אליפות ישראל בטריאתלון שנערכה בסוף השבוע האחרון באילת הביאה עימה אלוף ישראל חדש במרחק האולימפי – שחר עגור, בן 22 מהוד השרון, שלראשונה בקריירה עמד על המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום. הטריאתלט מקבוצת RoadRunner סיים ראשון את המקצה ל-1.5 ק"מ שחייה, 40 ק"מ רכיבה ו-10 ק"מ ריצה בזמן של 1:51:20 שעות, 24 שניות לפני איתמר אשד.
לכתבות נוספות בנושא:
שחר עגור ועדי כספי אלופי ישראל בטריאתלון, אלתרמן ורזניקוב ניצחו בקבוצות הגיל
רס"ן חן יהלום ז"ל יונצח גם השנה בצ'אלנג' ישראמן, "פינת חן" לזכרו נחנכה בת"א
האלוף האולימפי בטריאתלון ירוץ במרתון לונדון: "רוצה לעשות 2:07 שעות"
בראיון לאתר איגוד הטריאתלון מספר עגור: "התחלתי לא בצורה האופטימלית בשחייה, לא הרגשתי שאני ביום מיטבי שלי במים. מהמים יצאתי במקום השלישי, אבל ידעתי שאני יכול לסמוך על הרכיבה שלי. עבדתי טוב והייתי חדור מטרה".
במהלך הרכיבה, אשד, שהיה הפייבוריט לניצחון, כבר הצליח לברוח לדבוקה, אולם הוא התנגש בהולך רגל שנכנס למסלול (שהיה אמור להיות סטרילי) והפריע לו. אשד התאושש, אולם איבד את יתרונו ועגור ידע לנצל זאת כדי להשיג את הניצחון בריצה.
שחר עגור עם איתמר אשד ומעין גלנץ | צילום: מיכאל רויטמן, איגוד הטריאתלון
עגור משחזר את החלק האחרון: "בשלוש ההקפות הראשונות בריצה מאוד סבלתי. הגוף היה ממש מפורק ולא ידעתי איך הוא יגיב. פחדתי להתפרק. רק בהקפה הרביעית פתאום נפתחתי בריצה, וכשראיתי שיש פער משמעותי, ידעתי שזה כבר לא משהו שיכול להיסגר".
רגע חציית קו הסיום היה רגע מיוחד במיוחד: "פשוט התפרצתי, התפרקתי לגמרי, הייתי מאוד אמוציונלי. להצליח לחבר תחרות כזאת באולימפי, עם רכיבה טובה, שחייה טובה וריצה טובה, ולתפקד הכי טוב שאפשר – זה היה מדהים".
"מאז שחזרתי מהתחרויות בצ'ילה ומברזיל התמקדתי באופן ספציפי לתחרות הזו", הוא מגלה: "אף פעם לא ניצחתי את אליפות ישראל באילת. היו הרבה שנים שהייתי טוב והייתי מהפייבוריטים, אבל אף פעם לא הצלחתי באמת לתפקד ברמה הזאת בתחרות, במאני טיים".
הפודיום באליפות ישראל | צילום: איגוד הטריאתלון
הפציעות אכן היו הסיפור המרכזי של השנה האחרונה: "הייתי מושבת תקופה ארוכה", הוא מספר. "סבלתי מפציעות בברך, בקרסול ומשברי מאמץ. זה התחיל בסוף 2023 והמשיך לתוך החודשים הראשונים של 2024. למרות זאת, אף פעם לא חשבתי על פרישה. היו לי הרבה מחשבות על פרישה בשנים קודמות מסיבות כאלה ואחרות, אבל היום אני במקום מאוד שלם עם עצמי ויודע שעכשיו כלום לא יעצור אותי".
תקופה זו מתלווה גם לאתגרים של ייצוג ישראל בתחרויות בחו"ל: "בתקופה הזו זה תמיד מרגיש יותר דרוך כשטסים לחו"ל. מצד שני, ברגעים הקשים בתחרות, כשיש רצון לוותר או לעצור, מה שמחזיק אותי זה שאני חייב את זה למדינה. יש לי את הפריווילגיה בזמן שכל החברים שלי בצבא ונלחמים, לטוס לחו"ל ולייצג את המדינה – אני חייב לנצל את זה בצורה הטובה ביותר".
לקראת העתיד, עגור כבר מסתכל קדימה: "אחרי חמישה ימי מנוחה באתונה אני עובר להתאמן בספרד עם המאמן שלי", הוא אומר. "המטרה הגדולה היא אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. אני לא רוצה לבוא לשם רק בשביל לזנק – אני רוצה ללכת על כל הקופה".
