לכל ספורטאי וספורטאיות השבוע של שוונג
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"האמת, זה סיפור משעשע. הכנסתי את הרכב שלי לטיפול במוסך וזה היה טיפול מאוד יקר ברכב דיזל, ואחרי שהוצאתי את הרכב מהמוסך הרכב הוציא מלא עשן. חזרתי למוסך ואמרו לי שחייבים להשאיר את האוטו שם. התעצבנתי, יצאתי מהמוסך ועל מנת להירגע התחלתי לרוץ משילת למודיעין. רצתי והלכתי לסירוגין בערך 10 ק"מ. אחרי שבוע הייתה תקלה נוספת והרגשתי שוב שאני חייב לרוץ על מנת להירגע. עשיתי את אותו מסלול, רק שהפעם רצתי לכל אורך הדרך. מאז, התמכרתי לעולם הריצה".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"אחרי כמה ריצות שהעליתי בפייסבוק, ראה אותי חבר שלי ואמר לי: 'מה זה הקצב הזה והמרחקים שאתה מרביץ? אני רץ כבר שנים ואני לא בקצב שלך ולא במרחקים האלה'. מאז התחלנו לרוץ ביחד, ולאט לאט היינו קבוצה של שישה חברים, שעד היום אנחנו סוג של משפחה ועשינו מלא תחרויות בארץ ואפילו מרתון באמסטרדם".
שרון אטקין על קו הסיום בישראמן | צילום: צלמי שוונג
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"הענף שהייתי הכי חזק בו ולכן אותו אהבתי במיוחד זה הריצה, אבל אני חייב לציין שכל ענף בתוך הטריאתלון הוא מיוחד, ומוציא ממני הרבה דברים שנשארים כמזכרת – מרתונים בעולם, חוצה כינרת, רכיבה ממודיעין לאילת וחזרה, ישראמן, תחרויות איש ברזל בעולם – מזכרות לכל החיים והרבה סיפורים בעתיד לנכדים".
היכן/עם מי אתה מתאמן?
"כיום אני מתאמן בקבוצה RUN2TRI אצל המאמן שי סלוניקיו. אני מתאמן בקבוצה הזאת כבר שבע שנים. זו לא סתם קבוצה, זו משפחה לכל החיים. עברנו כל כך הרבה דברים ביחד ואתגרים מטורפים, מתחרויות קטנות בארץ ובעולם עד מחנות אימונים של סופי שבוע בארץ ובעולם. אתה מוצא את עצמך נמצא עם הקבוצה שעות רבות מאוד במהלך היום, ובטח בסופי שבוע של אימונים, עם שעות ולילות של שינה ביחד מחוץ לבית. לא פעם נפגשים מחוץ לשעות האימונים, כי כמו שציינתי – זו לא סתם קבוצה, זאת משפחה לכל דבר!"
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"אימון באמצע השבוע זה בערך שעה, אימונים בסוף שבוע בין שעה וחצי עד 5 שעות, תלוי בסוג האימון. בשיא, כשאנחנו מתאמנים לאיש ברזל, זה מגיע לתשעה אימונים בשבוע, סה"כ שעות בשבוע כזה יכול להגיע בין 20 ל-25 שעות או אפילו יותר, תלוי בעומס שיש לנו".
שרון אטקין רוכב | צילום: פרטי
ספרי על תחרויות שהשתתפת בהם?
"השתתפתי ברוב המרוצים שיש בארץ – מרתון ת"א, ירושלים, טבריה, עמק המעיינות, סובב העמק, ים אל ים 50 ק"מ, ישראמן, איירונמן טבריה, מודיעין מרוץ במגרש הביתי ועוד. וגם בחו"ל איש ברזל בגרמניה, מרתון אמסטרדם".
שיא אישי מיוחד?
"מרתון אמסטרדם בתוצאה 3:33 שעות. בכניסה לאצטדיון של המרוץ הייתה אווירה מטורפת. איש ברזל בצ'אלנג' רות' (גרמניה) עם נציגות של קרוב ל-100 ישראלים, מסיבה בסוף התחרות. אין שני לה בכל העולם (בגלל זה חזרתי לעשות אותה שוב) ומאמין שעוד אחזור לשם".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"לרוב אני חייב יעד על מנת להיות במשמעת של 100% ולא לפספס אימון, אבל חייב לציין שהקבוצה היא חלק ממחויבות להגיע לכל אימון, כשהצ'ופר הכי גדול זאת אשתי, שמאוד דוחפת וגאה בכל תחרות שאני מסיים, אז זה נותן המון מוטיבציה".
שרון אטקין במרוץ | צילום: פרטי
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה?
"אני אוכל רגשית, אז זה מאוד קשה לשמור על משמעת של אכילה נכונה, אבל כשאני לפני תחרות אני מאוד מקפיד להיות במשמעת של תזונה נכונה. בין תחרות לתחרות אני יכול לעלות ולרדת במשקל כ-8 קילו בקלות".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"אני הרבה פעמים קם בארבע וחצי בבוקר על מנת להספיק לאימון בבוקר ומגיע לבית קפה שאני מנהל (קפה 443 בשילת). ב-7:30 מארגן את כל ההזמנות, ולפעמים מצליח לצאת לאימון שני בשעות הצהריים, לרוב זה שחייה. מתי שאני לא מצליח, אני יוצא לאימון שני בערב (אחרי יום העבודה). תמיד כשיש לי מטרה (תחרות) אני מאוד ממושמע לתוכנית אימונים של המאמן שלי ועדיין מצליח לשמור על המחויבות שלי לעסקים (קפה 443, גריל 443, לורו). לא פשוט להכניס בשיא האימונים תשעה אימונים בשבוע, אבל על מנת להיות מוכן לאיש ברזל אין פשרות. למזלי, באמת כל המשפחה והסביבה שלי תומכים בשיגעונות שלי".
שרון אטקין מחוץ לקפה | צילום: פרטי
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"שאלה קשה, אבל הייתי מוותר על הרכיבה באופני כביש (למרות שאני מאוד אוהב). הקטע הזה לא פעם תופס אותך, המחשבות על כמות הרוכבים בארץ שנפגעו או נהרגו בכביש זה מספרים לא הגיוניים.
ספר סיפור בלתי נשכח
"מרתון אמסטרדם. נסענו כל החברים למרוץ, כל החברים שלי נסעו עם בנות הזוג שלהן ורק בת הזוג שלי לא קיבלה אישור ממשרד החינוך לנסוע איתי, בגלל שזה יצא על חצי יום לימודים לפני חופשת סוכות. עם כל ההכנות למרוץ הזה היה לי חלום להיכנס לאצטדיון עם דגל ישראל מונף. ביקשתי מבנות הזוג של החברים שהיו לאורך כל המסלול לעודד אותנו ולהיות בכניסה לאצטדיון, כשאני מגיע, על מנת לתת לי את דגל ישראל, אבל בגלל שהגעתי הרבה לפני כולם הן לא הספיקו להגיע על מנת לתת לי את הדגל, וזה כל כך ביאס אותי, אבל עדיין הכניסה הייתה באווירה מטורפת.
שרון אטקין בישראמן | צילום: צלמי שוונג
מי המודל לחיקוי שלך? (דמות נערצת):
"יש לי חבר מאוד טוב, איש מיוחד שאין שני לו בעולם – שמעון סלל רווה רודריגז. הבחור נלחם על החיים שלו עקב מחלת סרטן במשך שנה וכמה חודשים. לא פעם היינו צריכים להיפרד ממנו, אבל הוא כמו תמיד עושה את הבלתי יאומן. הוא נחשב לנס רפואי, יש לו כוחות על. תמיד ידעתי שהוא אישיות מיוחדת, עכשיו אני בטוח. חייב להגיד שבכל אימון, מחנה תחרות בשנה וחצי האחרונה הוא נותן לי כוחות ומוטיבציה. אם הוא לא מוותר – מי אני שאוותר? אני אוהב אותו!"
המלצה על ספר/סרט שנתן לך השראה?
"המוח" של יצחק דרורי. הייתי בגיל צעיר כשקראתי אותו, ספר מרתק מאוד. הבחור ללא ספק גאון, שלא ניצל את זה למקום טוב והלך לפשע לאור המצב המשפחתי שהוא היה ובשכונה שהוא גר (לא קשור לספורט), אבל מאוד התחברתי אז לסיפור שהוא גדל ללא אימא ואני גם איבדתי את אימי בגיל צעיר.
שרון אטקין במרוץ | צילום: פרטי
