מאת:שי גולדלסט
כמו כל קשר זה תמיד מתחיל באיזה מבט חטוף, ביישן, בודק, מן פלירטוט ששואל האם אפשר? ככה גם אנחנו התחלנו. אני התאהבתי מרחוק, רציתי אבל לא העזתי עד שיום אחד קיבלתי אומץ ונגשתי. אחר כך התחלנו לצאת, לא משהו מסודר, איך שיוצא, באווירה ספונטאנית, ככה זה הצעירים – בלי מסגרת, בחופשיות. ריצה פה ריצה שם. תחילת האביב, ימים ארוכים ,ים ושקיעות בקרים וזריחות, התרגשות ראשונית , יש אהבה חדשה באוויר. אחרי חודש של פגישות גנובות אני החלטתי שאני רוצה יותר מהקשר הזה וכמו בכל מערכת יחסים החלטתי לקחת אחריות. הצטרפתי לרצי תל אביב.
הקשר מתהדק באווירת ירח דבש אנחנו חודש וחצי ביחד ומתחילים להם ניצנים של זוגיות היא כבר מבזבזת בחנויות וקונה נעליים וחולצות תואמות, רומזת שהיא אוהבת אותי כמו שאני אבל אם אני אוריד קצת במשקל זה בטח יעזור. ככה זה אהבה חדשה, מה לא עושים בשביל הריגוש. אנחנו נפגשים 3 פעמים בשבוע לשעה וקצת אבל הרצון לראות אותה לפני והמחשבות של אחרי עושות אותי מתהלך עם חיוך של מאוהב. במערכת יחסים לא תמיד הכל עם לבבות, פרחים ועננים וורודים, יש גם כאבים. הסביבה הקרובה מרימה גבה וחושבת לה, אויש נו, זה בטח עוד מעט יעבור לו. דווקא זוגתי (אור) גילתה סבלנות לחדשה, בטח חשבה בשביל מה להתנגד לה, היא אופנה חולפת, תעזוב בקרוב. אבל היא נשארה איתנו, ולאט לאט חדרה לחיינו.
זה לא אותו דבר (מלבד הגעגוע), החיים השתנו. יוצאים פחות בלילות, כמעט אין אלכוהול, יום שישי חשוב לי לחזור מוקדם מכל בילוי ואירוע, כי הרי מחר, בשבת, אני נפגש איתה וצריך את כל האנרגיה בשבילה. יש לה כבר נעליים משלה, בגדים רק שלה, שירים רק שלנו באייפוד שאפל הכתום, ורעיונות לתפריטים שאמורים לחזק לנו את הזוגיות. עכשיו אני מבין: אני כבול רשמית לעוד מערכת יחסים. נותנים ידיים ומתכננים לנו את העתיד המשותף, מסמנים מטרות. חלומות של זוגיות חדשה. עכשיו, אחרי התיאור הזה נראה אותי מתמיד איתה, נשאר גם שקשה, גם שיורד גשם, גם שבעבודה לוחצים. אני באמת מתבגר לוקח אחריות.
אחרי כל הרומנטיקה הזו הגעתי ביום שישי בבוקר למרוץ חולון, הפעם זה כבר שונה, זאת לא הפעם הראשונה, מתחילים להיות הרגלים קבועים, שעת קימה, הכנת הבגדים יום קודם, בקבוקי מים, הכל יותר רגוע.
מקום הכינוס מתחיל להתמלא באנשים ואם יש משהו שתמיד צובט בלב זה דווקא תחביב אחר שהוזנח – צילום. יש כל כך הרבה אנושיות וצבעים באירועי ספורט שמתחשק להיות בתפקיד הצלם לפעמים.
הרשמה, הכנה, חימום, חבר שמבקר, הכל עובר בקצב הנכון, ועכשיו צריך לרוץ ולהשתדל לרוץ מהר את ה – 10 ק"מ.
יש ארבעה דברים חשובים שלמדתי במרוץ חולון: