מאת:עופר ביידה
מרוץ נס ציונה לא משך השנה משתתפים רבים – אולי הקירבה לחצי מרתון ירושלים (חמישה ימים לאחר מכן), ואולי מזג האוויר השרבי הצפוי.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
לבד משער הסיום המרשים, ניתן לראות בתמונה שטיחים שלא נראו עדיין בארץ.
המדידה השנה, תתבצע באמצעות מערכת מדידת זמנים חדשה, ע"י חברת מרוצים של גבי ינאי.
רחבת הכינוס בקירבת עיריית נס ציונה, כבר מתחילה להתמלא.
בינתיים אפשר להנות מקצת קצב.
עם השימוש במערכת מדידת הזמנים החדשה, הצ’יפ שנראה כלוחית ובה 4 חורים (לצורך הצמדתו לשרוכי הנעל), נמצא בתוך ניילון, שצמוד למספר המשתתף.
אחרי שהבנתי את העיקרון, אני מנסה לעזור ולהסביר גם לקאלקידן בלקה (מאתיופיה) איך להוציא את הצ’יפ מהניילון.
אולי כדאי שבפעם הבאה הצ’יפ יהיה מונח, כך שיהיה יותר קל להוציאו…
מרוץ הגלגיליות העממי כבר בעיצומו,
ועוד משתתפים ומשתתפות חולפים על פנינו.
מקצה זה לא מסתיים בשער הסיום כמו המקצים התחרותיים שיערכו מאוחר יותר,
אבל התעודות מחכות למסיימים לפני עזיבתם את אזור הסיום.
עד שיוזנק המרוץ העממי למרחק 2 ק"מ, נודה גם למחלקות התעודות על חלקן במרוץ.
משתתפי המרוץ העממי זמן קצר לפני הזינוק.
בינתיים, נאחל לפייסרים (מכתיבי קצב) של קבוצת "יעדים" של ראובן מילמן, בהצלחה בתפקידם במרוץ היום.
והנה מבט על זמני היעד…
סבטלנה בחמנד כבר בחימום ראשון לקראת המקצה העיקרי ל-10 ק"מ,
אבל בל נקדים את המאוחר – בינתיים משתתפי המקצה העממי ל-2 ק"מ, מתחילים להגיע לסיום.
גם הם מקבלים תעודה.
עירוני נס ציונה על המפה!
אמנם פורים כבר נחגג בלא מעט ערים יום קודם, אבל אף פעם לא מאוחר לשמוח.
שלטי עידוד מקוריים, זה תמיד נחמד.
ניפרד מהמקצה העממי עם עוד משתתפת, שנראית שמחה בקבלת תעודת הסיום.
ראובן פינקל הוותיק (בן 82), מי שמסמל אולי יותר מכולם מרוץ זה – צופה אל דור העתיד,
המקצה התחרותי למרחק 2 ק"מ הוא חידוש שהוכנס השנה.
בהצלחה!
לאחר 7:25 דקות אמבסאו ביטאו מרצי נס ציונה נכנס לשער הסיום במקום השני.
את חברו לאגודה, אווקה טגניה שהקדים אותו ב-7 שניות, המצלמה פיספסה לצערי…
אדיר מדינה מסיים שנייה אחת אחריו ובמקום השלישי.
עידו כהן (גם הוא מרצי נס ציונה) מסיים במקום החמישי והראשון בקטגוריה שלו (עד גיל 12).
אני מחליט לשנות צד וזווית צילום, מקואננט אייטגב ויונתן מגל הם הראשונים להרוויח מכך.
טיגיסט ביטאו גם היא מרצי נס ציונה מוסיפה לאגודה, מקום ראשון נוסף – ילדות עד גיל 12.
מאיה פרץ שנייה בין הבנות, וראשונה בקטגוריה שלה,
לפני אילנית זבירובסקי,
ועמית שובלי מטריאתלון נס ציונה, ששלחו גם הם נציגות מכובדת למרוץ הביתי.
מיכל ברודר מסיימת שנייה בין הילדות עד גיל 12,
ואורפז וויסמן שלישית.
נעבור למשתתפים ומשתתפות עוד יותר צעירים – שיווי אייטגב בת ה-10,
הרן בן ישי בן ה-9,
ואפילו עופר בר בן ה-7, כשבתמונה גם מסרץ פנטה וסינקה טרפה מרצי נס ציונה.
מתכוננים למקצה ל-10 ק"מ, את הפייסר ל-40 דקות – יורם לבב – כנראה לא אוכל לצלם תוך כדי הריצה…
סבטלנה בחמנד וירדן ביאלוסטוצקי כבר מוכנות לזינוק,
ומסבטלנה אך טבעי שנעבור למתחרה שלה במרוצים האחרונים, קאלקידן – רוני גוסרסקי ממוקד גם הוא לקראת שעת הזינוק ההולכת וקרבה.
לוריס מנדלוביץ ונילי אברמסקי – חניכותיו של עמית נאמן – בתמונה משותפת.
טדסה דרגה ורן אלתרמן עם המבט קדימה,
ואנחנו יוצאים סוף סוף לדרך.
כרגיל במרוצים האחרונים, אני מתחיל את המרוץ מהר מהקצב שבו אני מסוגל לרוץ 10 ק"מ בכושרי הנוכחי, וכך רצים רבים עדיין מאחורי.
דייב לדרמן מאיץ בי לצלם את הרצות שלידו, במקום אותו,
את אתי זר צילמתי כבר בהרבה מרוצים – ליאור גולדין רצה מהר מדי בשבילי בדרך כלל – אבל כאמור היום התחלתי קצת יותר מהר…
יותם ורדי מוביל את הקבוצה ל-45:00 דקות.
אומנם הליקופטר לא היה לנו היום במרוץ, אבל זה לא צריך להפריע לנו (בינתיים לפחות) לחייך.
לאחר סיום הקילומטר הראשון (4:30 דקות), אני פוגש את נתן אופן הוותיק, שוויתר הפעם על ריצת השבת המסורתית של איילות בהרצליה, לטובת מרוץ נס-ציונה.
אחרי עלייה קצרה פגשנו נקודת מים ראשונה (כ-2 ק"מ מהזינוק), המים היו קצת חמים, אבל ביום חם כזה, לא נהיה בררנים.
גם עינאמה לולי מרצי נס-ציונה, עם אנרגיה מחודשת, מנצלת את הירידה בקטע זה של הריצה..
עוד קילומטר חולף (10:59 לקילומטרים השני והשלישי), אפשר כבר לראות את שער הסיום ברקע,
אבל הפעם, אנחנו רק חולפים דרכו, בדרך להמשך הריצה.
מיד לאחר הפנייה לרח’ עצמאות (כ-100 מטרים משער הסיום), מחכה לנו נקודת המים הבאה.
אומנם המים עדיין מגיעים בכוסות ולא בבקבוקים, אבל לפחות השלט מכריז – מים לשתייה…
חנוך שחר ועמוס שליט – בני ה-73 – הם גם וותיקים בהשתתפות בלא מעט מרוצים בארץ.
באופן מסורתי, מרוץ נס ציונה, הוא מרוץ בו השתתפו בעבר, כמו גם היום רצות ורצים צעירים – סיון שטולצנברג בת ה-14 היא אחת מהן – רונן סולמא (מימין), משלים את התמונה.
נפרדנו מהרחוב והכביש הצרים יחסית, וגם סיום הקילומטר הרביעי כבר הרחק מאחורינו (5:56 דקות ל-1.03 ק"מ לפי הגארמין).
פסח רנן מציג את גופיית הריצה האיכותית שחולקה השנה במרוץ כפר-סבא ע"ש רס"ל זיו בלאלי ז"ל.
אני אומר לניל ירמיש, משהו על השוואה כלשהי (מופרכת כמובן), בין התנאים פה למרתון וונציה, בו רצנו שנינו בשנת 2005…
שמעון בלמס נראה שמח לתמונה – איזה כיף!
גיורא לנדאו ויוסי רבלין הם הפייסרים ל-55 דקות – לפחות בשלב זה, לא נראה שיש להם עבודה…
לאחר כמחצית ממרחק המרוץ מופיעה נקודת המים השלישית (6:59 דקות ל-1.03 ק"מ לפי הגארמין).
