גראבל, הטרנד הגדול ביותר בעולם האופניים כבר תקופה, ונראה שהוא רק גדל… מדובר באופניים בין אופני הרים לאופני כביש. הם נראים כמו אופני כביש עם כידון מעוקל, ולרוב עם צינורות קשיחים ללא בולמים, אך יש להם צמיגים שמנמנים יותר עם קוביות שמתאימים לשטח.
לכתבות נוספות בנושא:
בגיל 24 בלבד: אלוף ישראל באופני הרים הודיע על פרישה
מאלסקה לארגנטינה על אופניים: הסטודנט בן ה-20 שקבע שיא גינס מדהים
מאות רכבו באירוע Never Forget בדרום לזכרם של הנרצחים והנופלים
אבל רגע… זה לא אופני סייקלוקרוס? אותו ספורט חורף של תחרויות בבוץ עם מכשולים? אז זהו שלא. גראבל בתרגום ישיר זה חצץ ואכן אופניים אלה מצטיינים בגמיעת מרחקים במהירות גבוהה על דרכים לבנות, דרכי כורכר, בהן לא נדרש שיכוך משמעותי ויש משמעות למנח אווירודינמי.
בארה"ב כמו תמיד הכל גדול יותר ונוצץ ויש סבב מקצועני של תחרויות גראבל עם לא מעט מקצוענים מענף הכביש שמגיעים להתחרות ולזכות בפרסים כספיים, אפילו הגוף המסורבל והמיושן של UCI (איגוד האופניים הבינלאומי) השכיל להסדיר את הענף וגם לקיים כבר שתי אליפויות עולם שנערכו באירופה. אליפויות העולם כוללות זינוקים גם למקצוענים וגם לחובבים.
בארץ הגראבל התחיל לפני לא מעט שנים. איפשהו בתחילת העשור הקודם התחילו להסב אופני סייקלוקרוס להתמודדות עם שטח קשה יותר, ובעיקר ניסו לשים צמיג רחב ככל האפשר על מנת לקבל שיכוך ואחיזה טובה להתמודדות עם השטח הישראלי, שהוא בהחלט מגוון. מה שנקרא "גראבל ישראלי".
היו גם תחרויות כמו "מתיש לכיש" בארגון זיו ענפי, אשר התקיימו מספר שנים ועודדו צמיחה של הענף כאשר האירוע כולל גם מתחרים על אופני הרים, אך פודיום נפרד לבעלי הכידון המעוקל.
עם הביקוש שגדל לאופניים כאלה, היום תכנון האופניים של היצרנים הוא מתקדם ונרחב מאוד, כאשר יש לכל חברה מובילה בשוק דגם גראבל, ולחלקן אפילו מספר דגמים אשר מתאימים למקרי שימוש שונים וספציפיים. יש יצרנים המציעים אופני גראבל תחרותיים, קלים ואווירודינמיים, ובצד השני אופני גראבל אשר יתאימו גם לשטח קשה עם מרווח צמיגים גדול (חלקם אפילו יכולים להכיל צמיג של אופני הרים) ובולם זעזועים קטן לשיפור הרכיבה והתמודדות עם תנאי קרקע שונים. אופני הגראבל גם פורחים בתחום הבייקפאקינג, מסעות אופניים ארוכים שכל הציוד נמצא על הרוכב, ולא בכדי – הם מאפשרים יעילות טובה לעומת אופני הרים ונוחות עדיפה לעומת אופני כביש.
אז מה הבשורה הגדולה השנה? אירועי גראבל פיראטיים ומאורגנים תמיד מצאו גרעין של קהל אדוק ואיכותי שמאמין בחגיגה של אחרי הרכיבה לא פחות מהרכיבה עצמה, מה שנקרא "אפרה רייד" שכולל לרוב בירות ועל האש בהתארגנות עצמאית.
איגוד האופניים הישראלי ביקש לקדם את ענף הגראבל בארץ והוא בהחלט פנה לאנשים הנכונים מאחורי הקלעים – אריק פלדמן, נמרוד (נימי) כהן וצחי זאק אוחובסקי. מדובר באנשי אופניים ותיקים עם תשוקה אדיר לתחום, "סדרת הגראבל הישראלית" שהם הגו היא הפקה משולבת של BIKE.IL, עז הרים ומועדון הגראבל הישראלי.
הבשורה בדמות סבב גראבל ישראלי היא גדולה והיא מאפשרת לרוכבי כביש, טריאתלטים ורוכבי מרתון אופני הרים תחרותיים הזדמנות גדולה לבוא ולתת ביטוי ליכולות הסבולת שלהם במסגרת מסודרת והישגית.
נכון שצריך לרכוש אופניים מתאימים, אבל לפי מצב הכבישים המסוכן בארץ ומיעוט מרוצי אנדורנס בקטגוריות הכביש ומרתון אופני הרים, נדמה שהרוח נושבת לכיוון השבילים הלבנים. לא פשוט לסגור כבישים בישראל, ועוד יותר בתקופת מלחמה, וזאת עוד נקודה לטובת רכיבת השטח והטבע.
הסבב כולל ארבע תחרויות, והוא יתקיים באופן רשמי כסדרת מרוצים של איגוד האופניים עם שיפוט ומדידה. לפרטים מלאים ניתן להכנס לדף התחרות באתר איגוד האופניים או באתר המארגנים. המרוץ הקרוב, שקמה גראבל יתקיים כבר בשבת הבאה, 30 בנובמבר, באתר "ראשונים בנגב" ברוחמה. צפויה חגיגה גדולה לצד המרוץ (ויש שיגידו צפוי גם מרוץ לצד החגיגה).
בזווית האישית שלי כמאמן, מנהל מועדון תחרותי ורוכב גראבל (ותיק וצעיר) בעצמי, אירוע ותחרות כזאת נותנים מענה מצוין למגוון רמות של רוכבים. לתחרותיים יש עניין בקדמת הדבוקה וקרב על הפודיום, זה מרוץ רשמי לכל דבר שנרשם למועדון באיגוד האופניים. בנוסף יש גם מענה למי שרוצה פשוט לרכוב באווירה טובה ובמסלול יפה בשטח כאשר כולם נפגשים בסוף לחלוק את אהבת האופניים במתחם סיום מפנק. אני מתכוון ללוות את הסבב מקרוב, ולכתוב על כך כאן בשוונג.