מאת:דפנה שב
אם היה דבר שהפחיד אותי כשהייתי ילדה זה שייפלו לי הציפורניים!
משום מה חשבתי שזה דבר נורא ואם רק יקרה, לעולם לא תצמח לי ציפורן חדשה. לכל אחד יש פחד מטופש כזה או אחר וזה ליווה אותי בגיל הרך.
הרבה שנים אחר-כך הנבואה התגשמה. ריצת מרתון אחת הספיקה כדי לאבד את הציפורן של בוהן כף רגלי השמאלית. למען האמת חשתי בעתיד לבוא כבר באימונים מסוימים עם נעל מסוימת. אבל החלטתי להתעלם. והציפורן כאמור נשרה לה.
הימים חלפו והציפורן שנשרה צמחה מחדש והפחד הקמאי מאיבוד ציפורני רגליי התחלף במחשבה שטרדה את מנוחתי והעסיקה אותי רבות – מתי אוכל לנעול סנדלים יפים? (שהרי כל זב חוטם יודע שסנדלים יפים לא הולכים עם ציפורניים שחורות וזה במקרה הטוב…)
האביב הגיע וחלונות הראווה היו מלאים בסנדלים וכפכפי אצבע מדהימים ביופיים ואני מנגד, עומדת עצובה, שואלת את עצמי אם זהו גורלה של הרצה למרחקים ארוכים?
כיוון שהשאלה הופנתה אלי החלטתי לענות: לא! לא! לא! אסור להזניח. אני הולכת להשקיע בכפות רגלי הפצועות ובקיץ הבא אהיה סינדרלה….. ולהלן התהליך:
איפה מתחילים?
הדבר הראשון שצריך להנהיג בין כל הריצות במהלך השבוע הוא יום טיפול אחד בלבד. נקרא לזה טיפול שבועי.
אני ממליצה ללכת לפדיקור רפואי למרות שאין דבר שלא ניתן לעשות בבית, ואפילו בזול.
(זה הזמן לומר כי הטיפול מומלץ לגברים ונשים כאחד שכן מדובר בבעיה המשותפת לכלל הרצים ללא הבדל מין. בנות אגב, אוהבות גברים עם רגליים מטופחות…)
מה עושים?
מתחילים במילוי גיגית במים חמים עם מעט סבון. מצטיידים במשייף, מספריים לציפורניים, פצירה וקרם.
אחרי שהעור התרכך מתחילים לעבוד. משייפים את כל העור הקשה ובעיקר את היבלות הישנות שהתקשו. לאחר ייבוש הרגלים מורחים קרם ונותנים לרגלים לנוח למעלה עד שהקרם נספג.
אם זה עתה חזרתם מריצה, ורכשתם לעצמכם בועות מים,תוכלו לנקז אותן בקלות: בעזרת מחט שעברה חיטוי באלכוהול רפואי מנקזים את כל הנוזלים. מעט פולידין יעזור בייבוש האזור. לאחר מכן השתדלו להסתובב בנעל פתוחה כדי לזרז את תהליך הריפוי והיבוש.
איך נמנעים מיבלות ומשטפי דם בציפורניים?
תחילה, חשוב להיות ערניים. מה גורם ליבלות? מהיכן נובע הלחץ על הציפורן? האם זה לחץ שמקורו בנעל חדשה, גרב עבהדקה מדי, או כזו בעלת תפרים לא נוחים?
מומלץ לפני הריצה למרוח מעט וזלין על האזורים הרגישים, או על עור נוקשה. לאחר הריצה תגלו שעורכם נותר רך ונעים.
אם בכל זאת נוצרו שטפי דם על הציפורן צריך להתאזר בסבלנות עד שהציפורן תיפול או לגשת לרופא עור. אל דאגה, הציפורן תגדל ותתחדש. עד אז הסתירו את המחזה הלא פוטוגני באמצעות פלסטר או מירחו לק (כמובן מי שיכול).
הכי חשוב – התמידו בטיפול בציפורניים ובכפות הרגלים לפחות פעם בשבוע. במקרה של החמרה או תחושת כאב, חוסר יכולת לרוץ בגלל פצע כזה או אחר פנו לרופאת עור להמשך טיפול.
והעיקר, שבקיץ הבא נוכל לנעול סנדלים…..
תגובות לכתבה לאימייל של דפנה שב
כתבות נוספות של דפנה שב באתר שוונג
חזיות ריצה
מחזור חודשי ופעילות גופנית
אהבה זה כואב… אבל יש סוף טוב
צליחת הכנרת – חוויה מתוקנת
אהבה זה כואב….גם בפעם השלישית