האם ביום כזה חם, לא היה צריך להוסיף נקודת מים עוד קודם?
נתקלתי בלא מעט רצים ורצות שנראו הולכים וכנראה לא הרגישו כל כך טוב.
את המובילים לא הספקתי לראות ולצלם (ככה זה כשרצים כל כך לאט, גם ביחס לשנים קודמות בהן רצתי במרוץ זה),
אבל את אבישי ברטל ממכבי בני הנגב בדרך למקום השמיני, כן קלטה המצלמה,
כמו גם את גלעד רותם מרצי רמת השרון, שיסיים שני מקומות אחריו.
קאלקידן בלקה מובילה בין הנשים,
מספר שניות לפני סבטלנה בחמנד.
נילי אברמסקי במקום השלישי.
ארז בן שלום מגיח גם הוא מתחת לגשר בדרך למקום הראשון בקטגוריה שלו (גילאי 50 עד 54).
מהוותיקים נעבור לוותיקות – לוריס מנדלוביץ, רביעית בין הנשים וראשונה בקטגוריה שלה (גילאי 45 עד 49)
חצינו את הגשר, אמיר קינן אולי תמה לראות אותי,
אני תמה, אם יש כזאת אגודה – "הג’ינג’ים" – שבשמה הוא מופיע בתוצאות המרוץ…
גם בזה נבבה (עם גיא בן דור) בדרכו חזרה מנקודת הסיבוב
הללוליה לשמר כץ וכמובן עודד רוזן.
הקילומטר השישי הסתיים גם הוא (6:20 דקות), אני מנסה להבין מראובן מילמן (הפייסר ל-50 דקות), מה קרה ליעדים של הפייסרים היום?
אכן תנאי החום השפיעו לרעה על כולם.
אריק שוורץ מתקרב כמוני לנקודת הסיבוב,
והנה היא מגיעה.
זוהר פרס – הפייסר ל-60 דקות – עדיין מצליח לשמור סביבו על קבוצה שתוכל לעמוד ביעד של הזמן המקורי.
עוד שלושה קילומטרים לסיום (6:10 דקות לקילומטר השביעי),
העובדה שללירון שיוביץ נשאר מרחק קצת יותר גדול (רחוקה עדיין מספר מאות מטרים מנקודת הסיבוב) – לא מפריעה לה לחייך – כל הכבוד!
יפעת כהן-מירב שואלת אותי אם יש מים בהמשך – במקום לענות (והתשובה הייתה צריכה להיות לא) – אני אומר:
"אחות help" – כנראה שגם ליפעת (אחות במקצועה) אין פתרון למה שמסתמן כלא מספיק מים, במרוץ ביום שרבי שכזה.
ראובן פינקל הוותיק אותו פגשנו בקהל בתחילת הריצה.
לאחר סיום הקילומטר השמיני (6:15 דקות), חזרנו סוף סוף אל נקודת המים מסוף הקילומטר החמישי (כ-19 דקות ושלושה קילומטר ללא מים).
אנחנו פונים שמאלה אל המשך הריצה.
איזה מזל שרצתי היום עם המצלמה הקטנה – גם מבחינת הקושי – אבל יותר חשוב ברגע זה, המצלמה הקטנה יכולה לצלם במים, וכך אני יכול לצלם בזמן שצינור המים מופנה לעברי ואיתו מגיעים גם מים צוננים.
יעקב מילבסקי צולח גם הוא את מחצית הקילומטר הלפני אחרון.
אנחנו ממשיכים לרוץ בכוח האינרציה.
עוד שלט המבשר על הפנייה הבאה רומז שהסיום כבר קרוב,
כמו שמאשר השלט המסמן את סוף הקילומטר התשיעי.
יש זמן להינות מהפריחה הצבעונית,
לפני שהשוטר בכיכר יראה לנו את הכיוון שיביא אותנו לארץ המובטחת.
שער הסיום מבצבץ הרחק באופק, אך פחות מלבב מראה האמבולנס והאנשים הנושאים אלונקה לידו – בצידה השמאלי של התמונה.
אחרי עוד מספר מטרים אני רואה רץ שיושב בצד ומטופל ע"י צוות רפואי.
