אם לשחייה הישראלית אין די צרות בחודשים האחרונים, נראה שנוספה כעת צרה נוספת, והפעם היא מצידו של מכון וינגייט. המכון הלאומי למצוינות בספורט, בשטחו נמצאת הבריכה הלאומית, מסרב לאשר לאיגוד השחייה לקיים תחרויות בבריכה, שהיא כידוע הבריכה התקנית היחידה בישראל לקיום תחרויות.
לכתבות נוספות בנושא:
מנכ"ל שלישי עוזב תוך שנתיים: מיקי גפן יסיים את תפקידו באיגוד השחייה
הנהלה חדשה לאיגוד השחייה, עדי ביכמן נבחרה ליו"ר: "מצפה למנהל תקין"
דגל ישראל הונף, המשחקים הפראלימפיים ננעלו בטקס מרשים בפריז
אתמול, עם פרסום תכנית התחרויות של איגוד השחייה (שעדיין כפוף לאישור ההנהלה החדשה), פנו אנשי איגוד השחייה למחלקת המתקנים של המכון, במטרה לשריין את התאריכים עבור התחרויות, כפי שנעשה לאורך כל השנים בעבר. אלא שלהפתעתם, התשובה שהם קיבלו הייתה שאף אחד מהתאריכים לא מאושר, פרט לתחרות אחת, שולית יחסית – אליפות ישראל ב-5 ק"מ בבריכה.
מראש בתכנית התחרויות שהוציא האיגוד יש הרבה פחות ימי תחרויות במכון, וזאת בשל העלויות הכספיות שהאמירו לאחרונה. אולם תחרויות כמו אליפות ישראל, גביע האיגוד, תחרות הקריטריונים ואפילו תחרויות השחייה של המכביה – לא ניתן לקיים באף בריכה אחרת – לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה לוגיסטית.
ממכון וינגייט נמסר: "המכון מתעדף את האימונים המקצועיים של ספורטאי ההישג הישראליים על פני תחרויות ולכן הזמנות לתחרות בבריכה האולימפית הלאומית מאושרות רק במועדים בהם לא מתקיימים אימונים בבריכה. יודגש כי המכון הפסיק בשנה האחרונה את פעילות מועדון המינויים על מנת להגדיל את האפשרות לקיום תחרויות בוינגייט ואנו נאפשר קיום תחרויות בכפוף לתוכנית האימון השנתית".
גורמים בענף השחייה זועמים על תשובת מכון וינגייט, שלמעשה גוזרת את דינה של השחייה התחרותית בישראל: "הבריכה הלאומית קמה בעלות של מעל 90 מיליון ש"ח במיוחד כדי לשמש בריכת תחרויות שתעמוד בסטנדרטים בינלאומיים", אמרו גורמים בענף: "בריכת אימונים לא זקוקה ליציעים עם 2,000 מקומות, חדר הצבות ותשתית לשעון מדידה אלקטרוני. כנראה בווינגייט שכחו לאיזו מטרה קמה הבריכה מלכתחילה".
עוד מציינים בענף, שבשנה שעברה בזכות עבודה משותפת טובה של האיגודים שמשתמשים בבריכה, כמעט ולא בוטלו אימונים כלל בימי התחרויות, שכן האיגודים הרלוונטיים (שחייה, כדורמים וטריאתלון) ידעו לפתור זאת בינם לבין עצמם ולאפשר אימונים בהפסקות התחרות, לפני תחילתן או מיד עם סיומן.
לכן, לא ברורה החלטת מכון וינגייט, שאף מונעת במודע הכנסה גדולה מהמכון: העלות של שכירת הבריכה ליום תחרות היא 16 אלף ש"ח. לכך יש להוסיף מכוניות רבות שמשתמשות בשירותי החניון של מכון וינגייט, כמו גם הכנסות גבוהות משירותי אוכל נלווים (חדר האוכל, קפיטרה וכו') ולינה, ומדובר על הכנסה שנתית שיכולה להגיע לכ-1.5 מיליון ש"ח (על כ-50 ימי תחרויות ומשחקים).
כזכור, גם ענף הכדורמים נמצא במצוקה מול וינגייט, שכן העלויות הגבוהות במיוחד על קיום משחקים לא מאפשרות לענף לפתוח את הליגה, ונראה כי הקושי של האיגודים מול המכון הוא משותף. נותר רק להמתין ולראות האם תשובה דומה ייתן המכון גם לארגון מכבי העולמי, שכזכור מארח את תחרויות המכביה באופן קבוע במכון ואמורות להיערך בו בקיץ הקרוב. תחרויות המכביה אורכות שבוע שלם, ומעניין יהיה לראות האם גם שם יסרבו לבטל אימונים.