מאת:אמיר שוונג
קרלוס גולדברג, רץ והולך על שביל ישראל מצפון לדרום מריח את נקודת הסיום שלו – מסוף טאבה באילת. בימים אלו מלווה אותו בבה, שוטר במשטרת ישראל, שפשוט התנדב ללוותו ל-5 ימים לאחר שאמר לו בטלפון שאם הוא לא ילווה אותו מי ילווה אותו, ובבה אכן צדק. בבה עזב הכל ומלווה את קרלוס עם רכבו. מגיעה מילה טובה לבבה שלא הכיר את קרלוס לפני כן, והתנדב למשימה. ראוי לציין שקרלוס בן ה-53 שגופו כבר לא של בחור צעיר גמע מאות ק"מ וכל תנועה שמבצע גופו כואב. בבה מקל עליו במטלות פשוטות בכדי שקרלוס יוכל לדבוק במשימתו הקשה.
לקרלוס נמתכוון להגיע לאילת ביום שישי. ליבנו עם קרלוס…
היום השתיים עשרה
אמצע היום
מנחם פז מעדכן:
קרלוס נמצא עכשיו בפארק תמנע, בדרך לבאר אורה.
עמוד ענן: 196,000 מזרח, 408,000 צפון.
אני עוקב גם באמצעות google earth.
המרחק בין אתר תמנע לאילת ממש כלום, סיבוב אחד קטן של הגלגלת בעכבר.
בהזדמנות חגיגית זו אני מצרף מצגת שהכינה קבוצת "ירוקים" ומטרתה למנוע
הקמת מיתחם תיירותי בפארק תמנע.
קרלוס על כביש 40 בין נחל פארן לצומת ציחור
קרלוס הגיע לקראת ערב לחניון לילה בפתח קניון שחורת.
בני המשפחה וכמה חברים שירדו היום לאילת הגיעו לביקור שיכלול קומזיץ כמיטב המסורת הדרום אמריקנית.
מחר בבוקר בסביבות 07:50 קרלוס יתראיין טלפונית לחדשות ערוץ 10.
במקביל צפוי ראיון נוסף, ארוך יותר עם הרדיו המקומי קול הים האדום.
קרלוס יסיים סמוך למסוף הגבול בטאבה אבל בגלל הלחץ הצפוי במקום (בצאת בני ישראל מסיני)
יערך טקס הסיום באתר "דגל הדיו" בחוף אום רשרש.
היום האחד עשרה
בוקר
קרלוס ובבה השכימו לפני 05:00, ארוחת בוקר כמו שצריך, קרלוס יוצא לדרך ובבה משכין סדר בחניון.
כחלוף 5 שעות ומשהו של ריצה (היום חלק גדול מהמסלול באמת מאפשר ריצה), קרלוס עבר כ-30 ק"מ והוא נמצא
בחלק הדרומי של המישר. צפויות לו עליות וירידות בינוניות עד שיחצה את נחל פארן ויגיע לצומת ציחור.
מי שמעוניין לעקוב אחרי קרלוס באמצעות מפה טופוגרפית במחשב, יכנס לאתר עמוד ענן בקישור
http://amudanan.co.il
.
לוחצים על "דילוג" וניתן להגיע ל"פארן" שאקטואלי להיום או ל"אילת" שיהיה אקטואלי ממחר.
ניתן לבחור קנה מידה של 1:50,000 בו רואים כל קו גובה ועיקול נחל או 1:250,000 בו רואים
את תואי שביל ישראל. מומלץ להתחיל בקנה המידה הגדול יותר, לזהות את האיזור ואז לרדת לפרטים.
למי שנכנס ממש עכשיו, קרלוס נמצא בקואורדינטות 195,000 מזרח על 477,000 צפון, כ-10 ק"מ
מצומת ציחור.
אנחנו (בעיקר צ'ארלי פליקר, יחד עם עוזרים טובים) עוסקים במה שיקרה ביום האחרון של המסע, יום שישי בעוד יומיים.
בבוקר בין 07:00 ל-07:30 קרלוס ישוחח בטלפון עם מגישי תוכנית חדשות הבוקר בערוץ 10.
ברקע יוקרן סרטון קצר שערך דני חזן ובו תמונות מהיום התשיעי, לפני יומיים.
עריכת וידאו: דני חזן
במקביל קרלוס יתראיין לרדיו המקומי "קול הים האדום".
אחרי הצהריים קרלוס יגיע לנקודת הסיום בין מלון הנסיכה למסוף הגבול סמוך לטאבה. שם
תתקיים קבלת פנים על ידי בני המשפחה וחברים קרובים.
