יום ראשון הקרוב יהיה חגיגה לחובבי הריצה, כאשר בתוך כמה שעות יוזנקו מרתון ולנסיה בספרד ומרתון בפוקואוקה, בשניהם עם רצים ישראלים בכירים שישאפו לתוצאות איכותיות על המסלולים המהירים. אור הזרקורים הישראלי יופנה בלי ספק לרץ אחד, סגן אלוף העולם מארו טפרי, וכנראה שאף אחד לא יופתע אם גם השיא הישראלי יזדעזע בסיום 42.2 הקילומטרים ברחובות ולנסיה, בהן ייערך המרוץ על אף השיטפונות שפקדו את האזור לאחרונה.
לכתבות נוספות בנושא:
טדסה גטהון יערוך הופעת בכורה במרתון: "אני מרגיש מוכן, העתיד שלי שם"
מרתון לרנקה 2024: סיפור של חוסן, תקווה ודגל מונף
היעד הבא של האתלטיקה העולמית – אליפות עולם בריצה על הליכון
טפרי בן ה-32 הוא המרתוניסט המוביל בישראל בשנים האחרונות, עם מדליית כסף באליפות העולם בבודפשט בקיץ 2023, מדליית כסף אישית והובלת הזהב הקבוצתי של ישראל באליפות אירופה במינכן 2022 ומקום רביעי והובלת הנבחרת למדליית כסף קבוצתית באליפות אירופה האחרונה בחצי מרתון ברומא. גם במשחקים האולימפיים בפריז, שפחות האירו פנים לרצי הנבחרת, עדיין דורג במקום הגבוה ביותר מבין הישראלים, 26.
עם זאת, בכל אותה תקופה טפרי לא רץ למעשה באף מרתון מהיר, כזה שמיועד לשבירת שיאים, כך ששיאו האישי נותר יציב על 2:06.43 שעות, על אף שהיה ברור לכל מי שמעורה בתחום כי שיאו הריאלי מהיר בהרבה מזה. בינתיים, שאר הרצים הישראלים הלכו והתקדמו, בראשותו של גשאו איילה, שיאן ישראל הנוכחי, ששיפר את השיא עד ל-2:04.53 שעות בסביליה בפברואר השנה.
מארו טפרי | צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל
לפני קצת יותר מחודש, במרתון אמסטרדם, הפתיע טפרי אפילו את עצמו כאשר על אף שהגיע כפייסר בלבד ולא תוכנן לסיים את הריצה, הרגיש טוב והמשיך עד לסיום. הוא סיים על הפודיום במקום השלישי ועם שיא אישי חדש – 2:05:42 שעות ומקום שני בישראל בכל הזמנים. כל זאת, ללא הכנה ספציפית ורק כחודשיים אחרי המשחקים האולימפיים בפריז: "אני חייב להודות שהפתעתי את עצמי כי לא הורדתי עומס מהאימונים לפני", סיפר טפרי אחרי הריצה: "שבוע לפני אפילו עשיתי ריצה ארוכה של 36 ק"מ יחסית מהר, ואז בלי להתאושש הגעתי לאמסטרדם".
הביטחון של טפרי ודאי עלה בזכות השיא האישי המפתיע, ובהתאמה גם הציפיות גבוהות מתמיד לקראת מרתון ולנסיה, שנחשב למרתון מהיר במיוחד. ירידה מ-2:05 שעות נראית במרחק נגיעה ומשם השמיים הם הגבול עבור מי שנחשב כבר היום כגדול המרתוניסטים הישראליים בכל הזמנים, גם מבלי להחזיק בשיא הלאומי.
השדה בוולנסיה יהיה איכותי במיוחד, ויהיה מעניין לראות כיצד ינהל טפרי את הריצה. אלוף השנה שעבר סיסאיי למה האתיופי חוזר למסלול כדי להגן על תוארו אחרי שקבע שיא אישי נהדר של 2:01.48 שעות אשתקד (מקום 4 בהיסטוריה). קשה להאמין כי ישבור את שיא העולם של קלווין קיפטום (2:00.35 שעות), אך אם יעשה זאת, המארגנים כבר הבטיחו פרס כספי של מיליון דולר.
בוקאיו מלדה. גם הוא ירוץ בוולנסיה | צילום: Maxim Dupliy
עוד שם שתמיד מעניין הוא שיאן העולם לשעבר קנניסה בקלה בן ה-42, אשר ירוץ לראשונה מאז פריז. גם אם הוא מעבר לשיאו (2:01.41 שעות ב-2019) הוא עדיין קבע 2:04:15 שעות בלונדון באפריל האחרון ואי אפשר להספיד אותו. הקנייתים הבכירים אמנם לא מגיעים לוולנסיה, אך עוד שלושה אתיופים של מתחת ל-2:04 שעות ודאי יעניינו את מארו – בירהאנו לגסה (2:02:48 שעות), דרסה גלטה (2:03:27 שעות) וגויה אדולה (2:03:46 שעות).
לצד טפרי ירוצו שני ישראלים נוספים שיקוו לשפר את שיאם האישי – בוקאיו מלדה, לו שיא של 2:09:28 שעות מאמסטרדם 2021, ודוד טאייצ'או שינסה שוב את מזלו במרתון בתקווה להתקרב גם הוא לאזור ה-2:10 שעות. במקביל, כאמור טדסה גטהון וייטאיו אבוהיי ירוצו שניהם את מרתון הבכורה שלהם בפוקואוקה, בעוד סממן לעומק הנהדר של המרתון הישראלי.
בגזרת הנשים השם הבולט ביותר הוא של אלופת העולם האתיופית אמאנה בריסו, לה שיא אישי של 2:14:58 שעות מהמרוץ בוולנסיה לפני שנתיים, תוצאה המציבה אותה במקום החמישי בהיסטוריה של הריצה. גם מגרטו עלמו, שזכורה בעיקר משני הפודיומים שהשיגה במרתון לונדון, תנסה להילחם על הניצחון, וישנן עוד שתי רצות אתיופיות סאב 2:20 – היווט גברקידן וטירויה מספין.
אמאנה בריסו. מובילה את השדה | צילום: Shutterstock
מבחינת ישראליות אין נציגות בשדה העלית, אך יש שתי רצות מהירות שמגיעות וינסו לשפר את שיאיהן – נועה ברקמן והלן וולפסון, שתיהן עם שיא אישי של 2:44 – נועה רשמה את השיא על אותו המסלול בשנה שעברה והלן בוולנסיה מוקדם יותר השנה. כמובן שעל המסלול יהיו עוד עשרות רבות של ישראלים ונאחל לכולם בהצלחה.
