מאת:יותם מלמן
סוף כל סוף הגענו לכלל הכרעה. האמריקאי פלויד לנדיס סיים שלישי בשלב ה-19, 57 ק"מ נגד השעון, ואם לא יקרה מחר אסון, יוכתר כמנצח הטור דה פראנס.
אלה היו שלושה שבועות קשים, עמוסים בתהפוכות ודרמות. אחת עשרה פעמים החליפה החולצה הצהובה בעלים ושבעה רוכבים שונים היו ה"בעלים הגאים" -המספר השלישי הכי גבוה בהיסטוריה.
אוסקר פרירו – נתן את כולו ויסתפק בכיף במקום השני
פעם נוספת היינו עדים לטיים טרייל מכריע. 1934 הייתה השנה הראשונה בה נערך קטע נגד השעון. 10 פעמים מאז 1958 שימש הטיים טרייל האחרון של הטור זירת הכרעה, כששבע מהפעמים החליפה החולצה הצהובה בעלים. ערב סיום המרוץ, אפשר להוסיף גם את שמו של פלויד לנדיס לרשימה.
עד נקודת הזמן הראשונה, 16 ק"מ בתוך המסלול, מצליח פריירו למזער נזקים ומאבד רק 10 שניות ללנדיס. באותם הרגעים המתח בשיאו והשאלה הנשאלת היא האם פריירו יעשה את הלא יאומן ויחזיק מעמד. בנקודת האמצע התמונה מתבהרת. אמנם לנדיס אינו מוביל ומפסיד זמן הן להונצ'ר, מנצח הקטע (פעם שניה בטור 2006) והן לקלודן. אך באופן יחסי לפריירו, הוא רק מרוויח זמן וחותם את טור 2006.
אומרים שהחולצה הצהובה נותנת לבעליה כוחות נוספים. לאוסקר פריירו היו היום כוחות נוספים. אבל גם כוחות נוספים אלו לא הספיקו לו להגן על הצהוב. פריירו שסיים רביעי בקטע נתן הופעה יוצאת דופן, בתחום שהוא לא ממש מצטיין. לצערו של הספרדי הוא יאלץ להסתפק במקום השני. אך אם מישהו חושב שהספרדי מאוכזב, הוא טועה. "אני אולי לא לובש את החולצה הצהובה אך אני מרגיש טוב מאוד. היום נתתי את כל שהיה לי ומקום רביעי הוא הישג מעולה לרוכב כמוני. אני מקווה שמחר יהיה לי כוח לחגוג בדרך לשאנז אליזה".
הגרמני, אנדריאס קלודן יכול להיות מרוצה גם הוא ובעקבות תצוגה נגד השעון מעולה (שני, רק 40 שניות אחרי בן קבוצתו האוקראיני, סרגי הונצ'ר) יעמוד מחר על הפודיום בפעם השניה בקריירה.
פלויד לנדיס – נכנס להיסטוריה של הטור דה פראנס
אם מסתכלים על הדירוג הכללי, מבחינים בנתון אחד בולט. בנוסף לפריירו וקלודן גם קרלוס ססטרה (שירד למקום הרביעי) הם מובילים בעל כורכם. השלושה הגיעו לטור כסגנים, והיו אמורים להוביל את יאן אולריך, אלחנדרו וולברדה ואיוון באסו בהרים ובדרך לניצחון בדירוג בכללי. מי מהשלושה האמין שיהיה מוביל קבוצתו, מי מהם האמין שיוכל לסיים את הטור באחד מארבעת המקומות הראשונים.
שניות אחרי שהם חוצים את קו הסיום עומדים שני החברים (פריירו היה חברו של לנדיס לפונאק עד השנה),לנדיס ופריירו, שעדין לובש את החולצה הצהובה, מחובקים.
אחרי שנתן לפריירו לקחת ממנו את החולצה הצהובה בקטע ה-13 וה-16, יורד לנדיס מהפודיום מחויך. "אני מקווה שהפעם אוכל לשמור על החולצה" הוא אומר עם חיוך על פניו. "למען האמת, אני חושב שזה גמור-החולצה שלי" והפעם לא נראה שהאמריקאי יוותר.