מספר ימים לאחר המרוץ – אחד הרצים עידכן בפורום ריצה וטריאתלון בתפוז שהוא איבד את ההכרה לקראת הסיום, ולאחר טיפול בביה"ח קפלן חזר לאיתנו.
זה לא באמת חשוב, אם זה היה הרץ שאני ראיתי בשלב זה של הריצה או מישהו אחר, צריך לעשות כל מאמץ לצמצם את הסיכוי להגעה למקרים כאלה – נחזור לכך בסיכום המרוץ.
זמן קצר לפני שאני עובר בשער הסיום, מראה השעון 58:33 דקות.
אני חוצה את קו הסיום – שני קילומטרים אחרונים ב-11:27 דקות.
הגארמין מדד 10.170 ק"מ ב-58:42 דקות.
לפי התוצאות הרשמיות: 58:39 דקות, מקום 201 מתוך 319 שסיימו ו-33 מתוך 45 בקטגוריה שלי.
דוד סעידי מאיגוד האתלטיקה כורז בשמות הרצים המסיימים.
אני ממשיך לכיוון הרכב כדי להחליף את חולצת הריצה (שכזכור הושקתה במים בנקודת הצינון, כ-2 ק"מ לפני שער הסיום).
דב שגב מרצי רעננה שפוגש אותי, וכנראה לא רגיל לראות את ה-40 דקות מהצד הלא נכון (40:33 היום בתנאי השרב) – אומר לי שהוא יודע מה תהיה הכותרת של הסיכום שלי.
מעניין – אני עוד לא חשבתי על כך, בניגוד לסיכום שלי על האולטרה למשל, בו החלטתי על כך באמצע הריצה – הישרדות היא הצעתו של דב.
אומנם אני לא מצופי הישרדות המסורים (בלשון המעטה), אבל לבסוף גם אני משתכנע – אבל נחכה עד לאחר הסיכומים.
אני פוגש את פיטר מנדלוביץ שמספר לי שהוא שיכנע את רעייתו לוריס לבצע את הצינון מהמרוץ בבריכה – מאחר ולא הייתי בסביבה עדיין, נסתפק בצילום הבריכה לאחר מעשה…
ליד שער הסיום אני פוגש את אינס נרושק וקובי תורג’מן שמסמנים גם הם V על מרוץ לא קל.
דגנית רוזנטל מסיימת גם היא את המרוץ המתיש,
ולרגע אני מקבל את המיקרופון כדי לקבל את דורון גורודצקי – אכן ראוי ש"הרץ המצלם" יכריז על "ההלך המצלם"…
ראובן פינקל בן ה-82 שכל כך מזוהה עם המרוץ מסיים אותו בהצלחה – לא קל ביום כזה,
ולאחר מספר דקות גם זאב נווה – המבוגר ממנו במספר חודשים – נכנס לסיום.
טניה אייזנפיש מחכה בקו הסיום לתת את הכבוד לזאב, ואני כדי לתעד את התמונה המשותפת.
אני "מבטיח" לזאב, לא להראות את התמונה, לחבר של טניה – חוש הומור עוזר בכל גיל…
נעבור לטקס הסיום,
הקהל ממלא את האולם .
המרוץ נקרא על שמו של תא"ל יורם (צ’ו’צ’ו) גלבוע ז"ל – נכדו שנקרא על שמו מכבד גם הוא את הטקס, ומוצג לקהל.
נעבור לחלוקת הגביעים והפרסים – טיגיסט ביטאו מרצי נס-ציונה, היא המנצחת במקצה התחרותי ל-2 ק"מ לילדות עד גיל 12.
מאיה פרץ, אילנית זבירובסקי ועמית שובלי הן המנצחות בקטגוריה לגילאי 13 עד 16.
עידו כהן ויונתן מגל הם המנצחים לילדים עד גיל 12.
משה – אביו של עידו – סיפר לי מאוחר יותר, שאחת הסיבות שהמרוץ התחרותי ל-2 ק"מ התווסף השנה למקצי המירוץ, הייתה פנייה של עידו לראש העיר בבקשה כזו.
כל הכבוד על היוזמה!
