מאת:עופר ביידה
מזג האוויר הגשום בימים שקדמו למרוץ, העלה את החשש שהמרוץ ידחה.
אבל כאשר מדובר במרוץ שדה, קצת גשם לא ירתיע את הרצים והרצות מלהגיע לאירוע עם מסורת כל כך ארוכה כמו הקפת התבור.
המהדורה ה-55 של מרוץ הקפת התבור, אשר משמש עוד מהמאה הקודמת כהנצחה ליצחק שדה (ממייסדי הפלמ"ח ומפקדה הראשון) ובהשתתפות מסיבית של צה"ל (אליפות צה"ל במרוצי שדה) מוכן לקבל את הרצים והרצות.
השלטים המסורתיים עם מורשת יצחק שדה, גם כבר מחכים.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
האליפות למרחק 5.5 ק"מ לחיילי צה"ל הייתה אמורה להיות מוזנקת ב-07:45, אבל לא נראה שהפעם החיילים התאמצו לעמוד בזמנים ולהגיע לזינוק…
באיחור של כרבע שעה, המקצה מוזנק, ולאחר כעוד רבע שעה, אפשר לראות את המשתתפים חולפים על פנינו,
בדרך לסיבוב נוסף
בינתיים רצי ההקפה המלאה נאלצים להמתין, ביניהם אתי ובני זר
גם עודד עינב אוהב כנראה את הקפת התבור, שלא לדבר על משה נח שמתכונן להקפה ה-53 שלו ברציפות!!!
אחרי שבשנה שעברה חנכתי את המצלמה הגדולה בהקפת התבור ואילו במרוץ ראשון לציון האחרון היא פתחה ב"שביתה איטלקית" בחצי השני של המרוץ, החלטתי הפעם להכיר למצלמה הקטנה את הנוף הייחודי של הקפת התבור…
אמיר אנגרט – עמית לעבודה – בתמונה אחרונה לפני הזינוק
ובאיחור של רבע שעה, יוצאים סוף סוף לדרך
מתחילים את העלייה התלולה לכיוון הכביש
ואנחנו כבר בכביש, ינון מצטלם עם רקע ירוק…
אריה פלג, מנסה לבדוק איך זה לרוץ אחורה בעלייה…
גם יגאל שרם מתייצב להקפת התבור כמו תמיד
אבידן – הרו"ח מסיפורי דנה קמה דנה רצה ב"שוונג" – מתייצב למרוץ ראשון, אכן אין כמו מרוץ אתגרי כמו זה לעורר את תיאבון הריצה, תוצאתו בסיום – שעה בדיוק – אכן הוכיחה שהיה כדאי!
לא קל לרוץ בעלייה – למרות החיוך של אורנית מורגנשטרן…
בחלק מ-3 הק"מ הראשונים, יש גם קטעים יותר מישוריים
את מאיה כרמי הירושלמית, העליות כנראה לא ממש מפחידות
עוד רץ שאימץ את המנהג שלי לרוץ אחורה…
אבנר ארד, רץ ותיק שלא נרתע מאתגרים
אמיר, לא צריך לעצור כדי לקבל תמונה…
נילי בן יצחק שכמעט לא מחמיצה אף מרוץ כבר יודעת את זה…
אחרי קצת יותר מ-2 ק"מ ב-16 דקות, תחילת הק"מ השלישי נראית קצת פחות מפחידה (איפה העלייה?)
נראה שהציטוט מיורם טהר לב על חולצת הרץ בתמונה: "ומי שיש לו אמונה בכוחותיו ובעצמו הוא יעשה את המרחק שבין חייו לחלומו" יכול להתאים לכל מי שזינק להקפת התבור,
קרוב לוודאי שזה נכון גם לרץ שעל חולצתו מופיע הציטוט
הגענו לנקודת המים הראשונה הממוקמת קרוב לסיום הק"מ השלישי, לא נראה שהתחנה ערוכה מספיק לשטף הרצים המגיע – מים לא חסר אבל המחלקים לא עומדים בקצב הרצים המגיעים יחד.
קצת קשה לצלם תמונות בירידה, כאשר הרגלים מושכות אותך קדימה בקצב של 3:37 לק"מ (הזמן שבו רצתי את הק"מ הרביעי)
כאשר הירידה מתמתנת קצת בתחילת הק"מ החמישי, אפשר להפיק תמונה יותר יציבה
נקודת המים השנייה בכניסה לשדות, ממלאים כוסות לרצים שנוטלים כוס ריקה מהשולחן, כדאי לתדרך את המחלקים להכין כמות גדולה של כוסות עם מים מראש – אני מחליט לא לבזבז זמן כדי לקחת מים, מזג האוויר מאפשר זאת היום
לא הספקתי לומר עמוס שליט, וגם הק"מ השישי כבר מאחורינו…
חידוש במרוץ השנה, חלק מהשביל כוסה באספלט
אחרי קטע יחסית קצר בכביש,
חוזרים לשדות ולבוץ
הר התבור נראה חלקית ברקע התמונה
גם הק"מ השמיני כבר מאחורינו, ואנחנו מנצלים את הירידה בכביש 65 לכיוון צומת גזית
נכנסים חזרה לשדות לקטע הסיום
נקודת המים השלישית כבר הייתה ערוכה הרבה יותר טוב, וכנראה שהעובדה שלא הרבה רצים הגיעו אליה יחד איתי גם עזרה…
אבל הבוץ לא מרחם על הרצות והרצים…
בכל זאת לא מוותרים וממשיכים קדימה
ולמי שלא זיהה את צלם שוונג השני, הרי הוא לפניכם
עוד כ-100 מטר לסיום
שעה ושלוש דקות לאחר הזינוק ועוד מרוץ מגיע לסיום, אפשר לומר שהבוץ כבש את הקפת התבור והשפיע לרעה על תוצאות הרצים, אבל לא נורא באנו להנות – את זה לדעתי השגנו
וגם משה נח מסיים את ההקפה ה-53 שלו (את 2 הראשונות הוא פספס כי היה צעיר מדי)
נראה שאני לא היחיד שרץ במרוץ היום עם חולצה ממרתון בחו"ל, אפרופו לא מעט רצים ורצות ישראלים שירוצו בתחילת השבוע הבא במרתון פריז, רוטרדם ובוסטון…
אמיר אנגרט בספרינט פיניש
תמיד נחמד לראות רצים שנכנסים לסיום יחד
אפשר להתפנות לתמונות על רקע שער הסיום
תמונות אווירה
תמונות קבוצתיות
ואפילו להצטרף לאחת מהתמונות
הטקס עוד לא נראה באופק
אבל נבחרת חיל הים כן
אלוף גרשון הכהן פותח את הטקס ומספר שהייתה זו ההקפה ה-20 שלו, מאחל לכולם עוד 100 הקפות…
סא"ל אלי בניטה מפקד בה"ד 8 גם עולה על הפודיום
ויש מי שדואג לצלם ולמחוא כפיים
רוני בן יעקב בת ה-16 שסיימה במקום השלישי הכללי בין הנשים מקבלת את הגביע של קטגוריית הנערות
גם הרצים הוותיקים מתייצבים לחלוקת הגביעים
ומשה נח מקבל את הכבוד בתור המשתתף המתמיד ביותר בהקפת התבור (53 פעמים כפי שהזכרתי כבר קודם בכתבה)
נחזור לגביעים לצה"ל – הדס שבתאי ואפרת יצחקי ראשונות בין הנשים מדרגת סרן ומעלה
נועם חי, ינהון מקוריה ונועם נאמן בין הגברים
החולצה של מיכה כגן (אלוף ישראל בטריאתלון בעבר) ממרתון תל-אביב 1992, מעבירה בי גל של נוסטלגיה…
ועם מקצה של ספיישל אולימפיקס שהיה הפעם ניפרד מהטקס
מוטו מרכזי בכתבה היה על הרצים שלא מוותרים על הקפת התבור, למשל: יגאל שרם, עודד עינב וכמובן משה נח.
אפשר בהחלט להבין למה – הנוף, האתגר, ההשתתפות של חיילי וקציני צה"ל במרוצים ובארגון, הם רק חלק מהסיבות לכך שרצים אלו ועוד רצים ורצות רבים אחרים (למשל אני…) מתייצבים להקפה כל שנה!
נקווה להיפגש במרוץ הרצליה לזכרו של יוסי אבני ז"ל – אם תרוצו אין זו אגדה!
קישורים קשורים
תמונות הקפת התבור כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
תמונות אליפות צה"ל כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