בהמשך בשעה שטרם נקבעה, סדר גודל 16:00, יערך טקס סיום בגן הציבורי ליד "דגל הדיו"
באתר אום רשרש הישנה.
כאן ההזדמנות להודות לגב' דנה זנטי דוברת עיריית אילת ולגב' רונית זילברשטיין מקול הים האדום.
צפוי כיסוי גם ברשת ב' (לא בהכרח ישיר, אלא ביומני החדשות), אולי בערוץ 10 ובגלי צה"ל.
הכוונה לזמן לאירוע תושבים, אורחים, אמצעי תקשורת מכל הסוגים והמינים וכל מי שרוצה לקחת חלק
באירוע חד פעמי המסמל כמעט יותר מהכל את החיבור הפיזי של כל חלקי הארץ.
אמצע היום
בשעה 12:25 הטלפון מצלצל ומהצד השני אבלין ויוסף המרשלג, שכנים שלי מבית הלל,
מודיעים לי שהם בדרך מאילת לצפון דרך מצפה רמון ולפני מספר דקות הבחינו צפונית
לנחל פארן בדמות משונה נעה על דרך עפר במקביל לכביש, נגד כיוון תנועתם.
הם ביצעו U-TURN קטן ועצרו ליד קרלוס בכבודו ובעצמו.
הם כמובן מעודכנים בכל הקשור למסע, מאז שבנם רובי, כתב ערוץ 10, עשה עליו כתבת פרומו.
לא עוברות כמה דקות ובבה מצליח להעביר תמונות רבות משלושת הימים האחרונים.
גם בני בן מובחר מודיע כי את הדרך מאילת לצפון יעשה דרך מצפה רמון מתוך תקווה שייפגש עם קרלוס.
סוף היום
בשעה 20:00 בבה וקרלוס מחפשים חניון לילה סמוך לצומת שזפון לאחר 60 ק"מ בשמש הנגבית.
המוראל גבוה, הבריאות טובה, עוד שני לילות בערבות הנגב.
קרלוס:" בין 10:00 ל-15:00 זה ממש שגעון, כמעט בלתי אפשרי, חום לא נורמלי, שמש חזקה…".
האיש לא מהסס ולא מפחד ללכת בשבילים בחושך מוחלט עם פנס קטן על המצח.
עוד 100 ק"מ.
מחר משפחת גולדברג + חברים יורדים לאילת.
אנו משתדלים לארגן אירוע צנוע בחוף אום רשרש, סמוך לאתר דגל הדיו (סמוך לקניון מול הים).
זמן צפוי: יום שישי 16:00.
תזכורת:
ביום שישי בבוקר בין 07:00 ל-08:00 קרלוס צפוי לעלות לשידור בחדשות הבוקר של ערוץ 10 וברדיו קול הים האדום.
קרלוס בסוף היום
היום העשירי
מנחם פז מדווח:
נסעתי במיוחד לקיבוץ דן כדי לצלם את נקודת ההתחלה הצפונית של שביל ישראל.
בתמונה השניה נראה קרלוס מתבונן כיצד בבה משלים את הצבת האוהל במכתש הקטן.
בבה משלים את הצבת האוהל במכתש הקטן
מה עבר על קרלוס בימים האחרונים?
בסוף היום השמיני קרלוס ניסה לטפס את מעלה עלי בעלטה מוחלטת, איבד את
השביל וחזר לנקודת המוצא. בבה ואבשלום חברו אליו לאחר כשעה והקימו מאהל.
בתמונה השלישית צילם אבשלום את בבה בארומה של עיר אובות , ליד חצבה. יש שם
אינטרנט אלחוטי ובבה העביר תמונות ואפילו סרטון קצר לערוץ 10.
בבה בארומה
בתמונה הרביעית צולמה קבוצה של נכי פוליו, אנשים לא צעירים, המתעקשים לטייל גם
במקומות קשים בנגב, כמו השביל לעין יורקעם. הקבוצה קיבלה את קרלוס בקריאות עידוד
כמוהן לא נתקל עד היום.
הקבוצה קיבלה את קרלוס בקריאות עידוד
כמוהן לא נתקל עד היום
גולני, גולני שלי…
מה עבר על קרלוס היום?
אתמול בלילה הגיעו קרלוס ובבה לחניון הלילה שמתחת לקרן עקב, על הגדה הדרומית של נחל צין.