סבטלנה בחמנד עם הגביע למקום השני הכללי בין הנשים, נילי אברמסקי עם הגביע למקום השלישי מחייכת בקצה התמונה.
חבל שאין יותר מקום באולם להציב פודיום כך שניתן יהיה לתת לשלושת הזוכים את הכבוד.
זה גם היה מאפשר לצלמים להנציח אותם בצורה נוחה יותר.
קאלקידן בלקה מאתיופיה, היא המנצחת היום והשמחה ניכרת על פניה.
רן אלתרמן סיים שלישי בין הגברים,
אחרי איילה סטאין, שיייצג את ישראל בקיץ הקרוב, באולימפיאדת בייג’ינג’ במרתון.
והמנצח הגדול – מאמן קבוצת רצי נס-ציונה – וודג’ זבדיה שמראה לחניכיו וחניכותיו את הדרך הנכונה להצלחה.
אחרי עוד קצת תימרונים בגלל המקום הצר, אנחנו אפילו מצליחים לארגן תמונה משותפת של שלושת המנצחים.
מנצחי המקצה בקטגוריה לגילאי 40 עד 44 – רוני גוסרסקי לפני אבנר איתן ומשה כהן.
נעלה קטגוריה (45 עד 49) כדי לפגוש את בני זר ודב שגב (שכזכור תרם את חלקו לשם סיכום זה) – איילה סטאין קיבל כבר את המקום השני הכללי, ולכן לא מופיע איתם.
אם כבר וותיקים, אז נעבור להכי וותיקים במרוץ היום – זאב נווה וראובן פינקל בני ה-82, ומשה רז בן ה-78 שהצטרף אליהם להשלמת התמונה.
נסיים את הטקס עם דור העתיד – סיטוטאו אבבה ונגוס מולט שסיימו במקומות השני והשלישי לגילאי נוער עד 19 (אינדלאו טאקלה שמוכר כבר לחובבי האתלטיקה הישראלית עם מספר שיאי גילאים חדשים בחודשים האחרונים, סיים ראשון באותה הקטגוריה).
סיכום:
1. קיום מרוץ ביום בו הטמפרטורה מגיעה ל-34 מעלות הוא בעייתי, אבל במידה ומחליטים לקיימו יש להיערך בהתאם (התחזית בדבר הטמפרטורות החזויות הייתה ידועה מספר ימים מראש).
2. גם אם כמות ומיקום נקודות המים הייתה סבירה למרוץ ל-10 ק"מ בתנאים רגילים, היא לא מתאימה בתנאי שרב – היה צורך להגדיל את כמות הנקודות ולצופף אותן יותר, שימוש בבקבוקים היה עוזר גם כן.
3. במרוץ רעננה בשנתיים האחרונות היה שימוש במתזים, למרות שתנאי החום היו פחות קשים.
במרוץ זה, היה פיתרון מקורי – נער שתוך שימוש בצינור מים שמוקם כ-2 ק"מ לסיום שימש כנקודת צינון לרצים – בהחלט פיתרון סביר, אבל היה צורך להשתמש בו בתכיפות הרבה יותר גדולה במרוץ, ובטח לא רק בסופו.
4. 360 רצים ורצות נרשמו למרוץ בהרשמה מוקדמת, ולפי אחד מאנשי חברת מדידת הזמנים, עבר מספר הרשומים לאחר הוספת אלו שנרשמו במקום ביום המרוץ, את גבול ה-400 רצים ורצות.
גם אם לא כל הרצים אכן זינקו למרוץ (לא ניתן לדעת במקרים בהם אין שטיח בזינוק – אין בכך טעם במרוץ קטן כמו מרוץ זה), עדיין העובדה שרק 319 סיימו את המרוץ אומרת דרשני.
5. אולי יש מקום לגוף מקצועי שיקבע כללי בטיחות בכל האמור לקיום מרוצים במזג אוויר חריג, והמינימום הנדרש במקרים אלו.
6. מרוץ נס-ציונה מגדיר את עצמו כמרוץ הגדול בשפלה, אז בפרפרזה על הצעתו של דב שגב:
נקווה שמרוץ נס-ציונה בשנה הבאה לא יהיה – הישרדות השפלה…
קישורים קשורים
תמונות מרוץ נס-ציונה כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |