יצחק פלדי וחנוך שחר מתחילים גם הם את הקטע האחרון,

ואילו נילי בן יצחק ממשטרת ישראל, מברכת אותי לשלום.
שחר רמץ לידה בתמונה.

את תומר סטרנין ובן אלון אני פוגש ממש לפני הפנייה שמאלה (אחרי מעבר החצייה בתמונה) אל הסיום.

לצערי המצלמה לא הצליחה לנפק תמונה של שער הסיום
נסתפק בתמונת אווירה של אור עזרתי ונתן ליפשס, שצולמה לאחר מספר דקות שלהתאוששות, לצורך סיכום הריצה.

הגארמין מראה 24:48 דקות ל-4.940 ק"מ, אבל כזכור בתחילת הסיכום כתבתי, שכנראה והפעלתי את השעון באיחור.
הקילומטר האחרון, נמדד כ-986 מ’, שלקחו 5:23 דקות לפי הגארמין.
לפי התוצאות הרשמיות – 25:08 דקות, מקום 184 מתוך 331 ו-24 מתוך 32 בקטגוריה שלי.

חנן שפירא מסיים את המרוץ,

וגם ג’ניפר לוי מסמנת סיום מוצלח של חמשת הקילומטרים ביום קיץ זה.

ריקי סלם היום על תקן רשמת ולא רצה.
היא בוודאי שמחה לרשום את המנצחת בין הנשים – נועה ברקמן – חברתה למועדון רצי רמת-השרון.

טקס הסיום נערך ברחבת מרכז הספורט.

הקהל, בו רבים מרצי רעננה, כבר ישוב.

ציון חצרוני – הצעיר הנצחי – מנצח בקטגוריית גברים 60-64, ואילו יהודה גבלי (איתו בתמונה) מסיים שלישי.

יאיר קרני מנצח בקטגוריה 55-59, לפני משה חגבי ומשה הופמן.

לילך בר נתן מנצחת בקטגוריית נשים 20-39, לפני בת חן כהן ומירית מזרחי (למרות הכיתוב על הפודיום…)

רחל שמידט מנצחת בקטגוריית נשים 50+, לפני אולה הדר ועפרה גפני.

הקהל מחכה בין השאר להגרלת שלושה זוגות נעלי ריצה לגברים ולנשים מתנת חברת אסיקס.

אחת הזוכות היא מירית מזרחי שרצה בשנית אל הבמה.

ניפרד מהטקס, כרגיל בתמונה המסורתית של משפחת שגב, במרוץ הביתי שלהם.

סיכום:
1. מרוץ גלעד הוא אולי מרוץ יחסית קטן, אבל מארגניו (בעיקר אלי בוצר) עושים זאת מכל הלב.

2. אומנם מרוץ גלעד הוא רק למרחק 5 ק"מ, אבל נראה לי שכמות תמונות כולל טקס סיום שמסתכמת ב-92 תמונות בלבד, מרמזת שהמצלמה הבינונית – לא ממש סיפקה את הסחורה המצופה…

קישורים קשורים
תמונות מרוץ גלעד – כולל כל התמונות מכתבה זו כאן