הבוקר התחיל בטיפוס לא קל דרך קרן עקב, חוד עקב, עין עקב תחתון ועד עין עקב עליון. אחרי 12
ק"מ בסה"כ קרלוס הגיע לעין שביב וזה היה רק הסיפתח.
כמעט 40 ק"מ של עליות וירידות מפרידים בין עין שביב והעיירה מצפה רמון. קרלוס הגיע אליה בערך בשעה 18:00
כשהחשכה מתחילה להשתלט על מרחבי מכתש רמון. יותר מ-15 ק"מ האחרונים הם הליכה ממש על סף המכתש.
נוף יחודי שאין לו מתחרים.
זה לא הספיק, אז קרלוס התעכב רק לצורך מילוי מצברים והמשיך לעוד 10 ק"מ של ירידה למכתש וטיפוס בואדיות,
הכל בחושך מוחלט עם פנס צמוד למצח.
בבה הכין את מאהל הלילה בקירבת נחל ערוד, סמוך לשן רמון התלולה.
מחר בבוקר קרלוס ידרים לאורך כביש 40 במתחם גיאוגרפי הקרוי "המישר", עד כמעט צומת ציחור.
הכוונה להגיע ביום חמישי בערב לטווח קצר מאילת כדי לאפשר הליכה חסרת מתחים ביום האחרון.
היום התשיעי
מנחם פז, האיש שכותב על קרלוס כל יום ומדווח לי, פגש את קרלוס וליווה אותו והנה מה שהוא כתב:
קמתי בבוקר בהרגשה שהמסע בנגב לא יהיה פשוט וקרלוס יצטרך למצות מעצמו כוחות
מהרזרבות האחרונות שנשארו לו.
לכן לא הופתעתי כשבבה ואבשלום דיווחו לי שכבר עברו שלוש שעות וחצי והם עדיין ממתינים שקרלוס
יסיים לטפס במעלה עלי. עליתי על הרכב ומיהרתי לחבור אליהם (נסיעה אתגרית של 40 דקות).
אלא שאז הגיעו החדשות הטובות. מסתבר שעד שהם קיפלו את המאהל בתחתית המכתש, נסעו
לחצבה, התעכבו פה ושם ולבסוף עלו דרך 14 הסרפנטינות של מעלה עקרבים, קרלוס כבר השלים את
העליה, עבר את החניון (והתפלא שאף אחד לא מחכה לו עם מים ואוכל) והמשיך לעין יורקעם.
(ממש עכשיו ראינו אותו בתוכנית מהיום למחר בערוץ 10, סרטון קצר שצילם בבה).
כשהדבר נודע לנו (איזה מזל, הטלפונים הניידים…), דילגנו לחניון ליד הכביש למפעלי אורון.
הצטיידנו בטילונים אצל גזלן שהגיע מירוחם, עברו כמה דקות והחניון התמלא בעשרות מכוניות
פרטיות של אנשים שהגיעו לטיולים עם מדריכי החברה להגנת הטבע. חג הסוכות.
סיפרנו למטיילים שבעוד מספר דקות הם עומדים להיפגש עם פנומן ובאמת בשעה 11:10 זה קרה.
קרלוס הופיע מאחורי עיקול בואדי לקול תשואותיהם של עשרות מטיילים שקיבלו אותו בקריאות
עידוד קולניות.
קפה, רד בול, סנדביץ, הרבה מים, מנוחה קצרה וקרלוס מדלג כאיילה לעבר הר כרבולת, אחד
הקטעים היותר קשים בשביל ישראל.
אבשלום ואני חזרנו לצפון, בדרך אספנו את הגופיות המודפסות שהכנו לכבוד סיום המסע של קרלוס.
בבה דילג למפעלי אורון, משם קרלוס המשיך לאורך נחל צין עד מעלה צין, חור עקב, קרן עקב ולבסוף עין עקב.
בדרך פגשו בפקח של רשות שמורות הטבע והגנים שהבהיר להם שחושך וריצה אינם הולכים ביחד.
יום קשה נוסף הגיע לסיומו. גם כמה ביצים שהפכו לשקשוקה.
מחר תקבלו תמונות שצולמו היום. השילוב של כובע תכלת+תג גולני+2 סיכות גדס"ר….
אני מקווה שותיקי גולני לא יאשימו אותנו בזילות, אבל קרלוס הרויח את זה ביושר.
עוד 4 ימים ומאתיים וקצת קילומטרים לסיום המסע באילת.
יערך טקס לכבוד בואו של קרלוס. בואו בהמוניכם לאילת!
היום השמיני
קרלוס יצא מערד קצת אחרי 05:00 בבוקר.
אחיו גיל ובנו לוטן הצטלמו לפרידה עם קלרה ומרדכי מילשטיין שאירחו אותם. תמונות בהמשך.
בבה בקיש הגיע מירושלים עם ג'יפ מצויד מפגוש ועד גגון שבקושי יצא מהמוסך אצלו בבית.
איסוזו צאלנג' ילד לידו. מלכת המדבר בכלל לא באותה ליגה.
"העברת המקל" בין החונכים בוצעה בנחל חימר 20 ק"מ דרומית לערד כשלקרלוס זה בכלל לא
משנה – הוא חושב על החוף הנקי, היפה, החף מכל זיהום – באילת.
בהמשך קרלוס הגיע בצהריים למצד תמר ומשם בדרך קשה במיוחד למכתש הקטן.
במכתש הקטן הוא פגש פעם נוספת את בבה אליו הצטרף אבשלום ארבל שהגיע איתי מהציביליזציה
של גוש דן
הבאנו לקרלוס:
דגלונים חדשים
עוד כובע בצבע תכלת עם כיסוי עורף
תג יחידה של חטיבת גולני
2 אותות מתכת של גדס"ר גולני
6 רד-בול + 1 ספרייט דייט
ברכה מנויילנת מהצוות של "עיצוב בשילוט"
בבה הבטיח (ולכן יקיים) ערב ראשון עם גריל פרגיות, לינה באוהל מרווח ועוד פינוקים לרוב.
חנה, אני חושש שקרלוס לא ירצה לחזור הביתה!
קרלוס בסמוך למסוע האשלגן של מפעלי ים המלח
היום השמיני בין ערד למצד תמר
מחר קרלוס יצא באור ראשון מן המכתש ויתקדם דרך הכניסה המזרחית של המכתש הגדול לכיוון
הר כרבולת האימתני. משם יעשה דרכו בנחל צין לכיוון עין עבדת אך בשלב מסוים יפנה דרומה
ויעלה על הרמה של העיר הנבטית עבדת לכיוון מצפה רמון.
היום השביעי
בוקר
חצי מהמסע כבר מאחורי קרלוס.
בתוכנית המסע המצורפת, רשמתי את המקומות אליהם הגיע קרלוס
בסופו של כל יום ואת המרחקים שעבר.
אתמול הוא השלים בחשכה עם אור ירח את הדרך מבית גוברין למושב אחוזם.
במושב קיבלו את פניו צ'ארלי פליקר ורמי שלום שגם עשו איתו את
הלילה באוהלי סיירים קטנים על המדשאה במרכז הישוב.
קרלוס יצא לדרך כהרגלו בשעה מוקדמת ובקיבוץ להב השלושה
נפגשו בפעם האחרונה להיום, תוך החזרת חלק מהמשא לתרמיל
של קרלוס. אני מניח שהיום קרלוס יפגוש יותר מטיילים על השביל.
בין 11:00 ל-12:00 קרלוס אמור להגיע למיתר (כביש 60 מצומת שוקת לחברון),
שם ייפגש עם בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון העושה
את דרכו לחופשה באילת.
בני דאג לכובע חלופי במקום הכובע המיתולוגי שאבד כנראה בשואבה.
בהמשך קרלוס ייפגש עם אחיו גיל ובנו לוטן המגיעים מהצפון, ככל הנראה
סמוך להר עמשא. את הלילה הם יעשו ביחד בערד.
מחר "תופס פיקוד" בבה בקיש שיהיה החונך של קרלוס במשך 6 ימים
רצופים עד אילת.משפחת גולדברג מתכננת לרדת בסוף השבוע לאילת לפגוש את קרלוס
בקו הסיום. כל מי שיזדמן לעיר בסופ"ש – מוזמן.
ילדיו של בני: הבן יובל והבת שי.
ברקע ניתן לראות את
שלט ההכוונה לפארק של מיתר עם סימוני שביל ישראל
ושלט הכוונה של הקרן הקיימת לישראל המכוון את המבקר ל"גשר דבמבם".
שעה 23:00
משתי התמונות המצורפות ניתן להסיק אולי שקרלוס מעביר את מירב זמנו בשינה.
אז האמת שלא. 6 שעות שינה בלילה הם חריגה בוטה מהממוצע.
בסיכום של כל יום אצרף את "סרגל המאמצים" של קרלוס, אותו תכנון מסלול מתומצת הסופר את הקילומטרים
ומתעד את מקומות חנית הלילה. בשבעת הימים הראשונים קרלוס ביצע 60% מהמרחק הכללי בין דן לאילת.
אחרי הפרידה ממשפחת בן מובחר, התחיל המאמץ היומי האמיתי. עליה מתמשכת בת 23 ק"מ ממיתר בגובה 400 מ'
עד הר עמשא בגובה 860 מ'.
במרכז היערנים של יער יתיר נפגש קרלוס עם בנו לוטן ואחיו גיל שהגיעו מהצפון. הם ליוו אותו באופן כמעט צמוד
דרך העליה המפרכת להר (שם המתינה לו ארוחת ערב), הכפר הבדואי דוריג'את, תל ערד, פארק ערד ועד לחצר
ביתם של קלרה ומרדכי מילשטיין שהתנדבו בשמחה לארח שלושה אוהלי סיירים על דשא ביתם בערד.
מחר מתחיל סיפור חדש – בערבות הנגב, ליתר דיוק: בהרי הנגב.
לקרלוס יש כובע חדש (בצבע תכלת) ו"חונך" חדש (בבה בקיש אותו תכירו בהמשך).
בסוף היום השישי במושב אחוזם צילם: רמי שלום
היום השישי
אתמול בסביבות 21:00 קרלוס טיפס בדרך בורמה מכביש 38 עד הכניסה למושב בית מאיר
ומשם הלך לאורך כביש הגישה עד מחלף שורש.
קרלוס נפגש עם חבריו למועדון הכושר "אנרג'י" בחצור גלילית (אלו מהלילה של סוף היום הראשון).
היום בבוקר קרלוס יצא משואבה לכיוון צובה ומשם דרך סטף לחורבת חנות, סה"כ כ-30 ק"מ.
מחכים לו כמה קטעי טיפוס בעיקר בתחילת היום כשמזג האויר הקריר (הרי ירושלים) משחק לטובתו.
משם מצפה לו שטח נוח יותר, בתחילתו ירידות מתונות ובהמשכו גבעות לא גבוהות שילוו אותו בעצם
עד הר עמשא צפונית לערד, מחר.
גם אם לא יצליח להגיע הלילה לקיבוץ דביר, אני מניח שיצליח לסגור מחר את כל הפערים ולהגיע עם לילה לערד.
שעה 11:00
בשעה 11:00 קרלוס סיים את הקטע הקשה של פרוזדור ירושלים.
אחרי שירד משואבה לנחל כסלון, עלה לצובה, ירד לואדי, עלה לסטף, ירד, עלה לחורבת סעדים, ירד לנחל רפאים (מסילת הרכבת), עלה למבוא ביתר……אדם רגיל יכול להשתגע, אבל מי שכבר משוגע פשוט לא מושפע.
מכאן צפויה לו ירידה מתונה דרך מושב מטע לכיוון נתיב הל"ה לכביש 38 ובהמשך לבית גוברין, לכיש ומושב אחוזם.
בדרך צפויות לו פגישות עם ה"חונך" צ'ארלי. מים, אוכל וחומרי חבישה לא יחסרו.
בינתיים המדינה כולה מחפשת את הכובע המופלא שליווה אותו בסהרה וב-400 הקילומטרים הראשונים.
הכובע עם הסמל של גולני צולם לאחרונה אתמול בבוקר על הראש של קרלוס.
נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
כל המוצא הישר יבוא על שכרו.
קרלוס חובש את הכובע האבוד נפרד מאישתו
למרות איבוד הכובע היקר, קרלוס יוצא ממושב שואבה
עם חיוך גדול לקראת הנקודה הבאה
היום החמישי
שעת בוקר מוקדמת קרלוס שוב יוצא לדרכו הארוכה. היום המטרה היא להגיע לקיבוץ צובה שליד ירשלים. החלטתי ללוותו בחלק מהיום הארוך הזה.
התייצבתי בשפך הירקון בשעה 04:40. כשקרלוס יצא לדרך איתרתי אותו לאחר ריצה מאומצת מזרחית לגשר הירקון של פנחס רוזן מול "עתידים". פתחתי את הבוקר של בטמפו, והכל כדי לפגוש את האדם המיוחד הזה – קרלוס גולדברג. רציתי לשמור על שקט בכדי לא לגזול מכוחותיו אך הוא היה רענן כאילו יוצא לטיול קצר.
אני, שלא שרק לפני שבוע חזרתי לרוץ, לא ציפיתי להרבה מעצמי. התחלנו לרוץ. הריצה בקצב קל, כך שלא ממש היה קשה, לפחות בהתחלה. התקרבנו לאזור ראש העין. נחל הירקון מגלה את צדדיו היפים יותר… צמחייה צבעונית, דגי שפמנון ענקיים, ושני מפלים בדרך, שאחד מהם אף נקי, וניתן לרחוץ בו. (לפחות כך נראה ע"פ המתרחצים בו).
בסמוך למחלף ירקון אנחנו פוגשים את אבשלום מנצור, רץ פעיל וחבר של קרלוס, שנותן לנו אוכל ובקבוק וספרייט צונן. לא תארתי לעצמי כמה ספרייט יכול להיות כל כך מרווה בשעת בוקר מוקדמת…
בסמוך למבצר אנטיפטרוס פגשנו מספר רוכבים מבוגרים שפצחו איתנו בשיחה ואף פינקו אותנו בפירות.
מה אגיד לכם. כשהתעוררתי בבוקר זה הייתי בטוח שבראש העין אעשה "אחורה פנה, קדימה צעד" ואפרד מקרלוס. אך לא כך היה הדבר. קרלוס, איש סימפטי, שכל מילה שמוציא מהפה מחזירה לי את החשק לחזור לרוץ ולהתאמן, גרם לי להמשיך איתו הלאה. וכל זה בידיעה, שאין לי מושג איך אני חוזר הביתה ומתי. לגופי יש רק תיק מים של שני ליטר וכמה ג'לים.
קרלוס ואני בדרך למבואות הירקון צילום: אבשלום ארבל
התקדמנו לכיוון תחנת המים הבאה שלנו, בית הקברות של סירקין. קרלוס מציין, שבית קברות הוא מקור חיים כי יש שם מים. משום מה ה-2 ק"מ לבית קברות נראו ארוכים מדי לשנינו. המים אוזלים ואין בית קברות, והחום עולה…הבנו שהולך להיות חם היום. קרלוס שובר את השתיקה המעיקה כשאומר במבטא ארגנטינאי: "עד שנגיע לבית קברות, אני אמות!" צחקתי עד דמעות, מה שהחזיר לי את האופטימיות. החלטנו לאלתר, ועצרנו שני רוכבי שטח ששמחו לתת לנו מים. במושב אלעד תדלקנו, אכלנו והיעד הבא היה מצפה מודיעין. רק אז הבנתי ששביל ישראל מסומן על סלעים וחייבים לפקוח עיניים ולמצוא אותם, כי אם לא ההשלכות קשות – עוד אקסטרה קילומטרים מיותרים – וזה את זה אני לא רוצה. וביננו, מה אני מבין בשביל ישראל? הרי זו הפעם הראשונה של על שביל זה במודע
כל הדרך אני מדבר עם קרלוס, לומד ממנו, מקשיב לבן אדם שעשה את מרתון הסהרה. מבין שאת החוויה הזו אני לא אשכח לעולם. באחת העצירות לפני הישוב אלעד, קרלוס מסיר מעליו את התיק שלו ונגלה לעיני מחזה לא נעים לעיניים. אחרי כמעט 400 ק"מ הגב של קרלוס קיבל שפשפות ולא אתאר את מה שראיתי. מרחקתי לו קרם נגד דלקות והמשכנו. דיברנו על קצב ההתקדמות שלנו. קרלוס משווה את הקצב שלו לריצה של צ'יטה וריצה של צבעו. צ'יטה רצה מהר אך מתעייפת לאחר כמה מאות מטרים. צבוע, כשרודף אחרי טרף, רץ יחסית לאט אך לא עוצר עד אשר החיה נצודה מתעייפת. כך קרלוס מתקדם. סבולת גבוהה מאוד, קצב איטי ויציב שאיתו מסוגל לגמוע מאות קילומטרים.
אני מסתכל על קרלוס, אדם מבוגר, רגליים של נער בן 18 – שריריות במידה מושלמת, שזופות מאוד, והתנועה שלהם קלה כשל מי שרק החל את מסעו ברגע זה.
קרלוס, בוגר פלס"ר גולני, מדבר בסלנג צבאי. גליתי עליו המון דברים. אחד מהם, שהוא היה שחקן טניס בליגה ארצית. גם אני בעברי שיחקנו טניס, כך שמצאנו את עצמנו עוברים שחקן שחקן ומנתחים אותו. דודי סלע וחבריו, הנין, האחיות ווילאמס, הנין, פאר ועוד. משום מה לא דיברנו על פדרר…
תוך כדי ההתקדמות שלנו אני מרגיש אבנים בנעליים. אלה לא היו אבנים אלה שלפוחיות. השלפוחיות הלכו וגדלו ולקראת הסוף הרגשתי כבר כאילו אני דורך על נעצים. וחברים, אני כולה עברתי כמה עשרות ק"מ בלבד.
יש רגעים שקרלוס משתתק וכאילו נרדם תוך כדי הליכה. ואכן זה כך. קרלוס "מנקר" והולך. מנהג שלקח עוד מימי גולני.
היאוש אוחז בי, כי החום עולה אך שיחת טלפון מחבר מחזירה אותי לחיים. אנחנו קרובים אך לא יודעים כמה קרובים. מצפה מודיעין כל כך קרוב אך כל כך רחוק. אנחנו מגבירים את הקצב. אני כבר מריח את הנצחון של הנפש על הגוף. הגענו לתל לחדיד, כמה ק"מ למצפה מודיעין, שהיא נקודת הסיום שלי. אני מחליט שזהו זה. אני פה סיימתי. בתל חדיד, התמוטטתי על הדשא ליד משפחה שהבינה שאנחנו באנו מרחוק. שנינו היינו שזופים, ואני גיליתי שצבע עורי השתנה אם זה מאבק או משזוף יתר. הגינונים שלי נשכחו מזמן בדרך, ובקשתי מהחבורה נופשת להשקות אותנו. אלה קפצנו על ההזדמנות והאכילה אותי בכל טוב מהמטבח המזרחי. כאן המקום להודות למשפחות: כהן, עובדיה וגמליאל שהאוכל שלהם פשוט החזיר לי את החיוך לשפתיים, תודה!
קרלוס ואני נפרדנו בחיבוק ונשיקה. האיש נתן לי הזדמנות לחוות חוויה בלתי נשכחת וגם החזיר לי את כבודי האבוד שטבע במספר ק"ג שהוספתי לעצמי בזמן שהפסקתי לרוץ. קרלוס פונה לעבר מצפה מודיעין, ממשיך את דרכו הארוכה, ואני תופס טרמפ לכיוון ת"א.
אין מילים לתאר את עומצת החוויה שקרלוס נתן לי, ועל כך אני רוצה להודות לקרלוס על היום המופלא הזה…
תודה קרלוס
היום הרביעי
שעה 20:30, ערב סוכות
עדכון ערב של צ'רלי פליקר על מסעו של קרלוס:
לקראת השעה 20:30 הגיע קרלוס לכרך הגדול. בדרכו לעיר העברית הראשונה עבר קרלוס דרך צוקים וחופים. בתמימותו הרבה גילה חוף נודיסטים צפונית להרצליה והגילוי, כך מסרו עדי ראיה מהשטח, אכן עודד את רוחו וחידש את כוחותיו.
עם הגיעו לשדה דב הוא נלקח ע"י חברו משבכר הימים, אבשלום, לביתו בר"ג לצורך התארגנות וקבלת מקלחת (דבר שהתבקש…). ארוחת ערב דשנה נאכלה שם ללא רחמים ולאחריה בוצע טיפול 300 ק"מ שכלל חיטוי פצעים, החלפת תחבושות ובדיקת שפשפות.
בתום תיאומים טלפוניים, לקראת יום המחרת, הוסע קרלוס לפארק הירקון, בקצה האחר של גני יהושוע, ע"מ לעבור שם את שינת הלילה. הפתעה נעימה התרחשה כאשר, לפני השינה, הגיעו לביקור קצר בתו עדי ובת אחותו, מלוות שתיהן בבני זוגם.
מחר עם עלות השחר קרלוס אמור להמשיך מזרחה לכיוון ראש העין ומשם דרומה לאיזור לטרון בואכה שער הגיא וכו' וכו' וכו'.
אני אפגוש אותו שוב בצומת דביר, דרומית לקרית מלאכי, ביום ו' הקרוב הבא עלינו לטובה.
רוחו של קרלוס איתנה, מצבו הפיזי סביר והדרך המחכה בהמשך נראית יותר קלה מאי פעם… אני שבאתי לעודד מצאתי את עצמי יוצא מעודד. יישר כוח!
שעה 16:49, ערב סוכות
קרלוס נמצא צפונית לת"א באזור בית ינאי. הוא רץ לאורך חוף הים עד ת"א. בת"א, באזור חוף תל ברוך, הוא יעלה על הכביש ברחוב שדרות לוי אשכול במטרה לעקוף את שדה דב, ומשם לחלק המערבי של פארק הירקון.
כרגע לא ברור בדיוק היכן יעביר קרלוס את הלילה. הוא ישן 6 שעות יתעורר בסביבות השעה 4 לפנות בוקר, יאכל, יקבל טיפול רפואי ויצא לדרך לכיוון ראש העין לאורך נחל הירקון.
יהיה מאוד קל לזהות את קרלוס בדרך. הוא רץ עם תרמיל ופנס לראשו.
בשעה 12:00, ביום הרביעי למסע, קרלוס נמצא בין חדרה לנחל אלכסנדר.
קרלוס יגיע היום לתל אביב by hook or by crook. העיתוי הצפוי – לאחר רדת החשכה.
קרלוס מרגיש טוב רק מהמחשבה שב-100 הקילומטרים הקרובים כמעט ולא יהיו סלעים
ואבנים ש"קרעו לרגליים שלו את הצורה".
מי שמעוניין להפגש עם קרלוס ולחזק את ידיו (ורגליו) יהיו עדכונים באתר לקראת בואו היום, ערב סוכות, אח"צ לת"א.
היום השלישי
היום השלישי של קרלוס גולדברג, מנהל אגף חינוך במועצה האזורית מבואות חרמון, בן ה-53 החוצה את ישראל בריצה.
לאחר שינה של ארבע שעות אי שם בין נצרת עלית לעין מאהל, קרלוס המשיך לכיוון נחל ציפורי וקיבוץ יגור.
לפני שעה קרלוס החל בטיפוס הקשה של "ההר הירוק כל ימות השנה" מיגור לעוספיה.
מחר קרלוס יעבור בשעות אחרי הצהריים לאורך גני יהושע וישמח להיפגש ערב החג עם אוהדים מכל המינים והסוגים.
בגמר הירידה מהתבור לכפר שיבלי קרלוס פגש את אחיו גיל.
ביחד הם הגיעו לעין מאהל ושם הועמד לרשותם מבנה המשמש
ליד מוסך לרחיצת מכוניות. במקום זה קלרלוס אכל ארוחת ערב, קיבל טיפול רפואי ונרדם כמה שעות שבמהלכם ירד גשם. בעל המוסך יקבל שבחים בהמשך על טוב ליבו.
שעה 23:26
בשעות אלה של סוף היום השלישי למסע, קרלוס הגיע לחוף הכרמל.
צוותי טלויזיה מלווים אותו ומתעדים את מסעו המפרך.
מחר בבוקר נקודת הפתיחה של קרלוס תהיה מרוחקת בכמה
עשרות קילומטרים מהנקודה המתוכננת.
הטיפול בשפשפות גוזל יותר ויותר זמן וגם העייפות המצטברת נותנת אותותיה.
קרלוס מבטיח לעשות כל מאמץ על מנת להגיע לחלק המערבי של גני יהושע
(מול אולם אוסישקין ז"ל) לפני רדת החשכה.
הסרטון המצורף צולם על ידי בתו של קרלוס עדי ובן זוגה בכפר
עוספיה שעל הכרמל. הפגישה עם קרלוס היתה מאוד מרגשת…
מספר תמונות של קרלוס מהיומיים האחרונים:
קרלוס "מתדלק" ביום השני
ארוחת השחיתות של קרלוס
בדרך לפסגת הר דבורה
קרלוס תופס תנומה קלה
היום השני
היום השני של קרלוס גולדברג בן ה-53 החוצה את ישראל בריצה.
שעות לאחר היציאה מהמושבה מגדל, לאחר שטיפס את מצוק הארבל, עבר על פני כפר חיטים, מצפה, טבריה עלית, רכס הפוריות, כנרת,
קרלוס העפיל בעליה המפרכת מנחל יבנאל לרמת סירין.
כשהגיע למעלה חיכתה לו קבלת פנים של צוות המועצה האזורית
מבואות החרמון. שם תדלק במים וחטיפים, וקיבל את ברכת הדרך מבית הספר רמת כורזים, מכתבים אישיים מעובדות אגף החינוך וחומרים רפואיים מתכלים.
הלילה הוא מתעתד להגיע לנצרת עלית.
אנחנו איתך – קרלוס!
בסרט זה נראה קרלוס רץ בסמוך למושבה כנרת לאחר 120 ק"מ
היום הראשון
הלילה בחצות יצא קרלוס גולדברג, רץ מרתון חובב בן 53 ממושב רמות
נפתלי, לריצה של שבועיים בשביל ישראל מדן ועד אילת.
שוונג יעקבו אחר אדם זה שמה שרבים מאיתנו גומעים ברכב, הוא גומע בריצה.
תמונות של קרלוס מהיום באדיבות דני חזן: